פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:52, 4 בינואר 2022

פמיניזם דתי הוא זרם אידאולוגי המבקש לשלב ערכים פמיניסטיים עם המחשבה וההלכה היהודיות וליצור הזדמנויות דתיות רחבות יותר לנשים יהודיות.^[1] תת-זרם של הפמיניזם הדתי סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידיים גבריות גרמה לכך שההלכה מפלה נשים ושואף לשנות זאת.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל פמיניזם

היסטוריה

סימנים ראשונים לשינוי הנוגע למעמד האישה בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים בית יעקב, בברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של הלכה מעשית ושל טקסטים מקראיים.^[1]

הארגון הפמיניסטי-אורתודוקסי הראשון, המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה, הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-20 ביולי 1922 לנוכח בעיית הנשים העגונות ומסורבות הגט.^[2] לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה לחילון ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם ולהעלות מודעות לקשיים העומדים בפני העגונות כדי לגייס אנשים לסייע לפתרונם.^[2] במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעות החליצה והפוליגמיה. 5 שנים לאחר מכן כבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות^{[דרושה הבהרה]} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.^[2] מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.^[2]

ישעיהו ליבוביץ טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.^[3]

מבין הזרמים היהודיים-אמריקניים הליברליים, התנועה הרפורמית הייתה החלוצה להסמיך אישה לרבנות, בשנת 1972. ב-1983 הוכרע כי גם בתנועה הקונסרבטיבית יכולות נשים להיות מוסמכות לרבנות.^[1] בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.

את ניצני הפמיניזם הדתי בישראל ניתן לראות בפעולתן של פנינה פלאי, שהקימה לראשונה בישראל מנייני נשים שאף קראו בתורה, ושל פרופ' אליס שלוי, לשעבר יו"ר שדולת הנשים בישראל. שלוי הייתה מנהלת של בית הספר התיכון הדתי לבנות פלך בירושלים בין השנים 1975–1990, וחינכה את תלמידותיה להגשמה אישית באופן שוויוני לגברים.

בשלהי שנות ה-90 הובילה תאוריית הפמיניזם ההצטלבותי, המדגישה ייחודיות על בסיס זהויות, קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת-קבוצה מיוחדת.^[4] בשנת 1997 הוקם ארגון "קולך" על ידי חנה קהת, אשר קורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת ופועל לתיקוני חקיקה לטובת מסורבות גט ועגונות ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.על פי משנתן, הצורך בחידוש התורה ותיקוני ההלכה הן משימות המוטלות על נשים וגברים כאחד.^[4]^[5]

ב-2012 הוקמה קבוצת הפדלחו"שיות ("פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור")^[6]^[7] בפייסבוק.^[8] הקבוצה קיימה כנסים ארציים^[9] ושימשה מוקד לביקורת ודיון עד לסגירתה.^[10]

השפעה ופעילות של הפמיניזם הדתי

לימוד תורה

ערך מורחב – לימוד תורה לנשים

לימוד תורה נחשב כמצווה החשובה ביותר, שבמשך דורות הייתה מוגבלת, ולעיתים אף חסומה, בפני נשים. הכוונת נשים ללימוד תורה – בעיקר תלמוד, שהיה באופן מסורתי נחלתם של גברים – ופתיחת מדרשות תורניות לנשים כדוגמת מדרשות לינדנבאום (ברוריה), נשמת, מתן ומגדל עֹז, משנים את הנורמות המסורתיות. נשים לומדות ומלמדות תורה, באקדמיה ובמוסדות נוספים.

סגנון תפילה

ערך מורחב – תפילת נשים ביהדות

כם השנים התפתחו קבוצות תפילה נפרדות לנשים. בייחוד בולט הדבר בהתכנסות לצורך קריאת מגילת אסתר. ישנן קבוצות שבהן נשים קוראות בתורה מדי שבת. כמו כן, נפתחו "מניינים שיתופיים" כגון שירה חדשה.

תפקידים בציבור הדתי

גם במעמדן של נשים בעולם המשפט חל שינוי. העיסוק של טוענות רבניות בבתי הדין הרבניים נפתח בפני נשים, לאחר מסלול לימודים במסגרת המכון להכשרת טוענות בית דין. נשים שהוכשרו לכך במדרשת נשמת משמשות יועצות הלכה בתחום טהרת המשפחה, ומהוות כתובת נשית לשאלות הלכתיות בנושאים הקשורים לנשים. באוגוסט 2018 מונתה לראשונה אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבית הדין הרבני.

נשים השתלבו גם במועצות דתיות, לאחר המאבק הממושך שניהלה לאה שקדיאל באמצעות האגודה לזכויות האזרח. בסוף 2004 מונתה עורכת הדין סמדר גרוס לעמוד בראשות המועצה הדתית כפר סבא מטעם המפד"ל. המהלך נתקל בהתנגדות מצד אישי ציבור ורבנים, שחלקם הוציאו פסקי הלכה נגד מינויה. אחת ההתנגדויות הבולטות נבעה מכך שגברת גרוס אינה חובשת כיסוי ראש, דבר העומד בסתירה להלכה האורתודוקסית.

עגינות

ערך מורחב – עגינות

מועלות הצעות שונות לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט. לעיתים בעלים מוכנים לתת גט רק בתנאי שיקבלו תשלום נכבד מצד האישה, ואילו הדיינים נמנעים מלחייב את הבעלים לגט מחשש לגט מעושה.^[11] האורתודוקסיה המודרנית באמריקה שמה דגש מיוחד על עניין זה. ישנה קואליציה של 12 ארגונים שונים העוסקים בבעיית העגונות ומסורבות הגט^[12] לעומת אפס ארגונים העוסקים בבעיית הגברים העגונים ומסורבי הגט.

