סברה (טנק) – הבדלי גרסאות

סברה
מידע כללי
סוג	טנק מערכה
מדינה מייצרת	ישראל
יצרן	תעש מערכות
משתמשים עיקריים	צבא טורקיה
שנת ייצור	2007
תקופת השימוש	2007–הווה (כ־17 שנים)
מערכה מרכזית	מלחמת האזרחים בסוריה
יחידות שיוצרו	170
מידע טכני
אורך	6.95 מטרים
רוחב	3.63 מטרים
גובה	3.27 מטרים
משקל	59 טונות
מהירות	55 קמ"ש
טווח פעולה	450 ק"מ
מנוע	דיזל, 1000 כוחות סוס
שריון	פסיבי + ריאקטיבי
צוות	4
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח תע"ש 120 מ"מ חלק-קדח
חימוש משני	שלושה מקלעים כבדים, ומרגמת 60 מ"מ פנימית
הערות	המידע נכון לסברה סימן 3

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:48, 17 בינואר 2022

סברה הוא גרסת השבחה מתוצרת התעשייה הצבאית (תע"ש) לטנקי M60 פטון המיועדת לייצוא. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי המגח, שגם הם מבוססים על סדרת טנקי הפטון.

הדגם פותח עבור חיל השריון הטורקי כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.

מפרט טכני

במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי תותח תע"ש 120 מ"מ, המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, הדמיה תרמית, מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים^[1].

המנוע הוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי הוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם מיגון ריאקטיבי. המזקו"ם הוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.

היסטוריה

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, במסגרת תוכנית מודרניזציה שאפתנית של הצבא הטורקי בהשקעה של 150 מיליארד דולר ל-30 שנה, הוחלט על הכנסת טנק מערכה חדש. התכנון היה לרכוש 1,000 טנקים חדישים, בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר. הטנקים שנשקלה רכישתם היו AMX-56 לקלרק הצרפתי, M1 אברמס תוצרת ארצות הברית או לאופרד 2 תוצרת גרמניה^[2].

במסגרת שיחות שיתוף הפעולה הביטחוני האסטרטגי של ישראל וטורקיה (על פי הסכם שנחתם בפברואר 1996)^[3], העלתה מדינת ישראל ההצעה להשביח תחילה את הטנקים הישנים של הצבא הטורקי שניתן עדיין להפיק מהם תועלת מבצעית, כפתרון ביניים עד להכנסת הטנקים החדשים לשירות. מומחי שריון ישראליים איתרו כ-900 טנקי M-60 פטון מתוך כ-3,000 טנקים במערך השריון הטורקי, שניתן להשביח על בסיס הידע שנצבר בטנקי המגח בישראל^[4]. בשנת 1998, בתקופת נשיאותו של סוליימאן דמירל, הוסכם עקרונית על פרויקט ההשבחה, והחל משא ומתן על פרטיו ועלותו. המשא ומתן נמשך כשנתיים שבמקביל ארצות הברית לחצה על לטורקיה לבצע את ההשבחה באמצעות חברת ג'נרל דיינמיקס, היצרנית המקורית של הטנק^[5]. ביולי 2001 הגיע שר הביטחון בנימין בן-אליעזר לביקור בטורקיה לסכם את פרטי העסקה^[6].

באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל התעשייה הצבאית (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות^[4]. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך^[7].

ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט^[1]. משרד האוצר ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז חברה ממשלתית. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים^[8]. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') שלום קורן, שיהיה קודם מפקד מנהלת המרכבה והרק"ם. חברת אלביט מערכות (וחברת הבת של אל-אופ) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') יהודה אדמון לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל דוד אנגל, לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם^[8].

במהלך שנת 2003 הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית אבות טיפוס^[9]. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "רכש גומלין" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "זורלו החזקות" לפרויקט הקמת תחנת הכוח דוראד^[10], והעסקת עובדים מטורקיה בישראל^[11]. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - מפלגת הצדק והפיתוח, שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה^[12]. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה רג'פ טאיפ ארדואן, הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות^[13].

במרץ 2004, חתמה חברת אלביט מערכות על החוזה לביצוע חלקה בפרויקט בהיקף של 183 מיליון דולר. החוזה נחתם למעשה מול משרד הביטחון הישראלי, כקבלן משנה של התעשייה הצבאית במסגרת הפרויקט^[14]. בנובמבר 2005 חתמה חברת אורדן תעשיות על חוזה לאספקת מערכות מתלה ושירותים נלווים לפרויקט, כאשר חברת עשות אשקלון משמשת לה כקבלן משנה^[15]. בנוסף זכתה חברת אורלייט בחוזה לאספקת מארזי תחמושת^[16].

