לדלג לתוכן

פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מ (עריכה וסדר , הערך מאד מבולגן..)
מאין תקציר עריכה
 
ב-[[2012]] הוקמה קבוצת ה[[פדלחו"שיות]] ("פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור"){{הערה|קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו}}{{הערה|Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.|כיוון=שמאל}} ב[[פייסבוק]].{{הערה|[https://www.facebook.com/groups/352850698102983 קבוצת הפדלחו"שיות] באתר פייסבוק}} הקבוצה קיימה כנסים ארציים{{הערה|{{כיפה|מיה בודאי-פרידמן|קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש"|women/54947|6 בינואר 2014}}}} ושימשה מוקד לביקורת ודיון עד לסגירתה.{{הערה|{{סרוגים|הרב ברוך אפרתי|הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן|68863-הרב-אפרתי-פדלחושיות-לא-פמינסטיות-הלכת|16 בפברואר 2014}}}}
 
=== נקודות ציון בפמיניזם היהודי בישראל ===
בעקבות עתירה לבג"ץ של ליאת בר [[רבקה לוביץ|ורבקה לוביץ']], פסק בית המשפט העליון ב-2006 כי ל[[חברה קדישא]] אסור לכפות הפרדה בין המינים בבתי עלמין, וחובתה לאפשר לנשים להספיד.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3388969,00.html|title=בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד|last=נחשוני|first=קובי|date=2007-04-17|newspaper=ynet|language=he|access-date=2018-10-14}}}} עם זאת, פסיקת בית המשפט לא נתמכה על ידי [[משרד הדתות]] עד לשנת 2012, כאשר מועצת הרבנים הראשית של ישראל קבעה כי נשים יכולות להספיד בלוויות, אך על רב הקהילה להחליט על כל מקרה לגופו.{{הערה|{{Cite news|url=http://jewishjournal.com/culture/religion/105063/|title=Israeli Chief Rabbinical Council OKs eulogies by women — Jewish Journal|last=JTA|date=2012-06-12|newspaper=Jewish Journal|language=en-US|access-date=2018-10-14}}}} בשנת 2013 הבטיחה [[הרבנות הראשית לישראל]] להסיר את המכשולים המונעים מנשים לעבוד כמפקחות במערכת הכשרות הממשלתית, וארגון "אמונה" הכריז על קורס הסמכה ראשון לפיקוח לנשים בישראל.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2314784|title=מאבק הנשים הדתיות הצליח: הרבנות בחנה נשים לתפקיד משגיחות כשרות|last=אטינגר|first=יאיר|date=2014-05-07|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-14}}}}
 
במאי 2013, בעקבות מאבק של קבוצת [[נשות הכותל]], פסק שופט כי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2003, האוסרת על נשים לקרוא בתורה או להתעטף בטליתות ברחבת הכותל המערבי, פורשה שלא כהלכה וכי אין איסור חוקי על תפילה שכזו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2012/12/26/world/middleeast/israeli-law-curbing-womens-prayer-up-for-review.html|title=Israel to Review Curbs on Women’s Prayer at Western Wall|last=Rudoren|first=Jodi|language=en|access-date=2018-10-14}}}}
 
בבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 התמודדה מפלגת 'ובזכותן', הראשונה המשלבת נשים וגברים חרדים ברשימתה לכנסת.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.2543823|title=לראשונה: מפלגה של נשים חרדיות תתמודד בבחירות|date=2015|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-14}}}} ב-2016 הפכה [[כרמית פיינטוך]] לאישה הראשונה שזכתה לתואר "מנהיגה קהילתית" בבית כנסת אורתודוקסי בישראל, [[בית כנסת הרמב"ן]].{{הערה|{{Cite news|url=https://www.mako.co.il/judaism-inspiration-magazine/religious-women/Article-da6d0ac42ff3c51006.htm|title=תורתן אמונתן: הנשים שהפכו לרבניות ומנהיגות קהילה בזכות עצמן|date=2017-05-25|newspaper=mako|access-date=2018-10-14}}}}
 
ב-2016 בג"ץ פסל את הדרישה שמנהל בתי הדין הרבניים יהיה מוכשר לדיינות או לרבנות עיר, והעניק למשרד המשפטים 30 יום לגיבוש תקנות שיאפשרו לנשים להתחרות על התפקיד באופן שווה לגברים.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים|1.2817353|7 בינואר 2016}}}} באוגוסט 2018 מונתה אישה ראשונה כיועצת משפטית לבית דין רבני.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.kipa.co.il/חדשות/לראשונה-אישה-תכהן-בבית-הדין-הרבני/|title=לראשונה: אישה תכהן בתפקיד משפטי בבית הדין הרבני {{!}} כיפה|language=he-IL|access-date=2018-10-14}}}}
 
