הפועל תל אביב (כדורגל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mikidon1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
צהוב עולה (שיחה | תרומות)
מ ש
שורה 13: שורה 13:
|ליגה אחרונה=ליגת העל
|ליגה אחרונה=ליגת העל
|מקום בליגה=4|
|מקום בליגה=4|
אליפויות=13 |
אליפויות=12 |
גביעים=12 |
גביעים=12 |
pattern_la1=|pattern_b1=_htel-aviv|pattern_ra1=|
pattern_la1=|pattern_b1=_htel-aviv|pattern_ra1=|

גרסה מ־14:03, 5 ביולי 2007


שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל

פרמטרים [ צבעים, תמונה, גביעים, מקום בליגה, עונת ליגה, אליפויות, ליגה אחרונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפועל תל אביב
שם מלא מועדן הכדורגל הפועל "כתר" תל אביב
כינוי השדים האדומים, הפועל
תאריך ייסוד 1926
אצטדיון בלומפילד, יפו
(תכולה: 15,700)
נשיא מוני הראל
מאמן גיא לוזון
ליגה ליגת העל
www.htafc.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי, הנמנה בין מועדוני הכדורגל המובילים והוותיקים בישראל. המועדון מתחרה בליגת העל, ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון בלומפילד שביפו.

במהלך שנות קיומה זכתה הקבוצה בשלוש עשרה אליפויות ובשנים עשר גביעי מדינה. כמו כן למועדון זכייה יחידה בגביע הטוטו. במישור הבינלאומי רשמה הקבוצה זכייה באליפות אסיה לקבוצות (1966/67). בנוסף לכך רשמה הופעה ברבע גמר גביע אופ"א (עונת 2001/02), הישג השיא של קבוצה ישראלית כלשהי בגביעי אירופה.

היסטוריה

ייסוד הקבוצה

ב-1920 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, במטרה לאגד את כל העובדים החיים מיגיע כפיהם, לקדם את ענייניהם בהתיישבות, בכלכלה ובתרבות ולהקים "חברת עבודה עברית בארץ ישראל". שלוש שנים מאוחר יותר בשנת 1923 הוקם לראשונה מועדון הפועל תל אביב - קבוצת הספורט הראשונה של הפועל. קבוצה זו לא האריכה ימים והתפרקה לאחר זמן לא רב. שנה מאוחר יותר נוסד מועדון הספורט הפועל חיפה, שמטרתו הייתה לדאוג "להתפתחות הגופנית של הפועל והנוער העובד". באותה שנה, 1924, ייסד בתל אביב פועל בשם שלמה פוליאקוב את קבוצת "אלנבי", שהשתייכה לאגודת הספורט מכבי.

בשנת 1925 נעשה ניסיון נוסף להקים את אגודת הפועל תל אביב אך גם נסיון זה לא צלח וגלגול זה של הקבוצה, גם הוא, לא שרד זמן רב. שנה מאוחר יותר נעשה נסיון נוסף להקים את המועדון וכך בחודש מאי 1926, נוסדה על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים התאגדות הפועל בתל אביב, במסגרתו החלה לפעול גם קבוצת כדורגל. התאגדות זו שמרה על פעילות רצופה, עד עצם היום הזה.

בשנת 1927 פרשו כמה מחברי קבוצת "אלנבי", ובראשם שלמה פוליאקוב. הסיבה לפרישתם הייתה אי שביעות רצון לנוכח האווירה המרעילה, לדעתם, של מקצוענות ומסחור ששררה במכבי. הפורשים הקימו קבוצה בשם "הגיבור", שהתאחדה לאחר זמן קצר עם הפועל תל אביב.

כסמלה של הפועל נבחר ציור המשלב דמות של ספורטאי עם סמל הפטיש והמגל. הפטיש והמגל היו סמלה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית וייצגו את מעמד הפועלים - האיכרים (מגל) ופועלי התעשייה (פטיש).

