מסכת מכות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
לפי ה[[חיד"א]], לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מ[[הרהורים רעים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.halachabrura.org/agada/mak02-09.htm#%D7%91|הכותב=|כותרת=אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות.|אתר=|עמודים=הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו'|תאריך=}}</ref>.
לפי ה[[חיד"א]], לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מ[[הרהורים רעים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.halachabrura.org/agada/mak02-09.htm#%D7%91|הכותב=|כותרת=אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות.|אתר=|עמודים=הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו'|תאריך=}}</ref>.


==מיקומה של המסכת בסדר נזיק==
==מיקומה של המסכת בסדר נזיקין==
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. {{ציטוטון|וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר}}{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כה|ב}}}}.
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. {{ציטוטון|וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר}}{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כה|ב}}}}.



גרסה מ־11:01, 8 בפברואר 2022

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט

מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין. לעיתים היא נקראת "מסכת מלקות" על-שם עונש המלקות שבו עוסקת המסכת ובעיקר פרקה האחרון.

במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.

על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.

הרב נפתלי כ"ץ בספרו הסמיכת חכמים הוסיף עוד שהרי בתחילת סנהדרין שנינו מכות בשלושה [1] משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלושה והגמרא מבארת את טעמו של רבי ישמעאל [2] שאמר לדון בעשרים ושלושה ורשי מפרש שמלקות זה ממש כמו ארבע מיתות בית דין וכתב לבאר שמסכת זו מכות נקראת כך שמכות אותיות כ-מות כלומר כמו מוות כיוצא בדבר ביאר המאירי [3] שהגלות והמלקות נכללים תחת סוגי דיני נפשות והם באו במסכת זו להשלמת עניין מסכת סנהדרין הקודמת לה

לפי החיד"א, לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מהרהורים רעים[4].

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. ”וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר”[5].

פרקי המסכת

  • כיצד העדים נעשים זוממין (עשר משניות[6])[7] הפרק עוסק בהלכות עדים זוממים וענשם, כיצד נעשים עדים זוממים, וכן מצבים בהם לא ניתן לקיים בהם את העונש שזממו לעשות.
  • אלו הן הגולין (שמונה משניות)[8] הפרק דן בעונש הגלות לרוצח בשגגה, ורוצח בשגגה שאין בו גלות, בהלכות עיר מקלט, ומתי יוצא הגולה משם.
  • ואלו הן הלוקין (שש עשרה משניות)[9] הפרק עוסק בעונש המלקות - על מה לוקים, כמה לוקים מהות המלקות וכיצד.

בסך הכול, יש במסכת 34 משניות.

פרשני המסכת

  • רש"י - למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם שלושה מפרשים הנמצאים במקום פירוש רש"י: עד דף י"ט, עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר[10], מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש ריב"ן[11], ובדף האחרון מובא פירוש רבנו גרשום.
  • תוספות - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של רבנו פרץ, ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:מורי שיחיה)[12].

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט משנה, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ ב ,א
    2. ^ ועיין ברשי מלקות
    3. ^ בפירושו בתחילת המסכת
    4. ^ אתר הלכה ברורה, המלקט חידושי אגדות. (עמ' הפסקה הראשונה על המסכת, מתחיל ב:החיד"א ז"ל, בספרו דבש לפי, כתב, וכו')
    5. ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב'
    6. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    7. ^ משנה, מסכת מכות, פרק א'
    8. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ב'
    9. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג'
    10. ^ רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו.
    11. ^ חתנו של רש"י
    12. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 575