זכויות משפטיות

מתן עזרה, סיוע וליווי לנשים שהוטרדו מינית במוסדות דתיים, וגיבוש והחדרת קוד אתי למניעת הטרדות מיניות במוסדות דתיים, בעקבות תלונות על הטרדות מיניות בידי רבנים, ובהתאם לדרישת החוק למניעת הטרדה מינית במדינת ישראל. "אמונה" ו"קולך" הם ארגוני נשים דתיות העוסקים בכך.

פמיניזם בזרמים שונים ביהדות

פמיניזם אורתודוקסי

חלוקה מקובלת בקרב יהדות ארצות הברית היא בין האורתודוקסיה המודרנית והאורתודוקסיה החרדית אשר צמחה מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות מתוך חוויה הישרדותית ובמטרה להחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.^[13]

על פי גישה מקובלת בחברת הלומדים, האישה מתקיימת ביחס לגבר ולמענו - עזר כנגדו שנועד לתמוך בשליחותו הרוחנית בעוד היא דואגת לניהול הסביבה הגשמית.^[14] מאז שנות התשעים חלו תמורות בחברה החרדית, אשר הובילו לשינויים בהגדרת תפקידי האישה ולהופעת אידאולוגיות פמיניסטיות המתכתבות עם האידיאלים החרדיים ועם מבנה החברה החרדית. גידול דמוגרפי הוביל להתפשטות ההתיישבות החרדית לאזורים בהם נוצר מגע קרוב יותר עם הסביבה החילונית. קרבה זו כללה מפגש עם עולם הערכים החילוני-מודרני, ובכללם פמיניזם. כמו כן, תמורות כלכליות יצרו צורך בהכנסה נוספת. במובן מסוים, התפקיד המסורתי של תמיכה בבעל ללימוד התורה הוא זה שהוביל לכניסתן של נשים למעגל העבודה, על מנת שיוכלו לדאוג לרווחה כלכלית שתאפשר לבעל ללמוד ולילדים להתקיים ברווחה.^[14] היציאה למעגל העבודה יצרה צורך בהשכלה רחבה יותר בחלק מהמקרים, אתגר שיצר צורך בלמידת מקצועות שאינם בהכרח מזוהים עם תפקידים נשיים מסורתיים של טיפול בילדים והוראה. רכישת השכלה גבוהה ו/או מקצועית העמיקה את המפגש של נשים חרדיות עם העולם החיצוני. תמורות אלה יצרו חשיפה לערכים פמיניסטיים ומודעות לאפשרויות הפתוחות בפני נשים.

כיום יש זרמים פמיניסטיים חרדיים בעלי דגשים שונים שאין ביניהם הסכמה גורפת באשר לאופי וכיוון אחד.^[15] הזרמים מתמקדים בהשוואת מעמד האישה בתחומי האוריינות, קידום מעמד האישה בזירה הפולחנית של קיום המצוות וקריאה בתורה, שותפות וייצוג במוקדי הכוח הציבוריים, והשוואת המעמד במשפט - כמו למשל במתן גט.^[14] בתנועה הפמיניסטית יש המנסים להוביל לשינוי במבנה החברה הגברית החרדית ויש השואפים להקמת מערך חברתי אלטרנטיבי עבור נשים, בו יוכלו לפעול ולהגיע לעמדות כוח לצד המערך הגברי.

פמיניזם בזרמים יהודיים לא אורתודוקסיים

התפתחותן של תנועות פמיניסטיות ספציפיות באנגליה, בארצות הברית ובמידה מסוימת גם בגרמניה, האיצה את השינויים בתפקידיהן של נשים בתנועות דתיות ליברליות באותן מדינות, במיוחד למן הרבע האחרון של המאה ה-20. מרגע שנוסדה התנועה הרפורמית בגרמניה של המאה ה-19, מעמדן של נשים היה בעיני חבריה אחד האתגרים שהציבה המודרניות בפני היהדות המסורתית. בבתי הכנסת הרפורמיים בארצות הברית התקיימה ישיבה מעורבת בספסלים משפחתיים כבר בשנות החמישים של המאה ה-19, מתוך מענה לצרכים חברתיים ולאו דווקא כצעד אידאולוגי.^[16]

ככל הנראה, הפמיניזם לא היה גורם מרכזי בהחלטות להסמיך את הרבות הראשונות בעולם. עד שלב מאוחר יחסית במאה העשרים נמנעו מוסדות רפורמיים ברחבי העולם מההחלטה להסמיך נשים לרבנות. בשנת 1972 הייתה סאלי פריסנד האישה הראשונה בארצות הברית שהוסמכה לרבה מטעם ההיברו יוניון קולג'. מכללת מכון ליאו בק בלונדון, המכשירה רבנים הן לתנועה הליברלית והן לתנועה הרפורמית, הסמיכה בשנת 1975 את ג'קלין טאביק לרבה הראשונה באירופה לאחר השואה. הנשים בתנועה הרפורמית, ששאבו את השראתן מרעיונות פמיניסטיים, הן שהובילו את המאבק להכרה רחבה יותר של נשים כמנהיגות לא מוסמכות. כפי שציינה קרלה גולדמן (Karla Goldman), נוכחותן הקבועה של הדמויות המרכזיות בפדרציה הלאומית של ארגוני נשים בבתי הכנסת בארצות הברית, וכן פעילויותיהן בשם קהילותיהן ובשם התנועה כולה, הקנו משנה תוקף לדרישתן לאפשר לנשים להשתתף בהנהגה הרוחנית.^[16]