גם הצבע של הפועל, הצבע האדום, היה צבעה של תנועת הפועלים. הוא סימל את ההשקפה האומרת כי כל בני האדם שווים - אותו הדם זורם בעורקי כולם. הצבע האדום סימל גם את הדם הרב שנשפך תוך מאבקם של הפועלים על זכויותיהם, סמל להקרבה עצמית, אומץ לב, מרדנות וחופש. בארץ ישראל סימלו הצבע האדום ועמו הפטיש והמגל, את הפועל הבונה את הארץ ועובד בתעשייה ובחקלאות, הפועל הסולל כבישים, מייבש ביצות וחי על יגיע כפיו מבלי לנצל את עבודת זולתו.

יותר מ-20 שנה מאוחר יותר, בשנת 1950, פרצה מריבה גדולה בין מועדוני הפועל בארץ על הזכות להשתמש בצבע האדום. הוויכוח הסעיר את הארץ ובסופו הוחלט שהפועל תל אביב, בתור המועדון הגדול ביותר של הפועל, יהיה זה ששחקניו יוכלו ללבוש אדום בכל משחקיהם. בעקבות החלטה זו אימץ מועדון הפועל פתח תקווה את הצבע הכחול. הפועל חיפה בחרה לשחק בלבן או בכחול ורק 20 שנה אחר כך חזרה לצבע האדום.

1928 – הפועל תל אביב זוכה בגביע הארצישראלי הראשון

ב-1928 נערכו לראשונה משחקים על גביע ארץ ישראל. הקבוצות המובילות בארץ באותם ימים היו נבחרת המשטרה הבריטית (קבוצת כדורגל), מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל חיפה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב. מכבי חשמונאי הייתה המועמדת הבטוחה לזכייה בגביע. בשורותיה שיחקו כוכבים גדולים ובהם השוער האנגלי ג'נינגס, רץ מרכזי ענק בשם מוטקה ליננברג ושני החלוצים המצטיינים - יחיאל מרגובסקי ועקיבא צוובנר (בעל הכינוי "דוצי בעל הרגל האטומית").

באוקטובר 1967 סיפר מרגובסקי למאיר גבאי מ"חדשות הספורט":

"אתה רוצה לשמוע על הגמר הראשון שלנו? אני דווקא זוכר את המשחק הזה... האמת היא שאיש לא תיאר לעצמו שנחזור לירושלים בלי הגביע. לפי מעמדנו, הפופולריות שלנו והמבצעים המוקדמים 'כשגמרנו' עם כל האריות, היה ברור שננצח. אבל מה שניסינו לעשות – הוא (וילי ברגר, שוער הפועל) ניצב כמו אריה על משמרתו. הברגר הזה הוא לבדו שגרם לניצחון של הפועל. האנגלים היו משתגעים על השוער הזה ומצד שני הצליח הקיצוני (של הפועל) נודלמן לכבוש את שערנו בשתי פריצות. ברגר הזה היה גדול מחודורוב. הוא היה כעין קפיץ ענק שסגר כל זווית ופינה בתגובות של פלאים. באמת שוער עצום."

הפועל תל אביב זכתה בגביע, אך מכבי חשמונאי הגישה ערעור על תוצאת המשחק, בטענה שהפועל שיתפה שחקן שלא כחוק. בסופו של דבר הוחלט לחלק את הגביע בין שתי הקבוצות.

1934 – אליפות ראשונה לקבוצה עברית וגם דאבל ראשון

ב-1934 ניצחה הפועל את כל משחקיה, הישג חד פעמי בתולדות הכדורגל בישראל. בכך נהייתה לקבוצה העברית הראשונה שזכתה בתואר האליפות.

משחק גמר הגביע, נגד מכבי תל אביב, מתקיים ב-2 ביוני 1934 במגרש של מכבי פתח תקווה. בדקה השנייה מבקיעה מכבי את השער הראשון. הפועל משווה מגול של חרל"פ ובהמשך המשחק עולה ליתרון 1:2, מפנדל שמבקיע השוער ברגר. במחצית השנייה משווה ג'רי בית הלוי ממכבי וכמה דקות לסיום מבקיע משה זימון את שער הניצחון. הפועל מנצחת בתוצאה 2:3 וזוכה בגביע ובדאבל.

