לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "הבטחת איכות תוכנה"

מ
בוט החלפות: דוגמה$1; רישיו$1; וכדומה;
מ (הגהה, הסרת תבנית שכתוב ותבנית קצרמר)
מ (בוט החלפות: דוגמה$1; רישיו$1; וכדומה;)
השלב הראשון ב'''הבטחת איכות תוכנה''' הוא שימוש בתהליכים מוגדרים ומתועדים של פיתוח תוכנה. כמו כל הליך ייצור, ייצור תוכנה מתחיל משלב הייזום, ממשיך דרך התכן, עיצוב, פיתוח, ותחזוקה של המוצר הסופי, וחוזר חלילה. בכל אחד משלבי מחזור החיים הזה, ננקטים אמצעים שונים ומגוונים להבטחת האיכות של המוצר הסופי.
 
דוגמה לתהליך המושפע מעקרונות הבטחת האיכות הוא שימוש ב[[תקן|תקנים]] עבור מסמכים המתעדים את הפיתוח (לדוגמאלדוגמה - תקן ISO-830, או [[נוהל מפת"ח]], לתיעוד דרישות המערכת (SRS)).
 
דוגמה נוספת לתהליך שמושפע מעקרונות הבטחת האיכות הוא [[בקרת איכות|בקרת איכות תוכנה]], הלא הוא תהליך הבדיקות. השלב הראשון בבקרת איכות תוכנה הוא היכרות עם המערכת הנדרשת לבדיקה. השלב השני הוא כתיבת תסריטי בדיקה שמטרתם לבחון את כשירותם של המודלים השונים של התוכנה במצבים שונים. לעתים מתלווה לבדיקה הידנית או מחליפה אותה בדיקה באמצעות כלי בדיקה אוטומטיים (ישנם מספר מוצרים מסחריים, וגם כלים חופשיים תחת רשיוןרישיון קוד פתוח, כמו CUnit/JUnit/CPPUnit לבדיקות רמת היחידה, BugZilla לניהול תקלות, וכד'וכדומה). בבדיקה מסוג זה נכתב תסריט המורץ באופן אוטמטי על ידי התוכנה במצבים שונים. בין סוגי כלי הבדיקה הקיימים ניתן לציין כלי בדיקה שמטרתם לבדוק עומסים על אתרי אינטרנט. כלים אלו מדמים כניסה של משתמשים לאתר כדי לבחון את מהירויות הגלישה בעומסים שונים.
 
למרות שחברות העוסקות בייצור תוכנה מעסיקות אנשי הבטחת איכות, מהנדסי בדיקות תוכנה ובודקי תוכנה, במרבית התוכנות היוצאות לשוק נמצאים באגים. דבר זה נובע מכמה סיבות:
271,876

עריכות