השפעת הפמיניזם על היהדות הרפורמית ניכרה בבירור רק משנתקבלה ההחלטה להסמיך אישה לרבנות. בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים של המאה העשרים ניצבו בפני התנועה הרפורמית אתגרים חדשים. תנועות יהודיות ליברליות תמכו ברעיון של שוויון מגדרי, אך בפועל רק פעילות פמיניסטיות נאבקו, כאמור, ביעילות ובמרץ למען מינוי נשים לתפקידי רבות וחזניות ולעמדות מפתח בבתי הכנסת. המסר של הפמיניסטיות היהודיות - כלומר, הפמיניסטיות שבחרו לפנות אל הקהילה היהודית - התקבל באהדה בקרב החברים בבתי הכנסת הרפורמיים. אנשי התנועה הרפורמית התייחסו למסר זה כאל קריאה לצדק. בהתאם לכך, לטענת מובילות הזרם בתנועה הרפורמית, תובנות פמיניסטיות אינן מיטיבות עם נשים בלבד, אלא משרתות את הקהילה היהודית כולה.^[16]

השאיפה להשגת גישה שווה לנשים למשרות במרחב הציבורי היהודי לא הוגשמה במלואה. עם זאת, נוכחותן של מאות רבות של נשים, שמרביתן הוסמכו על ידי מוסדות רפורמיים, ליברליים וקונסטרוקטיביים, וכן נוכחותן של חזניות למן שנת 1975, שינו את פני הזרמים הללו ביהדות ברחבי העולם, וערערו את בלעדיותם של גברים ברבנות, חזנות ובתפקיד שליח ציבור.^[16]

כחלק מהפמיניזם הדתי התגבשה ליטורגיה המתחשבת במגדר, תוך פרשנות חדשה של טקסטים מסורתיים, יצירת מדרש נשים וטקסים חדשים לציון רגעים חשובים. הרבה הרפורמית אליז גולדשטיין (Elyse Goldstein) ערכה ופרסמה כתבים העוסקים בקריאה פמיניסטית של התורה ובפרשנות ההפטרות; בתפילה הרפורמית מוזכרות שמותיהן של גיבורות מקראיות כמו מרים, רות, דבורה, בנות צלפחד, ארבע האימהות, אביגיל ואסתר המלכה, וכך מתוקן חוסר האיזון המגדרי ביהדות המסורתית; כן חוברה כתובה שוויונית, בנוסף לטקס חתונה לא-אורתודוקסי (החסר תוקף משפטי בישראל).^[16] הסידורים הקונסרבטיביים של מוריס סילברמן (Morris Silverman) והרב מיכאל גרץ שינו את המילים המסורתיות בברכות השחר מ'שלא עשני אישה', ל'איש/אשה, ישראל וחופשי'.^[17]^[18]

לטענת התומכות במשנה הפוסט־מגדרית, בראשן רחל אדלר, יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg), עצם החינוך למוסד הנישואין המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.^[19]

יחס ההנהגה הדתית

הפמיניזם הדתי נתקל מראשיתו בהתנגדות של הממסד הדתי בישראל. עם השנים, כפי שטוענת ד"ר תמר אלאור, "הרדיקלי הפך נורמלי",^[20] ומעשים שנחשבו ל"פמיניזם קיצוני" נראים היום נורמטיביים בקרב חלק מן הציבור הדתי-לאומי.

רבים מהרבנים, כולל כאלו המסכימים עם חלק מהטענות הפמיניסטיות, מקבלים מגמה זו בדאגה לא מועטה, כיוון שהם רואים בכך תהליך שמוליך לפגיעה בכוחה של ההלכה. כפי שאומר הרב שלמה אבינר: "הכל תלוי בגישה. אם אשה מאמינה שמשה אמת ותורתו אמת, כל תורה שבכתב וכל תורה שבעל פה, עד הסעיף האחרון, מאמינה שד' פטר אותה ממצווה מסוימת בחכמתו, אך השאיר לה פתח לעשות אם רצונה בכך - הרי יש לה שכר. אבל אם היא חושבת שהזמנים השתנו, ויש לה תרעומת נגד התורה שכבר אינה מתאימה ולכן יש צורך לשדרג אותה – הרי זו כפירה". ולכן, "קדושה כן. נבואה – כן. שייכות לתורה ומצוות – כן. כבוד הדדי – כן. שינויים במנהגי ישראל הקדושים – לא".

רבנים מהזרם המכונה חרדי לאומי יזמו את הקמתו של ארגון "בנין שלם", העוסק בין היתר בהעברת שיעורי תורה לנשים ומתנגד לרבים מהשינויים המוצעים על ידי "קולך". יש רבנים שיזמו מהלכים נגד ארגון "קולך", כמו הרב מרדכי אליהו, שקרא לא להכניס לבתי הכנסת את דפי פרשת השבוע של הארגון, כיוון שלדעתו הם מביאים לזלזול בדברי חז"ל.^[21]

לעומת גישות אלו, יש רבנים אורתודוקסים שמברכים על תופעה זו ומעודדים אותה. אחד הבולטים שבהם הוא הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, שאף היה מעורב במסגרת מוסדות "אור תורה" בפיתוחה של מדרשת לינדנבאום, במערכת ההכשרה לטוענות רבניות ובעמותת "יד לאישה", המעניקה סיוע משפטי לעגונות ומסורבות גט. הרב ריסקין אישר הקמת מנייני תפילה לנשים ביישובו ושילב נשים במועצה הדתית ובהשגחת כשרות. הוא אינו רואה בעיה הלכתית בשילוב נשים בפסיקה, כולל כהונת נשים כדיינות.^[22]