בעיתון "דבר" נכתב למחרת הניצחון בגביע: "אלפי אנשים נתכנסו על מגרש 'אבשלום' בפתח תקווה לראות בתחרות הכדורגל המכריעה בין שתי הפלוגות המועדות תמיד לזכות בגביע הא"י. האווירה הייתה מתוחה, כרגיל, והמשחק היה גם משחק גביע טיפוסי, שלא הצטיין ביופיו, אם כי היה עשיר במומנטים דרמטיים.

"גרם מזלו של 'המכבי' לפתוח במשחק כשפניו לשמש ולרוח וכבר ברגע הראשון הובקע שערו. רק ברגע השנים עשר מצליח 'הפועל' להשוות את התוצאות. 'המכבי' תוקף בחזקה. במחצית השנייה עבר 'הפועל' להתקפה. עונש 'אחד עשר' זיכה את 'הפועל' בגול שני, אך חיש מהר משווה 'המכבי' והתוצאה – 2:2. לבסוף מצליח 'הפועל' להבקיע את השער השלישי.

"הידיעה, שגביע א"י קם ל'הפועל', תל אביב, נתקבלה בשמחה רבה בחוגי הפועלים. ממגרש 'אבשלום' נהרה תהלוכה עצומה, כשהגביע מתנוסס על ידי אחד המשחקים על כפי חבריו בראש הקהל. עד שעה מאוחרת בלילה נשמע בחוצות תל אביב קול רינה ושירה: 'לנו הגביע'."

תחת ניהול ההסתדרות

משנות ה-30 ואילך הראיתה הפועל תל אביב נוכחות קבועה בצמרת הכדורגל הישראלי, וגרפה מספר רב של אליפויות וגביעים. הקבוצה שקעה בתרדמה במהלך שנות ה-70, כאשר היא זכתה רק בתואר אחד במהלך עשר שנים. פריחתה המחודשת של הקבוצה החלה בעונת 1980/81, עונה בה זכתה באליפות. במהלך שנות ה-80 כשאת מחלקת הכדורגל ניהל רן לרון, זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות ובגביע אחד,הצמיחה שורה של כדורגלנים צעירים ומוכשרים והראתה נוכחות קבועה בצמרת הטבלה של הליגה הבכירה בישראל.

עונת 1988/89 הייתה העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה. שילוב של ניהול כושל בראשות מחזיק תיק הפועל במועצת פועלי ת"א יפו אלי מילר ויו"ר מחלקת הכדורגל חיים צימר, תוך אי סדרים כספיים, ובלגאן בשורות ארגון האב של המועדון, ההסתדרות, הובילו לצבירת חובות. החובות הכלכליים לוו בצניחה ביכולתה של הקבוצה במגרשים בשל הרחקת 8 משחקניה הבכירים ל-8 משחקים והורדת 6 נקודות ליגה שהביאו בסוף העונה לירידה, ראשונה בתולדות המועדון, לליגת המשנה הישראלית.

הפועל הצליחה לעלות בחזרה לליגה הבכירה בסוף עונת 1989/90, אולם היא לא הצליחה לשחזר את תהילתה עד להעברת הקבוצה לידיים פרטיות בשלהי שנות ה-90.

הפרטת הקבוצה והישגיה בשנים האחרונות

בשנת 1997 נמכרה הקבוצה מההסתדרות לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות משה תאומים, מוטי אורנשטיין וסמי סגול, מספר חודשים מאוחר יותר הצטרף גם רפי עגיב לקבוצת הניהול. שינוי בעלות זו הביא לשינוי מהותי ביכולתה ובתפקודה של הקבוצה וכבר ב-1999 זכתה הפועל בגביע המדינה, תוארה הראשון מזה 10 שנים.

בין השנים 1999-2002 הגיעה הפועל תל אביב, תחת ניצוחו של המאמן דרור קשטן, להישגים נכבדים. הקבוצה זכתה בשנת 2000 בדאבל (אליפות וגביע המדינה), הישג מרשים נוסף היה העפלתה של הפועל בחורף 2001 לרבע גמר גביע אופ"א. כמו כן, בשנת 2002 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו, ובגביע מדינה נוסף בשנת 2006.

