בארות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:34, 24 במרץ 2022

יישובים בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות

נחלות שבטי ישראל

ח'רבת אֶל-בּוּרְג' בלב שכונת רמות פולין שבצפון ירושלים, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית

שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל.

בְּאֵרוֹת הייתה עיר גבעונית בתקופת המקרא. בניגוד לעמי הארץ השונים, בחרו הגבעונים להימנע מלהילחם בשבטי ישראל. הם התחזו לשבט נודדים וכרתו בערמה ברית שלום עם שבטי ישראל בראשות יהושע בן נון. ומכוחה של הברית לא נלחמו בהם השבטים והם נשארו לשבת בארץ, כמסופר בספר יהושע:^[1]

”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד: וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים: וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים: וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית: ... וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה: וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים:”

בתקופת ההתנחלות שוייכה בארות לנחלת שבט בנימין, על פי המסופר בספר יהושע:^[2]

”וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף: ... וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ: ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת:”

ילידי בארות ידועים הם רכב ובענה אשר הרגו את איש בשת:^[3]

” וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם בְּאֵרוֹת תֵּחָשֵׁב עַל בִּנְיָמִן:”

וכן, "נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה".^[4]

בתקופת שיבת ציון שהחלה בעקבות הכרזת כורש בשנת 538 לפנה"ס, נמנו כשבע מאות וארבעים ושלושה שבי ציון שחזרו לארץ ישראל אל קריית יערים, כפירה ובארות, בספר עזרא,^[5] ובספר נחמיה.^[6]

במאה ה-20 הוצע לזהותה בחִרבת אל ברג' או באל בירה ליד רמאללה.

לקריאה נוספת

הערך: בארות, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 134
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 56, 130, 171

הערות שוליים

[1] ספר יהושע, פרק ט', פסוקים א'–י"ז

[2] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"א–כ"ה

[3] ספר שמואל ב', פרק ד', פסוקים ב'–ח'

[4] ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ט, ראו בדומה: ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ז

[5] ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ה.

[6] ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 | כיוון = אופקי
 | תמונה1 =Kibush Canaan.png
 | חלופי1 = יישובים בארץ ישראל תקופת ההתנחלות
 | הערה1  = יישובים בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 | רוחב2 = {{#חשב: (350 * 394 / 600) round 0}}
 |יישור=שמאל}}
 [[קובץ:בארות1.jpg|שמאל|ממוזער| 250px|ח'רבת אֶל-בּוּרְג' בלב שכונת [[רמות פולין]] שבצפון ירושלים, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית]]
-[[קובץ:בארות3.jpg|שמאל|ממוזער| 250px|שרידים צלבנים כראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל.]]
+[[קובץ:בארות3.jpg|שמאל|ממוזער| 250px|שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל.]]
-'''בְּאֵרוֹת''' הייתה [[אתר מקראי|עיר]] [[גבעונים|גבעונית]] ב[[תקופת המקרא]]. בניגוד לעמי הארץ השונים, בחרו הגבעונים להימנע מלהילחם בשבטי ישראל. הם התחזו לשבט נודדים וכרתו בערמה ברית [[שלום]] עם שבטי ישראל בראשות [[יהושע בן נון]]. ומכוחה של [[הברית עם הגבעונים|הברית]] לא נלחמו בהם השבטים והם נשארו לשבת בארץ, כמסופר ב[[ספר יהושע]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ט|א|יז}}.}}{{ש}}
+'''בְּאֵרוֹת''' הייתה [[אתר מקראי|עיר]] [[גבעונים|גבעונית]] ב[[תקופת המקרא]]. בניגוד לעמי הארץ השונים, בחרו הגבעונים להימנע מלהילחם בשבטי ישראל. הם התחזו לשבט נודדים וכרתו בערמה ברית [[שלום]] עם שבטי ישראל בראשות [[יהושע בן נון]]. ומכוחה של [[הברית עם הגבעונים|הברית]] לא נלחמו בהם השבטים והם נשארו לשבת בארץ, כמסופר ב[[ספר יהושע]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ט|א|יז}}}}
 {{ציטוטון|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד: וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים: וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים: וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית: ... וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה: וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים:}}
-ב[[תקופת ההתנחלות]] שוייכה בארות ל[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבט בנימין]], על פי המסופר בספר יהושע:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|יא|כה}}.}}
+ב[[תקופת ההתנחלות]] שוייכה בארות ל[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבט בנימין]], על פי המסופר בספר יהושע:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|יא|כה}}}}
 {{ציטוטון|וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף: ... וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ: ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת:}}
-ילידי בארות ידועים הם רכב ובענה אשר הרגו את [[איש בשת]]:{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ד|ב|ח}}.}}
+ילידי בארות ידועים הם רכב ובענה אשר הרגו את [[איש בשת]]:{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ד|ב|ח}}}}
 {{ציטוטון| וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים הָיוּ בֶן שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֶרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם בְּאֵרוֹת תֵּחָשֵׁב עַל בִּנְיָמִן:}}
-וכן, "נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יא|לט}}, ראו בדומה: {{תנ"ך|שמואל ב|כג|לז}}.}}
+וכן, "נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה".{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יא|לט}}, ראו בדומה: {{תנ"ך|שמואל ב|כג|לז}}}}
 [[קובץ:Cyrus Cylinder.jpg|שמאל|ממוזער| 250px|הגליל של כורש]]
-בתקופת [[שיבת ציון]] שהחלה בעקבות [[הכרזת כורש]] בשנת [[538 לפנה"ס]], נמנו כשבע מאות וארבעים ושלושה שבי ציון שחזרו לארץ ישראל אל [[קריית יערים (עיר מקראית)|קריית יערים]], [[כפירה (אתר מקראי)|כפירה]] ובארות, ב[[ספר עזרא]],{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|כה}}.}} וב[[ספר נחמיה]].{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ז|כט}}.}}
+בתקופת [[שיבת ציון]] שהחלה בעקבות [[הכרזת כורש]] בשנת [[538 לפנה"ס]], נמנו כשבע מאות וארבעים ושלושה שבי ציון שחזרו לארץ ישראל אל [[קריית יערים (עיר מקראית)|קריית יערים]], [[כפירה (אתר מקראי)|כפירה]] ובארות, ב[[ספר עזרא]],{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|כה}}.}} וב[[ספר נחמיה]].{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ז|כט}}}}
 ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הוצע לזהותה בחִרבת אל ברג' או ב[[אל בירה]] ליד [[רמאללה]].
 ==לקריאה נוספת==
-* הערך: בארות, '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 134.
+* הערך: בארות, '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 134
-* [[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 56, 130, 171.
+* [[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 56, 130, 171
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}