מסכת פסחים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידו קליין (שיחה | תרומות) הוספת סוגיות מרכזיות |
MOSHE AMOZIGH (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
שם המסכת הוא פסחים ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים לכך: |
שם המסכת הוא פסחים ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים לכך: |
||
# המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ו[[פסח שני]]. |
# המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ו[[פסח שני]]. |
||
# המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה'–ט') הרלוונטיים לזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים).{{הערה|הרב [[מנחם המאירי]], הקדמת "[[בית הבחירה]]" על מסכת פסחים, ירושלים: הוצאת התלמוד הישראלי השלם, תשכ"ו, [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=11217&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=9 עמ' 2]}} |
# המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה'–ט') הרלוונטיים לזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים).{{הערה|הרב [[מנחם המאירי]], הקדמת "[[בית הבחירה]]" על מסכת פסחים, ירושלים: הוצאת התלמוד הישראלי השלם, תשכ"ו, [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=11217&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=9 עמ' 2]}}. |
||
==מיקומה של המסכת בסדר מועד== |
==מיקומה של המסכת בסדר מועד== |
||
גרסה מ־19:37, 17 בינואר 2022
_and_The_Celebration_of_the_Seder_(below).jpg)
מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד. במסכת זו עשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות של חג הפסח. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 120 דפים בדפוס וילנה.
שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בפרטי הדינים של איסור החמץ בפסח, הפרק הרביעי עוסק באיסור מלאכה בערב פסח, הפרקים ה' עד ט' עוסקים בענייני קרבן הפסח והפרק העשירי עוסק בפרטי הדינים של ה"סדר" בליל הפסח.
שם המסכת
שם המסכת הוא פסחים ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים לכך:
- המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ופסח שני.
- המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה'–ט') הרלוונטיים לזמן שבית המקדש היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים).[1].
מיקומה של המסכת בסדר מועד
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, ישנן שתי סיבות להבאת המסכת לאחר מסכת שבת. הראשונה היא שמצוות הפסח היא מהמצוות הראשונות הנתונות על ידי משה. הסיבה השנייה היא שמצוות הפסח היא המצווה שמופיעה מיד לאחר מצוות השבת ("שנייה לשבת") בפרשת המועדות[2].
פרקי המסכת
- אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר ובו שבע משניות[3] - עוסק בדיני השבתת חמץ
- כָּל שָׁעָה ובו שמונה משניות - ממשיך את דיני השבתת חמץ, ועובר לעסוק בהגדרות חמץ ומצה
- אֵלּוּ עוֹבְרִין ובו שמונה משניות - עוסק בדינים שונים הקשורים להשבתת חמץ במקרים מיוחדים[4]
- מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ ובו תשע משניות - עוסק במנהג עשיית מלאכה בערב פסח, ומתוך כך גם בנושאים אחרים הקשורים למנהג.
- תָּמִיד נִשְׁחָט ובו עשר משניות - עוסק בהלכות הקרבת קרבן פסח
- אֵלּוּ דְּבָרִים ובו שש משניות - עוסק בדיני הקרבת הפסח כאשר ערב פסח חל בשבת
- כֵּיצַד צוֹלִין ובו שלוש עשרה משניות - עוסק בדיני צליית הפסח ואכילתו
- הָאִשָּׁה ובו שמונה משניות - עוסק בדיני מינוי על קרבן פסח
- מִי שֶׁהָיָה ובו אחת עשרה משניות - עוסק בדיני פסח שני ובדינים שונים של תקלות בהקרבת הפסח
- עַרְבֵי פְסָחִים (נקרא גם "ערב פסחים") ובו תשע משניות - עוסק בדיני ליל הסדר
בסה"כ במסכת 89 משניות.
סוגיות בתלמוד הבבלי
- לשון נקייה (דף ג' עמוד א' – דף ד' עמוד א')
- חשש לספיקות (דף ט' עמוד א' – דף י' עמוד ב')
- העברת טומאה (סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים) (דף י"ד עמוד א' – דף כ"א עמוד א')
- הנאה ממאכלות אסורות (דף כ"א עמוד ב'– דף כ"ה עמוד ב')
- הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו (דף כ"ה עמוד ב' – דף כ"ו עמוד ב')
- מנהג המקום (דף נ' עמוד א' – דף נ"ב עמוד א')
- הלכות ליל הסדר (פרק עשירי) וכן סוגיות שינוי מקום בסעודה, קידוש במקום סעודה, הבדלה, יקנה"ז ועוד
מפרשי המסכת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
ראשוני ספרד
פירושם של שניים מחכמי ספרד על המסכת, הריטב"א - שמובא פירוש מקוצר של תלמידו בשמו - והרשב"א אבדו. בנוסף לכך, פירושו של הרמב"ן, גם הוא מחכמי ספרד, מונה רק שלושה עשר דיבורי המתחיל על כל המסכת. אמנם, ישנם בידינו שני פרשנים ספרדים ייחודיים על המסכת - מהר"ם חלאווה וחידושי רבינו דוד.
פרקים ה-ט במסכת
פרקים ה-ט במסכת ("מסכת פסח שני") עוסקים בדיני קדשים, והרבה ממפרשי המסכת לא כתבו פירושים על פרקים אלו[5]
פרק ערבי פסחים
בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד רש"י, רשב"ם.
קישורים חיצוניים
משנה מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט תוספתא מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת פסחים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת פסחים, תלמוד בבלי, מינכן, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הרב מנחם המאירי, הקדמת "בית הבחירה" על מסכת פסחים, ירושלים: הוצאת התלמוד הישראלי השלם, תשכ"ו, עמ' 2
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג - מצוות שבת מופיעה בפסוק ג', ואילו מצוות חג הפסח מופיעות בפסוקים ד-ח
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ כגון ערב פסח שחל בשבת, אדם שאינו נמצא ליד החמץ שצריך לבער
- ^ לדוגמה, הר"ן, הריטב"א, המהר"ם חלאווה, והרא"ש לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים רש"י, רבנו חננאל, תוספות, רי"ד, רבינו דוד (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), המאירי.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