בנובמבר 2005 משרד הביטחון ותע"ש חנכו את קו הייצור של הפרויקט בעיר קייסרי שבמרכז טורקיה^[17].

בדצמבר 2009, פורסם כי הפרויקט לא עמד בתאריך היעד להשביח 170 טנקים עד אוקטובר 2009^[18]. ב-7 באפריל 2010 נערך בקייסרי טקס מסירת הטנק האחרון במסגרת שלב א' של הפרויקט^[19]. באותה עת גם פורסם כי המיזם המשותף שהוקם לצורך הפרויקט, יתחרה במכרז לשדרוג טנקי פטון עבור צבא קולמביה, אך הוא לא זכה לבסוף במכרז^[20].

על פי התכנון היה אומר להתחיל שלב ב' של הפרויקט, מיד עם סיום שלב א', להשבחת עוד כ-700 טנקים. אך ביוני 2010 בעקבות תקרית המשט לעזה בה נהרגו 10 אזרחים טורקים, הודיע טורקיה על הקפאת 16 הסכמים ביטחוניים עם ממשלת ישראל, כולל פרויקט ה"סברה"^[21]. מיד אחר כך יצא משלחת של נציגי התעשיות הביטחוניות לאנקרה לנסות לחדש את הפעילות^[22]. אך בעקבות דו"ח פאלמר, הודיע הודעת טורקיה רשמית על ניתוק הקשרים הביטחוניים עם ישראל^[23]. גם אשרות העבודה של הפועלים הטורקים בישראל, שניתנו במסגרת העסקה, בוטלו^[23].

מפעילות

טורקיה טורקיה - 170 טנקים כחלק מפרויקט התייעלות של הצבא. החל משנת 2007.

שימוש מבצעי

הצבא הטורקי השתמש בטנק בשלושה מבצעים בו פלש לצפון סוריה, במאבק במה שהוא הגדיר כ"ארגוני הטרור הכורדים"^[24]. מבצע מגן הפרת בין אוגוסט 2016 למרץ 2017^[25], ומבצע מבצע ענף זית שהחל בינואר 2018 והסתיים באוגוסט 2019, והמתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית שהחלה באוקטובר 2019^[26].

בנוסף נעשה שימוש בטנק במסגרת ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ב-2016^[27].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סברה בוויקישיתוף

אילן מוסנאים, עשות תיהנה מהכנסות של 15 מיליון דולר מפרויקט השבחת הטנקים בטורקיה, באתר TheMarker‏, 3 באוקטובר 2002
דרור מרום, ‏אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה, באתר גלובס, 27 במרץ 2003
הדס מנור, ‏התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי, באתר גלובס, 10 במרץ 2006
איתי רום, ‏כך תפרתי את עסקת "טורקים תמורת טנקים", באתר גלובס, 5 במרץ 2008
סהר ורדי, הכורדים יירצחו בנשק ישראלי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2019

הערות שוליים

^ ¹ ² אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
^ אליהו חסין, ‏פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?, באתר גלובס, 13 ביולי 2000
^ צבי בראל, סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2020
^ ¹ ² אמנון ברזילי, ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2001
^ ראובן פדהצור, ציר, ברית, או רק שותפות, באתר הארץ, 17 במאי 2001
^ אמנון ברזילי, הידידה השנייה, באתר הארץ, 4 ביולי 2001
^ אמנון ברזילי, עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2001
^ ¹ ² אמנון ברזילי, האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002
^ דרור מרום, ‏אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה, באתר גלובס, 27 במרץ 2003
^ אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
^ דרור מרום, ‏עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2003
רותי סיני, ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
^ רן דגוני, וושינגטון, ‏הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים, באתר גלובס, 4 ביולי 2003
^ אלוף בן, ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2005
^ ירון פרידמן, ‏אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד', באתר גלובס, 14 במרץ 2004
הארץ, אלביט זכתה בחוזה להשבחת טנקים בטורקיה בהיקף של 183 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2004
^ TheMarker digital, אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005
^ TheMarker digital, אורלייט תספק לתע"ש מארזי תחמושת במסגרת פרויקט להשבחת טנקים טורקיים; היקף ההסכם - 9.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005
^ הדס מנור, ‏משרד הביטחון ותעש חנכו את פרויקט הטנק הטורקי, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2005
^ מירב אנקורי, ‏תעש מכחישה פרסום בטורקיה שלא עומדת בתנאי פרויקט הטנק, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2009
^ מירב אנקורי, ‏עולם הפוך: ארדואן תוקף ישראל, תעש משביחה טנקים לטורקיה, באתר גלובס, 7 באפריל 2010
^ רן דגוני, וושינגטון, ‏מיזם של טורקיה וישראל יספק טנקים לקולומביה, באתר גלובס, 12 באפריל 2010
^ אורה קורן, מפלס הלהבות בין ישראל לטורקיה קפץ אתמול, עם דיווחים בתקשורת הטורקית על הקפאת עסקות ביטחוניות במיליארדי דולרים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2010
^ אנשיל פפר, למרות המשבר, נציגי התעשיות הביטחוניות יחזרו לאנקרה, באתר הארץ, 06 ביולי 2010
^ ¹ ² צבי בראל, מנכ"ל חברת הבנייה הטורקית: אני לא צריך תעודת הכשר מהשר ליברמן, באתר הארץ, 28 ביולי 2011
^ צבי בראל, הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
^ טורקיה מעבירה עוד טנקים עם השבחה ישראלית לסוריה באתר יד לשריון
^ יואב זיתון, הטנק ה"ישראלי" שנלחם בכורדים: "הטורקים רצו שנשביח את כולם", באתר ynet, 16 באוקטובר 2019
^ טנק מפיתוח ישראלי בניסיון ההפיכה בטורקיה, באתר יד לשריון