נקודות ציון בפמיניזם היהודי בישראל

בעקבות עתירה לבג"ץ של ליאת בר ורבקה לוביץ', פסק בית המשפט העליון ב-2006 כי לחברה קדישא אסור לכפות הפרדה בין המינים בבתי עלמין, וחובתה לאפשר לנשים להספיד.^[23] עם זאת, פסיקת בית המשפט לא נתמכה על ידי משרד הדתות עד לשנת 2012, כאשר מועצת הרבנים הראשית של ישראל קבעה כי נשים יכולות להספיד בלוויות, אך על רב הקהילה להחליט על כל מקרה לגופו.^[24] בשנת 2013 הבטיחה הרבנות הראשית לישראל להסיר את המכשולים המונעים מנשים לעבוד כמפקחות במערכת הכשרות הממשלתית, וארגון "אמונה" הכריז על קורס הסמכה ראשון לפיקוח לנשים בישראל.^[25]

במאי 2013, בעקבות מאבק של קבוצת נשות הכותל, פסק שופט כי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2003, האוסרת על נשים לקרוא בתורה או להתעטף בטליתות ברחבת הכותל המערבי, פורשה שלא כהלכה וכי אין איסור חוקי על תפילה שכזו.^[26]

בבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 התמודדה מפלגת 'ובזכותן', הראשונה המשלבת נשים וגברים חרדים ברשימתה לכנסת.^[27] ב-2016 הפכה כרמית פיינטוך לאישה הראשונה שזכתה לתואר "מנהיגה קהילתית" בבית כנסת אורתודוקסי בישראל, בית כנסת הרמב"ן.^[28]

ב-2016 בג"ץ פסל את הדרישה שמנהל בתי הדין הרבניים יהיה מוכשר לדיינות או לרבנות עיר, והעניק למשרד המשפטים 30 יום לגיבוש תקנות שיאפשרו לנשים להתחרות על התפקיד באופן שווה לגברים.^[29] באוגוסט 2018 מונתה אישה ראשונה כיועצת משפטית לבית דין רבני.^[30]

ראו גם

לקריאה נוספת

וינרוט, אבי, פמיניזם ויהדות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
צרפתי, אורלי ודליה לירן-אלפר (2010), ברוך שלא עשני אשה? ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית, קשר, כתב עת לתולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי, 40, 126–138
קהת, חנה, פמיניזם ויהדות. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
רוס, תמר, ארמון התורה ממעל לה - על אורתודוקסיה ופמיניזם, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
רוס תמר, "תאולוגיה אורתודוקסית ופמיניזם", דעות גיליון 1, ניסן תשנ"ח אפריל 1998
רידר אינדורסקי, אסתי, ושאינן נראות: פמיניזם חרדי - המקרה של "לא נבחרות לא בוחרות", הוצאת פרדס, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
ארצי סרור חן, הדתיות החדשות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2018 (הספר בקטלוג ULI)^[31]

קישורים חיצוניים

יאיר שלג,
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ישיבות ההסדר הגרסה הנשית, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אורי וייס, פתרון מהפכני לשוביניזם הלכתי, על ספרו של הרב פרופ' שפרבר, באתר הארץ
הרב שלמה אבינר, פמיניזם הלכתי, באתר עטרת כהנים
גלעד סרי לוי, נשים לימוד תורה והבניה חברתית, פורסם בעיתון "הצופה"
שיחה בין תמר רוס וישעיהו ליבוביץ בהנחיית יונה הדרי רמג'
עירית קורן, האם החברה הדתית תצליח להכיל את השינוי הפמיניסטי, באתר ארץ אחרת, 30 בנובמבר 2004
פמיניזם: ניתוח שיטות פמיניסטיות והשוואתם להלכה היהודית, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
חמישה שיעורים מצולמים על יהדות ופמיניזם, הרב אמנון דוקוב, באתר ישיבת עתניאל
פרזיגר, אדם, "פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארצות הברית", מתוך: רוח חדשה בארמון התורה, ספר יובל לכבוד תמר רוס, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח
רונית עיר שי, צדק מגדרי - תיקון עולם, באתר מקור ראשון, 23 בינואר 2019
- הרב אמנון דוקוב, הביקורת על הפמיניזם תאפשר את התפתחותו (תגובה למאמר של עיר שי), באתר מקור ראשון, 5 בפברואר 2019
רבקה לוביץ, פמיניזם דתי כתיקון עולם, חוברת של ארגון קולך, הופצה בסוכות תש"ף
חנה קהת, פמיניזם ויהדות, סדרת הרצאות באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל | היחסים המסוכסכים בין דת ופמיניזם |מעמד האישה במסורת היהודית | מהו פמיניזם דתי? | נשים בקאנון היהודי | נשים לומדות תורה | פמיניזם והלכה | נשים במרחב הציבורי הדתי | טקסי חיים ומצוות | פמיניזם ומנהיגות דתית | דיני אישות | מסורבות גט | פמיניזם דתי היום | החוויה הדתית, החוויה הנשית | יוני 2007

