שיחת משתמש:חיים נר שושן – הבדלי גרסאות
חיים נר שושן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חיים נר שושן (שיחה | תרומות) ←[[גלאט]]: תשובה ליחזקאל ש. |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בענין עריכתך בערך גלאט. רוב דברי הרמ"א בכל מקום זה מנהגי האשכנזים. הוא התבסס על מנהגי הפסיקה האשכנזיים, כמו גם על מנהגים בפועל, כך שלא ראיתי טעם רב בציון העובדה שהוא מביא זאת כמנהג, אך לזאת נניח. השאלה שלי היא היכן ראית שהרמ"א עצמו מחמיר יותר מהב"י בנושא? (ובניגוד למנהג האשכנזים שהביא). תודה רבה מראש [[משתמש:יחזקאל ש.|יחזקאל ש.]] 12:30, 10 ביוני 2007 (IDT) |
בענין עריכתך בערך גלאט. רוב דברי הרמ"א בכל מקום זה מנהגי האשכנזים. הוא התבסס על מנהגי הפסיקה האשכנזיים, כמו גם על מנהגים בפועל, כך שלא ראיתי טעם רב בציון העובדה שהוא מביא זאת כמנהג, אך לזאת נניח. השאלה שלי היא היכן ראית שהרמ"א עצמו מחמיר יותר מהב"י בנושא? (ובניגוד למנהג האשכנזים שהביא). תודה רבה מראש [[משתמש:יחזקאל ש.|יחזקאל ש.]] 12:30, 10 ביוני 2007 (IDT) |
||
שו"ע: "יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים, ואם נתפרקה שום סרכא כשמכניס הבודק ידו, מוציא הריאה לחוץ ובודקה, אם היא סרכא ימצא ראשה בריאה או בדופן; ואם לאו, רירא היא וכשרה[…]. |
|||
הגה: […] ו'''יש מקומות''' שאין נוהגין למעך ולמשמש בסרכות הורדא אם נסרכה למקום אחר, וכל מקום שתסרך – טריפה (כך שמע וכן נראה מלשון הר"ד ן' חייא שבב"י); |
|||
ו'''יש מקומות''' שנהגו להקל גם בזה; |
|||
ו'''לי נראה''' כסברא הראשונה שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן […]; |
|||
אבל '''המנהג בעירנו''' למשמש ולמעך בכל הסרכות, ואין חילוק בין סרכא לסרכא; |
|||
ו'''נכון''' לחוש למה שכתבתי, אם לא בהפסד מרובה." (מתוך שו"ע יו"ד, ל"ט, יג) |
|||
ה'''רמ"א''' אומר "שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן", |
|||
ה'''ב"י''' אומר שניתן לבדוק סרכות, אף שאינן כסדרן |
|||
ו'''המנהג בעירנו''' למשמש בכל הסרכות, אף כל היום כולו. |
|||
[[משתמש:חיים נר שושן|חיים נר שושן]] 16:43, 22 ביוני 2007 (IDT) |
|||
גרסה מ־16:43, 22 ביוני 2007
| שלום חיים נר שושן, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה,odedee • שיחה 00:24, 28 מרץ 2006 (UTC)
גבעות הוקמה בפועל לפני הקמת ביתר עילית (שאף קרובה ממנה לירושלים ולקו הירוק). היא במיקום אסטרטגי המקשר את גוש עציון לקו הירוק, אך נראה מיותר (ולא נכון) להזכיר את ירושלים בהקשר זה. אנא תקן את עריכתך. DGtal 01:32, 10 באפריל 2007 (IDT)
- לא משנה. טיפלתי בזה בעצמי. DGtal 01:41, 10 באפריל 2007 (IDT)
בענין עריכתך בערך גלאט. רוב דברי הרמ"א בכל מקום זה מנהגי האשכנזים. הוא התבסס על מנהגי הפסיקה האשכנזיים, כמו גם על מנהגים בפועל, כך שלא ראיתי טעם רב בציון העובדה שהוא מביא זאת כמנהג, אך לזאת נניח. השאלה שלי היא היכן ראית שהרמ"א עצמו מחמיר יותר מהב"י בנושא? (ובניגוד למנהג האשכנזים שהביא). תודה רבה מראש יחזקאל ש. 12:30, 10 ביוני 2007 (IDT)
שו"ע: "יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים, ואם נתפרקה שום סרכא כשמכניס הבודק ידו, מוציא הריאה לחוץ ובודקה, אם היא סרכא ימצא ראשה בריאה או בדופן; ואם לאו, רירא היא וכשרה[…]. הגה: […] ויש מקומות שאין נוהגין למעך ולמשמש בסרכות הורדא אם נסרכה למקום אחר, וכל מקום שתסרך – טריפה (כך שמע וכן נראה מלשון הר"ד ן' חייא שבב"י); ויש מקומות שנהגו להקל גם בזה; ולי נראה כסברא הראשונה שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן […]; אבל המנהג בעירנו למשמש ולמעך בכל הסרכות, ואין חילוק בין סרכא לסרכא; ונכון לחוש למה שכתבתי, אם לא בהפסד מרובה." (מתוך שו"ע יו"ד, ל"ט, יג)
הרמ"א אומר "שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן", הב"י אומר שניתן לבדוק סרכות, אף שאינן כסדרן והמנהג בעירנו למשמש בכל הסרכות, אף כל היום כולו. חיים נר שושן 16:43, 22 ביוני 2007 (IDT)