[הארץ3-1] ¹ ² אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002

[2] אליהו חסין, ‏פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?, באתר גלובס, 13 ביולי 2000

[3] צבי בראל, סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2020

[ברזילי1-4] ¹ ² אמנון ברזילי, ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2001

[5] ראובן פדהצור, ציר, ברית, או רק שותפות, באתר הארץ, 17 במאי 2001

[6] אמנון ברזילי, הידידה השנייה, באתר הארץ, 4 ביולי 2001

[7] אמנון ברזילי, עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2001

[ברזילי2-8] ¹ ² אמנון ברזילי, האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002

[9] דרור מרום, ‏אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה, באתר גלובס, 27 במרץ 2003

[10] אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007

[11] דרור מרום, ‏עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2003
רותי סיני, ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003

[12] רן דגוני, וושינגטון, ‏הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים, באתר גלובס, 4 ביולי 2003

[13] אלוף בן, ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2005

[14] ירון פרידמן, ‏אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד', באתר גלובס, 14 במרץ 2004
הארץ, אלביט זכתה בחוזה להשבחת טנקים בטורקיה בהיקף של 183 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2004

[15] TheMarker digital, אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005

[16] TheMarker digital, אורלייט תספק לתע"ש מארזי תחמושת במסגרת פרויקט להשבחת טנקים טורקיים; היקף ההסכם - 9.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005

[17] הדס מנור, ‏משרד הביטחון ותעש חנכו את פרויקט הטנק הטורקי, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2005

[18] מירב אנקורי, ‏תעש מכחישה פרסום בטורקיה שלא עומדת בתנאי פרויקט הטנק, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2009

[19] מירב אנקורי, ‏עולם הפוך: ארדואן תוקף ישראל, תעש משביחה טנקים לטורקיה, באתר גלובס, 7 באפריל 2010

[20] רן דגוני, וושינגטון, ‏מיזם של טורקיה וישראל יספק טנקים לקולומביה, באתר גלובס, 12 באפריל 2010

[21] אורה קורן, מפלס הלהבות בין ישראל לטורקיה קפץ אתמול, עם דיווחים בתקשורת הטורקית על הקפאת עסקות ביטחוניות במיליארדי דולרים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2010

[22] אנשיל פפר, למרות המשבר, נציגי התעשיות הביטחוניות יחזרו לאנקרה, באתר הארץ, 06 ביולי 2010

[בראל1-23] ¹ ² צבי בראל, מנכ"ל חברת הבנייה הטורקית: אני לא צריך תעודת הכשר מהשר ליברמן, באתר הארץ, 28 ביולי 2011

[24] צבי בראל, הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד, באתר הארץ, 22 בינואר 2018

[25] טורקיה מעבירה עוד טנקים עם השבחה ישראלית לסוריה באתר יד לשריון

[26] יואב זיתון, הטנק ה"ישראלי" שנלחם בכורדים: "הטורקים רצו שנשביח את כולם", באתר ynet, 16 באוקטובר 2019