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ פרזיגר, אדם, פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב, רוח חדשה בארמון התורה, אוניברסיטת בר-אילן, 2018, עמ' 327–372
^ ¹ ² ³ ⁴ שילה, מרגלית, פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה, ציון, החברה ההיסטורית הישראלית, 2006, עמ' 203–224
^ ליבוביץ, ישעיהו, מעמדה של האישה ביהדות, אמונה, היסטוריה וערכים, אקדמון, 1982, עמ' 71
^ ¹ ² קהת, חנה, פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא, 2017
^ Adler, Rachel, Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics, Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1998
^ קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו
^ Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.
^ קבוצת הפדלחו"שיות באתר פייסבוק
^ מיה בודאי-פרידמן, ‏קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש", באתר כיפה, 6 בינואר 2014
^ הרב ברוך אפרתי, ‏הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן, באתר "סרוגים", 16 בפברואר 2014
^ אליאב שוחטמן, כפייה בגט, באתר "דעת"
^ ראו: "THE INTERNATIONAL COALITION FOR AGUNAH RIGHTS"
^ Liebman, Charles, Orthodoxy in American Jewish Life, The American Jewish Year Book, 1965, עמ' 21–97
^ ¹ ² ³ צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה, ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית, קשר 40, אוניברסיטת תל-אביב, 2010, עמ' 126–138
^ צרפתי, אורלי, מנשים שקופות לנשים נוכחות: מאבקן של נשים חרדיות על ייצוגן בכנסת ה-20, מגדר 4, 2015, עמ' 1–29
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ היימן, פאולה, אבינועם רוזנק (ע), פמיניזם ומעמדן של נשים בתנועה הרפורמית, תל-אביב: מכון ון ליר, 2014, עמ' 509–520
^ JTA, Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,. "Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done". St. Louis Jewish Light (באנגלית). נבדק ב-2018-10-14.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
^ דליה מרקס, "שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהיר בסידורי ימינו", גנזי קדם יג (תשע"ז), עמ' 39–74.
^ רמון, עינת, מחיר החופש, אקדמות כ"ח, 2013, עמ' 43–62
^ תמר אלאור, 1998, "בפסח הבא - נשים ואוריינות בציונות הדתית" הוצאת עם עובד
^ בראיון שהתפרסם בראש השנה תשס"ה בכמה עיתונים דתיים
^ הרב ריסקין על הסמכת הרבניות: התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו /תגובה, באתר www.srugim.co.il
^ נחשוני, קובי (2007-04-17). "בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד". ynet. נבדק ב-2018-10-14.
^ JTA (2012-06-12). "Israeli Chief Rabbinical Council OKs eulogies by women — Jewish Journal". Jewish Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-14.
^ אטינגר, יאיר (2014-05-07). "מאבק הנשים הדתיות הצליח: הרבנות בחנה נשים לתפקיד משגיחות כשרות". הארץ. נבדק ב-2018-10-14.
^ Rudoren, Jodi. "Israel to Review Curbs on Women's Prayer at Western Wall" (באנגלית). נבדק ב-2018-10-14.
^ "לראשונה: מפלגה של נשים חרדיות תתמודד בבחירות". הארץ. 2015. נבדק ב-2018-10-14.
^ "תורתן אמונתן: הנשים שהפכו לרבניות ומנהיגות קהילה בזכות עצמן". mako. 2017-05-25. נבדק ב-2018-10-14.
^ יאיר אטינגר, בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, באתר הארץ, 7 בינואר 2016
^ "לראשונה: אישה תכהן בתפקיד משפטי בבית הדין הרבני | כיפה". נבדק ב-2018-10-14.
^ ראו עוד כאן: חן ארצי סרור, ברוכות השוות, באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוגוסט 2018

[הערה_מספר_20190118113053:3-1] ¹ ² ³ פרזיגר, אדם, פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב, רוח חדשה בארמון התורה, אוניברסיטת בר-אילן, 2018, עמ' 327–372

[הערה_מספר_20190118113053:4-2] ¹ ² ³ ⁴ שילה, מרגלית, פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה, ציון, החברה ההיסטורית הישראלית, 2006, עמ' 203–224

[3] ליבוביץ, ישעיהו, מעמדה של האישה ביהדות, אמונה, היסטוריה וערכים, אקדמון, 1982, עמ' 71

[הערה_מספר_20190118113053:5-4] ¹ ² קהת, חנה, פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא, 2017

[5] Adler, Rachel, Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics, Philadelphia: The Jewish Publication Society, 1998

[6] קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו

[7] Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.

[8] קבוצת הפדלחו"שיות באתר פייסבוק

[9] מיה בודאי-פרידמן, ‏קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש", באתר כיפה, 6 בינואר 2014

[10] הרב ברוך אפרתי, ‏הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן, באתר "סרוגים", 16 בפברואר 2014

[11] אליאב שוחטמן, כפייה בגט, באתר "דעת"

[12] ראו: "THE INTERNATIONAL COALITION FOR AGUNAH RIGHTS"

[13] Liebman, Charles, Orthodoxy in American Jewish Life, The American Jewish Year Book, 1965, עמ' 21–97

[הערה_מספר_20190118113053:1-14] ¹ ² ³ צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה, ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית, קשר 40, אוניברסיטת תל-אביב, 2010, עמ' 126–138

[15] צרפתי, אורלי, מנשים שקופות לנשים נוכחות: מאבקן של נשים חרדיות על ייצוגן בכנסת ה-20, מגדר 4, 2015, עמ' 1–29

[הערה_מספר_20190118113053:2-16] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ היימן, פאולה, אבינועם רוזנק (ע), פמיניזם ומעמדן של נשים בתנועה הרפורמית, תל-אביב: מכון ון ליר, 2014, עמ' 509–520

[17] JTA, Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,. "Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done". St. Louis Jewish Light (באנגלית). נבדק ב-2018-10-14.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)

[18] דליה מרקס, "שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהיר בסידורי ימינו", גנזי קדם יג (תשע"ז), עמ' 39–74.

[19] רמון, עינת, מחיר החופש, אקדמות כ"ח, 2013, עמ' 43–62

[20] תמר אלאור, 1998, "בפסח הבא - נשים ואוריינות בציונות הדתית" הוצאת עם עובד

[21] בראיון שהתפרסם בראש השנה תשס"ה בכמה עיתונים דתיים

[22] הרב ריסקין על הסמכת הרבניות: התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו /תגובה, באתר www.srugim.co.il

[23] נחשוני, קובי (2007-04-17). "בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד". ynet. נבדק ב-2018-10-14.