שנות ה-2000

בעונת 2004/05 עברה הקבוצה תקופה קשה, עת נאבקה על חייה בליגת העל. בתחילת העונה מונה המאמן גילי לנדאו, שחקן עבר של הקבוצה ונחשב סמל בעיני האוהדים. לנדאו, שאימן עונה לפני את מכבי נתניה, הבטיח להתמודד על אליפות הליגה. לאחר חמישה מחזורים הוא פוטר על ידי ההנהלה, בעקבות סכסוך עם יוסי אבוקסיס. ההנהלה מינתה זמנית את שמוליק חנין, שהיה המנהל המקצועי של מחלקת הנוער באותה עונה. לאחר מכן מונה שייע פייגנבוים, שנחשב למאמן מצליח בקבוצות אשר נאבקות על הירידה וגם שחקן עבר של המועדון, לאמן את הקבוצה. פייגנבוים הצליח ליצור רצף של 11 משחקים ללא הפסד יחד עם עוזרו שלום תקווה וביניהם שני נצחונות בדרבי עם מכבי תל אביב- היריבה השנואה בתוך חודש, ובמחזורי הסיום של העונה השכילה הקבוצה להבטיח עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקיץ שלאחר עונה זו לא היה שקט יותר. זכויות הניהול של הקבוצה הועברו לקבוצת אנשי עסקים בראשותו של מוני הראל המשמש כיו"ר הקבוצה, שבעליה הם, נכון להיום, סמי סגול שמחזיק 80% ממניות הקבוצה. להראל זוהי קדנציה שנייה בקבוצה לאחר שעמד בראשה במהלך שנות ה-90, טרם מכירתה לקבוצת סגול.

בתחילת 2006, לאחר מגעים ממושכים עם איש העסקים לב לבייב ולאחר שהצהיר כי הוא מעוניין לרכוש את המועדון, חזר בו לבייב בגלל הסחבת שהייתה בהנהלה, הרעש התקשורתי שנוצר סביבו והבעיות עם רפי עגיב - המחזיק כיום כ-16% ממניות הקבוצה [1].

את עונת 2005/06 סיימה הקבוצה במקום השני, זכתה בגביע ומשתתפת בעונת 2006/07 בגביע אופ"א.

לקראת עונת 2006/07 התמנה יצחק שום למאמן הקבוצה במקום דרור קשטן, שמונה לתפקיד מאמן נבחרת ישראל. בעונת 2006/07 העפילה הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א לאחר ניצחון על דומז'אלה. במחזור השלישי של הטוריניר, נתנה הפועל תצוגה מרשימה כשניצחה 4-2 את פריס סן ז'רמן בפארק דה פרינס. לאחר המשחק התחוללו מהומות מצד אוהדי הקבוצה הצרפתית ואחד מאוהדיהם אף נורה למוות בידי שוטר צרפתי, לאחר שניסה לתקוף אוהד הפועל. [2] לאחר שהסתכסך עם ההנהלה, פוטר שום ובמקומו מונה ניר לוין לתפקיד המאמן. בסוף אותה עונה זכתה הפועל בגביע המדינה לאחר ניצחון בפנדלים על הפועל אשקלון מהליגה הלאומית.

סמל הקבוצה

סמל הקבוצה בעבר, שמקובל גם כעת כסמל האוהדים

לאחר העברת הקבוצה ליידים פרטיות בשלהי עונת 1996/97 החליטה קבוצת הרוכשים לשנות את סמל הקבוצה. אל הסמל החדש הוסף סמלילה של חברת "כתר" שבבעלות סמי סגול (בכיר קבוצת הרוכשים) לצד סמל הפטיש והמגל. צעד לא שגרתי זה הכולל הוספת סמל מסחרי לסמלה של קבוצת כדורגל לווה בטונים צורמים מצד רבים מאוהדי הקבוצה. יש לציין שמרבית הקבוצות בעולם הכדורגל נושאות שם מפרסם על גבי חולצות המשחק שלהן אך סמל הקבוצה נותר נאמן לסמל המקורי ונטול סמלילים מסחריים. מרבית דגלי האוהדים ושאר אביזרי העידוד נושאים אם כן את סמלה ההיסטורי של הפועל. אוהדים רבים של הקבוצה נמנעים עם כן מלבישת מוצרי המועדון הנושאים את הסמל או דואגים להשחיר את החלק בסמל הנושא את שם החברה המסחרית.