[27] טנק מפיתוח ישראלי בניסיון ההפיכה בטורקיה, באתר יד לשריון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 | שם = סברה
 | תמונה = [[קובץ:Sabra tank.jpg|250px]]
 | כיתוב =
 | סוג = [[טנק מערכה]]
 | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
 | משתמשים עיקריים = {{דגל|טורקיה}} [[צבא טורקיה]]
 | משתמשים משניים =
 | מחיר =
 | שנה =
 | קודם =
 | עוקב =
 | מערכה = [[מלחמת האזרחים בסוריה]]
 | אורך = 6.95 מטרים
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 | טווח = 450 ק"מ
 | חימוש עיקרי = [[תותח תע"ש 120 מ"מ]] חלק-קדח
 | מספר פגזים =
 | חימוש משני = שלושה מקלעים כבדים, ומרגמת 60 מ"מ פנימית
 | מנוע = דיזל, 1000 כוחות סוס
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 '''סברה''' הוא גרסת [[השבחה (נכסים)|השבחה]] מתוצרת [[התעשייה הצבאית]] (תע"ש) לטנקי [[M60 פטון]] המיועדת ל[[ייצוא]]. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי ה[[מגח]], שגם הם מבוססים על סדרת טנקי ה[[פטון (טנק)|פטון]].
-הדגם פותח  עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.
+הדגם פותח עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.
 == מפרט טכני ==
-במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
+במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|שם=הארץ3|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
 המנוע הוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי הוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] הוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל [[תעש מערכות|התעשייה הצבאית]] (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות{{הערה|שם=ברזילי1|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי|1.725729|14 באוגוסט 2001}}}}. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים|1.752994|1 בדצמבר 2001}}}}.
-ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (וחברת הבת של [[אל-אופ]]) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') [[יהודה אדמון]] לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, [[עמוס ירון]], את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל [[דוד אנגל]], לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם{{הערה|שם=ברזילי2|}}.
+ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|שם=הארץ3}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (וחברת הבת של [[אל-אופ]]) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') [[יהודה אדמון]] לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, [[עמוס ירון]], את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל [[דוד אנגל]], לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם{{הערה|שם=ברזילי2|}}.
 במהלך שנת [[2003]] הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית [[אב טיפוס|אבות טיפוס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה|676485|27 במרץ 2003}}}}. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "[[רכש גומלין]]" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "[[זורלו החזקות]]" לפרויקט הקמת [[תחנת הכוח דוראד]]{{הערה|{{גלובס|אמנון ברזילי|קצר חשמלי|1000192502|14 במרץ 2007}}}}, והעסקת עובדים מטורקיה בישראל{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים|737074|30 באוקטובר 2003}}{{ש}}{{הארץ|רותי סיני|ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים|1.875042|11 באפריל 2003}}}}. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - [[מפלגת הצדק והפיתוח]], שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים|702794|4 ביולי 2003}}}}. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה [[רג'פ טאיפ ארדואן]], הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות{{הערה|{{TheMarker|אלוף בן|ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל|1.292121|1 במאי 2005}}}}.
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 בנובמבר 2005 משרד הביטחון ותע"ש חנכו את קו הייצור של הפרויקט בעיר [[קייסרי]] שבמרכז טורקיה{{הערה|{{גלובס|הדס מנור|משרד הביטחון ותעש חנכו את פרויקט הטנק הטורקי|1000032319|23 בנובמבר 2005}}}}.