[24] JTA (2012-06-12). "Israeli Chief Rabbinical Council OKs eulogies by women — Jewish Journal". Jewish Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-14.

[25] אטינגר, יאיר (2014-05-07). "מאבק הנשים הדתיות הצליח: הרבנות בחנה נשים לתפקיד משגיחות כשרות". הארץ. נבדק ב-2018-10-14.

[26] Rudoren, Jodi. "Israel to Review Curbs on Women's Prayer at Western Wall" (באנגלית). נבדק ב-2018-10-14.

[27] "לראשונה: מפלגה של נשים חרדיות תתמודד בבחירות". הארץ. 2015. נבדק ב-2018-10-14.

[28] "תורתן אמונתן: הנשים שהפכו לרבניות ומנהיגות קהילה בזכות עצמן". mako. 2017-05-25. נבדק ב-2018-10-14.

[29] יאיר אטינגר, בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, באתר הארץ, 7 בינואר 2016

[30] "לראשונה: אישה תכהן בתפקיד משפטי בבית הדין הרבני | כיפה". נבדק ב-2018-10-14.

[31] ראו עוד כאן: חן ארצי סרור, ברוכות השוות, באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''פמיניזם דתי''' הוא זרם [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] המבקש לשלב ערכים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] עם המחשבה וה[[הלכה]] [[יהדות|היהודיות]], וכולל בתחומו תתי-זרמים מגוונים. תת-זרם מרכזי בפמיניזם הדתי שואף ליצור הזדמנויות דתיות רחבות יותר לנשים יהודיות. תת-זרם אחר סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידיים [[איש|גבריות]] גרמה לכך שההלכה מפלה נשים ושואף לשנות זאת.
+'''פמיניזם דתי''' הוא זרם [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] המבקש לשלב ערכים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] עם המחשבה וה[[הלכה]] [[יהדות|היהודיות]] וליצור הזדמנויות דתיות רחבות יותר לנשים יהודיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3|{{צ-מאמר|מחבר=פרזיגר, אדם|שם=פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב|כתב עת=רוח חדשה בארמון התורה|עמ=327–372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}}}  תת-זרם של הפמיניזם הדתי סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידיים [[איש|גבריות]] גרמה לכך [[הלכה|שההלכה]] מפלה נשים ושואף לשנות זאת.
 {{קישורי פורטל|פמיניזם}}
+== היסטוריה ==
-== התפתחות הפמיניזם היהודי ==
+סימנים ראשונים לשינוי הנוגע למעמד האישה בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא ב[[פולין]] לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]], בברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של [[הלכה]] מעשית ושל טקסטים [[מקרא]]יים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}}
-גרסאות שונות של התאולוגיה הפמיניסטית קיימות בקהילות יהודיות. חלקן מקדמות את הרעיון של האלוהות הנשית, הנקבית, כולל פנייה לאל בלשון נקבה כשפה פמיניסטית בכלל, ובתוך הסידור בפרט. האקטיביזם היהודי פמיניסטי הפנים-אורתודוקסי מתמקד על פי רוב בפיתוח מרחב ההזדמנויות הדתי לנשים ובמאבק באי השוויון החברתי.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3|{{צ-מאמר|מחבר=פרזיגר, אדם|שם=פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב|כתב עת=רוח חדשה בארמון התורה|עמ=327–372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}}}
+הארגון הפמיניסטי-אורתודוקסי הראשון, המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה, הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגינות|עגונות]] ומסורבות הגט.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4|{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|עמ=203–224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}}} לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם ולהעלות מודעות לקשיים העומדים בפני העגונות כדי לגייס אנשים לסייע לפתרונם.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעות החליצה וה[[פוליגמיה]]. 5 שנים לאחר מכן כבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}}
-סימנים ראשונים לשינוי הנוגע למעמד האישה בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]], בברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של [[הלכה]] מעשית ושל טקסטים [[מקרא]]יים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}}}
+[[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}}}
-[[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה מבין הזרמים ה[[יהדות ארצות הברית|יהודיים-אמריקניים]] הליברליים להסמיך אישה לרבנות כבר בשנת 1972. ב-1983 הוכרע כי גם ב[[התנועה הקונסרבטיבית|תנועה הקונסרבטיבית]] יכולות נשים להיות מוסמכות לרבנות.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.
+מבין הזרמים ה[[יהדות ארצות הברית|יהודיים-אמריקניים]] הליברליים, [[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה להסמיך אישה לרבנות, בשנת 1972. ב-1983 הוכרע כי גם ב[[התנועה הקונסרבטיבית|תנועה הקונסרבטיבית]] יכולות נשים להיות מוסמכות לרבנות.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.
-הארגון הפמיניסטי-אורתודוקסי הראשון, [[המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודיה|המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה]], הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגינות|עגונות]] ומסורבות הגט.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4|{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|עמ=203–224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}}} לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם ולהעלות מודעות לקשיים העומדים בפני העגונות כדי לגייס אנשים לסייע לפתרונם.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעות החליצה וה[[פוליגמיה]]. 5 שנים לאחר מכן כבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}}