תארים

הפועל תל אביב באליפות אסיה לקבוצות

מועדון הכדורגל של הפועל תל אביב הייתה לקבוצה האסייתית הראשונה להניף את אליפות אסיה לקבוצות שנוסד באותה עונה, 1966/67. היא גברה בגמר על אלופת מלזיה, סלניור 2-1 משערים של דני בורסוק ויעקב רחמינוביץ'. את שער היתרון לזכות המלזים הבקיע אסלים בגמר שנערך לעיני 12,000 צופים בבנקוק, תאילנד. שתי עונות מאוחר יותר רשמה הפועל הופעה נוספת בגמר המפעל, אך הפעם הפסידה הקבוצה 2-1 לטאג' האיראנית.

הפועל תל אביב בגביעי אירופה השונים

עם התקבלות ישראל לאופ"א החלה הפועל תל אביב להתחרות במפעלי האיגוד האירופי בהתאם להצלחותיה בתחרויות המקומיות של ישראל. עיקר הישגיה של הפועל היו בגביע אופ"א, בו הרבתה לשחק. לעומת זאת, הפועל מעולם לא הצליחה לצלוח את שלבי המוקדמות של המפעל הראשי באירופה, ליגת האלופות, ולהעפיל לשלב הבתים של הטורניר.

גביע אופ"א

נסיונה הראשון של הפועל תל אביב להיכנס לגביע אופ"א היה בשנת 1995 והסתיים בכשלון לאחר הפסד חוץ ותיקו ביתי בסיבוב המוקדמות הראשון. נסיונה הבא, בעונת 1998/99, היה מוצלח יותר והחל בשני נצחונות בתוצאה 3-1 על קבוצה הפינית פינפא הלסינקי. בסיבוב המוקדמות השני השיגה הפועל נצחון ביתי בתוצאה 1-0 נגד סטרומסגודסט הנורבגית, אך הפסידה בתוצאה זהה במשחק השני. בקרב הפנדלים המותח הפסידה הפועל 4-2. בעונת 1999/2000 הצליחה הפועל לעלות לראשונה לסיבוב הראשון במפעל, אך בו ספגה הפסד כפול מסלטיק הסקוטית.

הישג השיא - רבע הגמר

הישג השיא של הפועל תל אביב באירופה הגיע בעונת 2001/02. הפועל, בהדרכתו של דרור קשטן, עלתה לסיבוב הראשון לאחר ניצחון כפול על אררט ירבאן במוקדמות. במסגרת המפעל עצמו השיגה הקבוצה שורה של נצחונות כנגד קבוצות הנחשבות לשם דבר באירופה, בראשן צ'לסי האנגלית, אותה פגשה הפועל לפני תקופת הזוהר הנוכחית שלה, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה האיטלקית. במסגרת מסע הישגים זה כיכב בהפועל מילאן אוסטרץ', אשר הפליא בשעריו. אוסטרץ' כבש עבור הפועל את שער השוויון של הפועל מול צ'לסי באנגליה, אשר הבטיח את עלייתה בסיבוב השני, את שער הנצחון מול לוקומוטיב מוסקבה במשחק הגומלין ברוסיה בסיבוב השלישי ואת שערה הראשון בגומלין נגד פארמה בשמינית הגמר, בו ניצחה הפועל 2-1.

על מסע נצחונות זה העיבה התגברות פיגועי הטרור בישראל במסגרת אינתיפאדת אל אקצה. הפיגועים הרבים בהם נרצחו אזרחים ישראלים היכו גם בתל אביב וגרמו לשחקני יריבות הפועל לחשוש לבטחונם. כך, לדוגמה, מספר משחקני צ'לסי לא הגיעו למשחקם נגד הפועל במסגרת הסיבוב השני, והאנגלים נאלצו לשחק בהרכב חסר במשחק זה, בו ניצחה הפועל 2-0.