-בדצמבר [[2009]], פורסם כי הפרויקט לא עמד בתאריך היעד להשביח 170 טנקים עד אוקטובר 2009{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|תעש מכחישה פרסום בטורקיה שלא עומדת בתנאי פרויקט הטנק|1000518671|1 בדצמבר 2009}}}}. ב-7 באפריל 2010 נערך בקייסרי טקס מסירת הטנק האחרון במסגרת הפרויקט{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|עולם הפוך: ארדואן תוקף ישראל, תעש משביחה טנקים לטורקיה|1000551385|7 באפריל 2010}}}}. באותה עת גם פורסם כי [[מיזם משותף|המיזם המשותף]] שהוקם לצורך הפרויקט, יתחרה במכרז לשדרוג טנקי פטון עבור צבא קולמביה, אך הוא לא זכה לבסוף במכרז{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|מיזם של טורקיה וישראל יספק טנקים לקולומביה|1000552473|12 באפריל 2010}}}}.
+בדצמבר [[2009]], פורסם כי הפרויקט לא עמד בתאריך היעד להשביח 170 טנקים עד אוקטובר 2009{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|תעש מכחישה פרסום בטורקיה שלא עומדת בתנאי פרויקט הטנק|1000518671|1 בדצמבר 2009}}}}. ב-7 באפריל 2010 נערך בקייסרי טקס מסירת הטנק האחרון במסגרת שלב א' של הפרויקט{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|עולם הפוך: ארדואן תוקף ישראל, תעש משביחה טנקים לטורקיה|1000551385|7 באפריל 2010}}}}. באותה עת גם פורסם כי [[מיזם משותף|המיזם המשותף]] שהוקם לצורך הפרויקט, יתחרה במכרז לשדרוג טנקי פטון עבור צבא קולמביה, אך הוא לא זכה לבסוף במכרז{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|מיזם של טורקיה וישראל יספק טנקים לקולומביה|1000552473|12 באפריל 2010}}}}.
+על פי התכנון היה אומר להתחיל שלב ב' של הפרויקט, מיד עם סיום שלב א', להשבחת עוד כ-700 טנקים. אך ביוני [[2010]] בעקבות תקרית [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] בה נהרגו 10 אזרחים טורקים, הודיע טורקיה על הקפאת 16 הסכמים ביטחוניים עם ממשלת ישראל, כולל פרויקט ה"סברה"{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|מפלס הלהבות בין ישראל לטורקיה קפץ אתמול, עם דיווחים בתקשורת הטורקית על הקפאת עסקות ביטחוניות במיליארדי דולרים|1.571428|18 ביוני 2010}}}}. מיד אחר כך יצא משלחת של נציגי התעשיות הביטחוניות ל[[אנקרה]] לנסות לחדש את הפעילות{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|למרות המשבר, נציגי התעשיות הביטחוניות יחזרו לאנקרה|1.1210547|06 ביולי 2010}}}}. אך בעקבות [[דו"ח פאלמר]], הודיע הודעת טורקיה רשמית על ניתוק הקשרים הביטחוניים עם ישראל{{הערה|שם=בראל1|{{הארץ|צבי בראל|מנכ"ל חברת הבנייה הטורקית: אני לא צריך תעודת הכשר מהשר ליברמן|1.1181873|28 ביולי 2011}}}}. גם אשרות העבודה של הפועלים הטורקים בישראל, שניתנו במסגרת העסקה, בוטלו{{הערה|שם=בראל1}}.
 == מפעילות ==
 * {{דגל|טורקיה||+}} - 170 טנקים כחלק מפרויקט התייעלות של הצבא. החל משנת 2007.
 ===שימוש מבצעי===
-הצבא הטורקי השתמש בטנק בשני מבצעים בו פלש לצפון סוריה, במאבק במה שהוא הגדיר כ"ארגוני הטרור הכורדים"{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד|1.5749873|22 בינואר 2018}}}}. [[מבצע מגן הפרת]] בין אוגוסט [[2016]] למרץ [[2017]], ומבצע [[מבצע ענף זית]] שהחל בינואר [[2018]] והסתיים באוגוסט [[2019]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הטנק ה"ישראלי" שנלחם בכורדים: "הטורקים רצו שנשביח את כולם"|5607894|16 באוקטובר 2019}}}}.
+הצבא הטורקי השתמש בטנק בשלושה מבצעים בו פלש לצפון סוריה, במאבק במה שהוא הגדיר כ"ארגוני הטרור הכורדים"{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד|1.5749873|22 בינואר 2018}}}}. [[מבצע מגן הפרת]] בין אוגוסט [[2016]] למרץ [[2017]]{{הערה| [https://yadlashiryon.com/news/6-בפברואר-2016-טורקיה-מעבירה-עוד-טנקים-עם-הש/ טורקיה מעבירה עוד טנקים עם השבחה ישראלית לסוריה] באתר יד לשריון}}, ומבצע [[מבצע ענף זית]] שהחל בינואר [[2018]] והסתיים באוגוסט [[2019]], ו[[המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית]] שהחלה באוקטובר 2019{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הטנק ה"ישראלי" שנלחם בכורדים: "הטורקים רצו שנשביח את כולם"|5607894|16 באוקטובר 2019}}}}.
+בנוסף נעשה שימוש בטנק במסגרת [[ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)|ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ב-2016]]{{הערה|[https://yadlashiryon.com/news/20-ביולי-2016-טנק-מפיתוח-ישראלי-בניסיון-ההפי/ טנק מפיתוח ישראלי בניסיון ההפיכה בטורקיה], באתר [[יד לשריון]]}}.
 == ראו גם ==
 * [[טירן (טנק)|טירן]]
@@ שורה 63: / שורה 68: @@
 * {{גלובס|הדס מנור|התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי|1000069851|10 במרץ 2006}}
 * {{גלובס|איתי רום|כך תפרתי את עסקת "טורקים תמורת טנקים"|1000318052|5 במרץ 2008}}
+* {{הארץ|סהר ורדי|הכורדים יירצחו בנשק ישראלי|1.7990477|15 באוקטובר 2019}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}