-המשנה הפוסט־מגדרית מובלת על ידי [[רחל אדלר]], יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg). לטענתן, החינוך ל[[נישואים|מוסד הנישואין]] המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רמון, עינת|שם=מחיר החופש|כתב עת=אקדמות|כרך=כ"ח|עמ=43–62|שנת הוצאה=2013}}}} בנוסף, הפמיניזם הדתי דורש 'תיקון עולם' מוסרי תוך עיצוב יהדות שוויונית. דרישה זו מחייבת תיקוני הלכה מתוך שיקולים פמיניסטיים בתחום ה[[גירושים|גירושין]] ובתחומים כלכליים. על פי משנתן של הפמיניסטיות הדתיות, הצורך בחידוש ומיגור העולם הישן לתיקונה המוסרי של התורה הוא משימה המוטלת על נשים וגברים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5|{{צ-ספר|מחבר=קהת, חנה|שם=פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988868888|oclc=988868888}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Adler, Rachel|שם=Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=The Jewish Publication Society|שנת הוצאה=1998}}}}
 את ניצני הפמיניזם הדתי בישראל ניתן לראות בפעולתן של [[פנינה פלאי]], שהקימה לראשונה בישראל מנייני נשים שאף קראו בתורה, ושל פרופ' [[אליס שלוי]], לשעבר יו"ר [[שדולת הנשים בישראל]]. שלוי הייתה מנהלת של בית הספר התיכון הדתי לבנות [[פלך (בית ספר)|פלך]] ב[[ירושלים]] בין השנים 1975–1990, וחינכה את תלמידותיה להגשמה אישית באופן שוויוני לגברים.
-בשלהי שנות ה-90 הובילה תאוריית ה[[פמיניזם הצטלבותי|פמיניזם ההצטלבותי]], המדגישה ייחודיות על בסיס זהויות, קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת-קבוצה מיוחדת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5}} בשנת [[1997]] הוקם ארגון "[[קולך]]" על ידי [[חנה קהת]]. הארגון מאגד בתוכו כאלף חברות (נכון לשנת [[2004]]) וקורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת. הארגון מוציא עלוני פרשת שבוע שנכתבו בידי נשים, מארגן כנסים, פועל לתיקוני חקיקה לטובת [[סרבנות גט|מסורבות גט]] ו[[עגינות|עגונות]] ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.
+בשלהי שנות ה-90 הובילה תאוריית ה[[פמיניזם הצטלבותי|פמיניזם ההצטלבותי]], המדגישה ייחודיות על בסיס זהויות, קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת-קבוצה מיוחדת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5}} בשנת [[1997]] הוקם ארגון "[[קולך]]" על ידי [[חנה קהת]], אשר קורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת ופועל לתיקוני חקיקה לטובת [[סרבנות גט|מסורבות גט]] ו[[עגינות|עגונות]] ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.על פי משנתן, הצורך בחידוש התורה ותיקוני ההלכה הן משימות המוטלות על נשים וגברים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5|{{צ-ספר|מחבר=קהת, חנה|שם=פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988868888|oclc=988868888}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Adler, Rachel|שם=Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=The Jewish Publication Society|שנת הוצאה=1998}}}}
-ב-[[2012]] הוקמה קבוצת ה[[פדלחו"שיות]] ("פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור"){{הערה|קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו}}{{הערה|Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.|כיוון=שמאל}} ב[[פייסבוק]].{{הערה|[https://www.facebook.com/groups/352850698102983 קבוצת הפדלחו"שיות] באתר פייסבוק}} הקבוצה קיימה כנסים ארציים{{הערה|{{כיפה|מיה בודאי-פרידמן|קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש"|women/54947|6 בינואר 2014}}}} ושימשה מוקד לביקורת ודיון.{{הערה|{{סרוגים|הרב ברוך אפרתי|הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן|68863-הרב-אפרתי-פדלחושיות-לא-פמינסטיות-הלכת|16 בפברואר 2014}}}}
+ב-[[2012]] הוקמה קבוצת ה[[פדלחו"שיות]] ("פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור"){{הערה|קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו}}{{הערה|Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.|כיוון=שמאל}} ב[[פייסבוק]].{{הערה|[https://www.facebook.com/groups/352850698102983 קבוצת הפדלחו"שיות] באתר פייסבוק}} הקבוצה קיימה כנסים ארציים{{הערה|{{כיפה|מיה בודאי-פרידמן|קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש"|women/54947|6 בינואר 2014}}}} ושימשה מוקד לביקורת ודיון עד לסגירתה.{{הערה|{{סרוגים|הרב ברוך אפרתי|הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן|68863-הרב-אפרתי-פדלחושיות-לא-פמינסטיות-הלכת|16 בפברואר 2014}}}}
 == השפעה ופעילות של הפמיניזם הדתי ==
@@ שורה 29: / שורה 27: @@
 {{הפניה לערך מורחב|תפילת נשים ביהדות}}
-התפתחו קבוצות תפילה נפרדות לנשים. בייחוד בולט הדבר בהתכנסות לצורך [[מקרא מגילה|קריאת מגילת אסתר]]. ישנן קבוצות שבהן נשים קוראות בתורה מדי שבת. כמו כן, נפתחו "מניינים שיתופיים" כגון [[שירה חדשה (ירושלים)|שירה חדשה]].
