לדלג לתוכן

קלון (משפט) – הבדלי גרסאות

הוסרו 1,432 בתים ,  לפני 5 חודשים
←‏יישום בפועל: הדוגמאות האלו לא מוסיפות להבנה של הכלל, הן לא יצרו תקדים, וכולן מהשנים בהן נערך הערך, חדשותיות ומיותרות.
אין תקציר עריכה
(←‏יישום בפועל: הדוגמאות האלו לא מוסיפות להבנה של הכלל, הן לא יצרו תקדים, וכולן מהשנים בהן נערך הערך, חדשותיות ומיותרות.)
 
השופט [[אהרן ברק]] נתן קווים מנחים לקלון בעבירות שנעברו על ידי עורך דין{{הערה|על"ע 2579/90 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' פלוני, פ"ד מה(4) 729, 734 (1991), כמצוטט ב{{פס"ד עליון|קישור=07085360.k02|סוג=על"ע|עותר=הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו|משיב=עו"ד שלומי הלברשטט|ניתן ב=24 במרץ 2011}}}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עבירה על חוקי המדינה, המעידה על זלזול וחוסר כבוד של עורך הדין כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון; עבירה - המעידה על אופי פגום או על היעדר שליטה ביצרו או על תפיסה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה - ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון.}}
 
===יישום בפועל===
 
במקרהו של [[משה פייגלין]] אשר הורשע ב[[המרדה]] במסגרת פעילותו ב[[זו ארצנו]] סברו השופטים [[טובה שטרסברג-כהן]], [[אהרן ברק]], [[אילה פרוקצ'יה]] ו[[דורית ביניש]] שיש בעבירה קלון, בעוד השופטים [[יעקב טירקל]], [[דליה דורנר]] ו[[אדמונד לוי]] סברו שבפייגלין לא דבק קלון{{הערה|שם=קלון1|{{פס"ד עליון|קישור=02112430.l10|סוג=בג"ץ|עותר=משה פייגלין|משיב=מישאל חשין יו"ר ועדת הבחירות}}}}{{הערה|שם=קלון2|{{פס"ד עליון|קישור=05017680.s06|סוג=בג"ץ|עותר=היועץ המשפטי לממשלה|משיב=יושב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17}}, סעיף 4}}.
 
במקרהו של [[צחי הנגבי]] שהורשע במתן [[עדות שקר]] סברו שני שופטים שיש במעשה קלון, בעוד שופט אחד סבר שיש להטיל קלון רק במקרים חמורים כמו אונס, גנבה או שוחד{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|הרכב השופטים קבע: יש קלון במעשי צחי הנגבי|1.1229039|9 בנובמבר 2010}}}}.
 
לעומת זאת, במקרהו של [[חיים רמון]], הסכימו שלושת השופטים שאין במעשה קלון.
 
== הגבלות על מי שעבר עבירה שיש עמה קלון ==
1,570

עריכות