כשבוע לפני משחקה הביתי של הפועל נגד קבוצת הפאר האיטלקית מילאן ברבע הגמר בוצע פיגוע ירי במסעדת "סי פוד מרקט" שבתל אביב, מעט לאחר שמספר משחקני הפועל יצאו מהמסעדה [3]. הפיגוע עורר את הקבוצה האיטלקית לדרוש מאופ"א להעביר את המשחק שמארחת הפועל אל מחוץ לגבולות ישראל, זאת מחשש לבטחונם של שחקניה, והפועל נאלצה להעביר את משחקה לאצטדיון GSP שבקפריסין. במשחק זה, אשר היה הראשון במפגש הכפול בין מילאן להפועל, הצליחה הפועל לנצח את יריבתה, אשר נחשבה לעדיפה במיוחד, בזכות שערו של סרגיי קלשצ'נקו אשר קבע 1-0. עם זאת, אכזבת האוהדים הייתה רבה לאחר הפועל הפסידה באיטליה 2-0, כאשר את הגולל סתם שמעון גרשון בשער עצמי. הפסד זה הוביל להדחתה של הפועל מגביע אופ"א ולסוף מסעה האירופי באותה עונה.

לאחר השיא

לאחר אותה עונת שיא הצליחה הפועל להעפיל מסיבובי המוקדמות בכל אחד מנסיונותיה, אך לא הצליחה לשחזר או אף להתקרב לשחזור אותה עונה מוצלחת שהסתיימה ברבע הגמר. בעונת 2002/03 שוב התחילה הפועל ברגל ימין את משחקיה, אך לבסוף הודחה מהמפעל בסיבוב השני על ידי הקבוצה האנגלית לידס יונייטד. הפועל חזרה לשחק שוב במפעל בעונה הבאה אז הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי גזיאנטספור.

לאחר שלוש שנים של הפסקה חזרה הפועל למפעל בעונת 2006/07. בעונה זו פעל גביע אופ"א במתכונת שונה, ולאחר סיבובי המוקדמות וסיבוב ראשון רגיל המשחקים התנהלו במסגרת בתים בני חמש קבוצות כאשר שלוש הקבוצות שמסיימות בראשות הבית ממשיכות לשלבים הבאים, אשר ממשיכים להתנהל כמשחקי גביע. הפועל העפילה לשלב הבתים שם צברה ניצחון חוץ יוקרתי על פריס סן ז'רמן הצרפתית, לצד תוצאות תיקו עם ראפיד בוקרשט ומלאדה בולסלאב והפסד לפנאתינייקוס היוונית, ואלו אפשרו לה לעלות לשלב הבא.

הפועל הוגרלה לשחק כנגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית, אשר אף היא קבוצה בעלת שם ומוניטין רב באירופה. שחקני הפועל תל אביב, סלים טועמה וברוך דגו, הביאו את קבוצתם לנצחון ביתי על ריינג'רס בתוצאה 2-1. על אף התחלה מוצלחת זו כשלו תקוות האוהדים כאשר בגומלין באצטדיון אייברוקס שבגלזגו הובסה הפועל 4-0 והודחה מהמפעל.

ליגת האלופות

הפועל תל אביב השתתפה פעם אחת בלבד במוקדמות ליגת האלופות, בעונת 2000/01, לאחר שזכתה באליפות הליגה הישראלית בעונה הקודמת. הפועל הוגרלה בסיבוב המוקדמות השני כנגד שטורם גראץ האוסטרית, הפסידה לה פעמיים והודחה.