+כם השנים התפתחו קבוצות תפילה נפרדות לנשים. בייחוד בולט הדבר בהתכנסות לצורך [[מקרא מגילה|קריאת מגילת אסתר]]. ישנן קבוצות שבהן נשים קוראות בתורה מדי שבת. כמו כן, נפתחו "מניינים שיתופיים" כגון [[שירה חדשה (ירושלים)|שירה חדשה]].
 === תפקידים בציבור הדתי ===
 גם במעמדן של נשים בעולם המשפט חל שינוי. העיסוק של [[טוען רבני|טוענות רבניות]] ב[[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] נפתח בפני נשים, לאחר מסלול לימודים במסגרת [[המכון להכשרת טוענות בית דין]]. נשים שהוכשרו לכך במדרשת נשמת משמשות [[יועצת הלכה|יועצות הלכה]] בתחום טהרת המשפחה, ומהוות כתובת נשית לשאלות הלכתיות בנושאים הקשורים לנשים. באוגוסט 2018 מונתה לראשונה אישה לתפקיד עוזרת משפטית ב[[בית הדין הרבני]].
@@ שורה 46: / שורה 42: @@
 == פמיניזם בזרמים שונים ביהדות ==
 === פמיניזם אורתודוקסי ===
-חלוקה מקובלת בקרב יהדות [[ארצות הברית]] היא בין האורתודוקסיה המודרנית והאורתודוקסיה החרדית. האורתודוקסים המודרניים התפתחו על ידי יהודים משתלבים. אלה הם בני מהגרי יהודים שניסו לשלב בין אורח החיים הדתי לבין החברה האמריקאית. במסגרת מאמצי השילוב החלו יהודים אלה לפתח רמות שונות של מחויבות דתית לצד מאפייני התבדלות. האורתודוקסים החרדים צמחו מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות מתוך חוויה הישרדותית ובמטרה להחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liebman, Charles|שם=Orthodoxy in American Jewish Life|כתב עת=The American Jewish Year Book|עמ=21–97|שנת הוצאה=1965}}}}
+חלוקה מקובלת בקרב יהדות [[ארצות הברית]] היא בין [[אורתודוקסיה מודרנית|האורתודוקסיה המודרנית]] והאורתודוקסיה החרדית אשר צמחה מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות מתוך חוויה הישרדותית ובמטרה להחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liebman, Charles|שם=Orthodoxy in American Jewish Life|כתב עת=The American Jewish Year Book|עמ=21–97|שנת הוצאה=1965}}}}
 על פי גישה מקובלת ב[[חברת הלומדים]], האישה מתקיימת ביחס לגבר ולמענו - עזר כנגדו שנועד לתמוך בשליחותו הרוחנית בעוד היא דואגת לניהול הסביבה הגשמית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:1|{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה|שם=ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית|כתב עת=[[קשר (כתב עת)|קשר]]|כרך=40|עמ=126–138|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב|שנת הוצאה=2010}}}} מאז שנות התשעים חלו תמורות ב[[יהדות חרדית|חברה החרדית]], אשר הובילו לשינויים בהגדרת תפקידי האישה ולהופעת אידאולוגיות פמיניסטיות המתכתבות עם האידיאלים החרדיים ועם מבנה החברה החרדית. גידול דמוגרפי הוביל להתפשטות ההתיישבות החרדית לאזורים בהם נוצר מגע קרוב יותר עם הסביבה החילונית. קרבה זו כללה מפגש עם עולם הערכים החילוני-מודרני, ובכללם פמיניזם. כמו כן, תמורות כלכליות יצרו צורך בהכנסה נוספת. במובן מסוים, התפקיד המסורתי של תמיכה בבעל ללימוד התורה הוא זה שהוביל לכניסתן של נשים למעגל העבודה, על מנת שיוכלו לדאוג לרווחה כלכלית שתאפשר לבעל ללמוד ולילדים להתקיים ברווחה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:1}} היציאה למעגל העבודה יצרה צורך בהשכלה רחבה יותר בחלק מהמקרים, אתגר שיצר צורך בלמידת מקצועות שאינם בהכרח מזוהים עם תפקידים נשיים מסורתיים של טיפול בילדים והוראה. רכישת השכלה גבוהה ו/או מקצועית העמיקה את המפגש של נשים חרדיות עם העולם החיצוני. תמורות אלה יצרו חשיפה לערכים פמיניסטיים ומודעות לאפשרויות הפתוחות בפני נשים.
@@ שורה 62: / שורה 58: @@
 כחלק מהפמיניזם הדתי התגבשה [[ליטורגיה]] המתחשבת במגדר, תוך פרשנות חדשה של טקסטים מסורתיים, יצירת מדרש נשים וטקסים חדשים לציון רגעים חשובים. הרבה הרפורמית אליז גולדשטיין (Elyse Goldstein) ערכה ופרסמה כתבים העוסקים בקריאה פמיניסטית של התורה ובפרשנות ההפטרות; בתפילה הרפורמית מוזכרות שמותיהן של גיבורות מקראיות כמו מרים, רות, דבורה, בנות צלפחד, ארבע האימהות, אביגיל ואסתר המלכה, וכך מתוקן חוסר האיזון המגדרי ביהדות המסורתית; כן חוברה כתובה שוויונית, בנוסף לטקס חתונה לא-אורתודוקסי (החסר תוקף משפטי בישראל).{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:2}} הסידורים הקונסרבטיביים של מוריס סילברמן (Morris Silverman) והרב מיכאל גרץ שינו את המילים המסורתיות ב[[ברכות השחר]] מ'שלא עשני אישה', ל'איש/אשה, ישראל וחופשי'.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.stljewishlight.com/opinion/commentaries/article_c8986454-85df-11e8-b2ce-bb83d5ec9e06.html|title=Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done|last=JTA|first=Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,|newspaper=St. Louis Jewish Light|language=en|access-date=2018-10-14}}}}{{הערה|[[דליה מרקס]], "[https://www.academia.edu/34191249/%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95 שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהיר בסידורי ימינו]", '''[[גנזי קדם (שנתון)|גנזי קדם]]''' יג (תשע"ז), עמ' 39–74.}}
+לטענת התומכות במשנה הפוסט־מגדרית, בראשן [[רחל אדלר]], יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg), עצם החינוך ל[[נישואים|מוסד הנישואין]] המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רמון, עינת|שם=מחיר החופש|כתב עת=אקדמות|כרך=כ"ח|עמ=43–62|שנת הוצאה=2013}}}}
 == יחס ההנהגה הדתית ==
@@ שורה 83: / שורה 81: @@
 == ראו גם ==
 * [[מעמד האישה ביהדות]]
-* [[פוליגמיה ביהדות]]
 * [[מדרשה תורנית לנשים]]