== השפעה ופעילות של הפמיניזם הדתי ==
 
לעומת גישות אלו, יש רבנים אורתודוקסים שמברכים על תופעה זו ומעודדים אותה. אחד הבולטים שבהם הוא הרב [[שלמה ריסקין]], רבה של [[אפרת]], שאף היה מעורב במסגרת מוסדות "אור תורה" בפיתוחה של [[מדרשת לינדנבאום]], במערכת ההכשרה לטוענות רבניות ובעמותת "[[יד לאישה]]", המעניקה סיוע משפטי לעגונות ומסורבות גט. הרב ריסקין אישר הקמת מנייני תפילה לנשים ביישובו ושילב נשים ב[[מועצה דתית|מועצה הדתית]] ובהשגחת [[כשרות]]. הוא אינו רואה בעיה הלכתית בשילוב נשים בפסיקה, כולל כהונת נשים כדיינות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/176839-הרב-ריסקין-מקורות-להסמכת-נשים-לרבניות|כותרת=הרב ריסקין על הסמכת הרבניות: התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו /תגובה|אתר=www.srugim.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-10-14}}}}
 
== נקודות ציון בפמיניזם היהודי בישראל ==
בעקבות עתירה לבג"ץ של ליאת בר [[רבקה לוביץ|ורבקה לוביץ']], פסק בית המשפט העליון ב-2006 כי ל[[חברה קדישא]] אסור לכפות הפרדה בין המינים בבתי עלמין, וחובתה לאפשר לנשים להספיד.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3388969,00.html|title=בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד|last=נחשוני|first=קובי|date=2007-04-17|newspaper=ynet|language=he|access-date=2018-10-14}}}} עם זאת, פסיקת בית המשפט לא נתמכה על ידי [[משרד הדתות]] עד לשנת 2012, כאשר מועצת הרבנים הראשית של ישראל קבעה כי נשים יכולות להספיד בלוויות, אך על רב הקהילה להחליט על כל מקרה לגופו.{{הערה|{{Cite news|url=http://jewishjournal.com/culture/religion/105063/|title=Israeli Chief Rabbinical Council OKs eulogies by women — Jewish Journal|last=JTA|date=2012-06-12|newspaper=Jewish Journal|language=en-US|access-date=2018-10-14}}}} בשנת 2013 הבטיחה [[הרבנות הראשית לישראל]] להסיר את המכשולים המונעים מנשים לעבוד כמפקחות במערכת הכשרות הממשלתית, וארגון "אמונה" הכריז על קורס הסמכה ראשון לפיקוח לנשים בישראל.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2314784|title=מאבק הנשים הדתיות הצליח: הרבנות בחנה נשים לתפקיד משגיחות כשרות|last=אטינגר|first=יאיר|date=2014-05-07|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-14}}}}
 
במאי 2013, בעקבות מאבק של קבוצת [[נשות הכותל]], פסק שופט כי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2003, האוסרת על נשים לקרוא בתורה או להתעטף בטליתות ברחבת הכותל המערבי, פורשה שלא כהלכה וכי אין איסור חוקי על תפילה שכזו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2012/12/26/world/middleeast/israeli-law-curbing-womens-prayer-up-for-review.html|title=Israel to Review Curbs on Women’s Prayer at Western Wall|last=Rudoren|first=Jodi|language=en|access-date=2018-10-14}}}}
 
בבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 התמודדה מפלגת 'ובזכותן', הראשונה המשלבת נשים וגברים חרדים ברשימתה לכנסת.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.2543823|title=לראשונה: מפלגה של נשים חרדיות תתמודד בבחירות|date=2015|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-14}}}} ב-2016 הפכה [[כרמית פיינטוך]] לאישה הראשונה שזכתה לתואר "מנהיגה קהילתית" בבית כנסת אורתודוקסי בישראל, [[בית כנסת הרמב"ן]].{{הערה|{{Cite news|url=https://www.mako.co.il/judaism-inspiration-magazine/religious-women/Article-da6d0ac42ff3c51006.htm|title=תורתן אמונתן: הנשים שהפכו לרבניות ומנהיגות קהילה בזכות עצמן|date=2017-05-25|newspaper=mako|access-date=2018-10-14}}}}
 
ב-2016 בג"ץ פסל את הדרישה שמנהל בתי הדין הרבניים יהיה מוכשר לדיינות או לרבנות עיר, והעניק למשרד המשפטים 30 יום לגיבוש תקנות שיאפשרו לנשים להתחרות על התפקיד באופן שווה לגברים.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים|1.2817353|7 בינואר 2016}}}} באוגוסט 2018 מונתה אישה ראשונה כיועצת משפטית לבית דין רבני.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.kipa.co.il/חדשות/לראשונה-אישה-תכהן-בבית-הדין-הרבני/|title=לראשונה: אישה תכהן בתפקיד משפטי בבית הדין הרבני {{!}} כיפה|language=he-IL|access-date=2018-10-14}}}}
 
== ראו גם ==