שחקני ומאמני עבר מפורסמים

בין שחקניה של הפועל תל אביב במהלך השנים ניתן למנות את:

מאמני עבר בולטים בקבוצה:

יריבותה של הפועל תל אביב עם מכבי תל אביב

קיומן של שלוש קבוצות כדורגל בכירות בעיר תל אביב; בני יהודה תל אביב, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, בהתאם למסורת הכדורגל העולמית ולאור המתח המסורתי בין אגודת הספורט של הפועל לאגודת הספורט של מכבי, הוביל להתפתחותה של יריבות ספורטיבית בין הקבוצות השונות. היריבות בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב התפתחה במהלך השנים לאחת מהיריבויות הספורטיביות הגדולות בספורט הישראלי, יריבות שלא מוגבלת למועדוני הכדורגל בלבד אלא נפוצה גם בקרב ענפים אחרים כמו ענף הכדורסל. הרקע האידאולוגי של הפועל תל אביב, קבוצה שהוקמה על ידי ההסתדרות וזוהתה בדרך כלל עם מחנה השמאל בישראל, הוסיף מימד פוליטי לטבע היריבות בין שני הקבוצות.

העימות הספורטיבי בין שתי הקבוצות חורג ממגרשי הכדורגל והאצטדיונים ונגרר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. אוהדי שתי הקבוצות היריבות פונים זה לזה ולשחקנים במילות גנאי כמו ושירים מלאי קללות ושנאה המופצים הן באינטרנט והן בעת המשחקים. בעוד אלימות מילולית מסוג זה נחשבת לרוב כחלק מתרבות המשחק, היריבות מתבטאת לפעמים בפסים אלימים יותר כגון כתובות נאצה, השחתת רכבים ותקיפת שחקנים ואוהדים יריבים. למרות זאת, הקהל משני מחנות האוהדים מתנגד ברובו לאלימות מסוג זה ומגנה אותה בחריפות.

פוליטיקה

קובץ:Workers unite!.jpg
תפאורה בדרבי: "פועלי כל העולם התאחדו!"

במשך שנים רבות הייתה מזוהה הקבוצה, כמו גם אוהדיה, מבחינה פוליטית עם מחנה השמאל בישראל ועם האידאולוגיה הסוציאליסטית של ההסתדרות. כיום, למרות מכירתה לידי משקיעים פרטיים, הפועל ת"א נחשבת לאחת משתי הקבוצות הבודדות בישראל שנותרו מזוהות פוליטית, למרות זאת בשנים האחרונות נעלמה קצת הפוליטיקה מן הכדורגל אך היריבות הפוליטית בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים אשר מזוהה עם מחנה הימין נמשכה. בנוסף לזיהויה הפוליטי קיימת יריבות רבת שנים בין הפועל תל אביב ואוהדיה לבין מכבי תל אביב, יריבתה העירונית.

סטטיסטיקה

  • הפועל תל אביב ניצחה בכל משחקי הליגה בעונת 1934.
  • שייע פייגנבוים הוא מלך השערים במשחקי הליגה של הפועל תל אביב - 132 שערים.
  • יעקב אקהויז מחזיק בשיא ההופעות במשחקי הליגה הבכירה במדי הפועל תל אביב עם 454 משחקים.
  • הפועל תל אביב השתתפה ב-8 עונות בגביעי אירופה השונים ושיחקה 48 משחקים. שנייה רק למכבי חיפה.
  • הפועל תל אביב לא ספגה שער 633 דקות ברציפות בעונת 1971/1972 - שיא מועדון (מקום 12 בכל הזמנים).
  • הפועל תל אביב לא הפסידה במשחק ביתי לאורך עונה שלמה פעם אחת בהיסטוריה בעונת 2001/2002. פירוט : 17 משחקים ; 13 ניצחונות ; 4 תוצאות תיקו ; יחס שערים : 10:34 (24+).
  • רצף הניצחונות הרב ביותר שהפועל תל אביב השיגה בעונה אחת בהיסטוריה הוא שש ניצחונות בעונת 2000/2001, הפועל ניצחה ברצף ממחזור 26 ועד מחזור 32 כולל.
  • הניצחון הגבוה ביותר בהיסטוריית המועדון היה 0:8 וזה הושג פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעונת 1952/1953 ב-28/3/1953 באצטדיון "באסה" נגד הפועל רמת גן. כבשו לזכות הפועל ת"א : פריצנר רביעייה, חיים גלזר שלושער ורץ שער אחד. הפעם השנייה בה הפועל ניצחה 0:8 הייתה בעונת 1969/1970 ב-3/1/1970 נגד הפועל באר שבע, כבשו להפועל ת"א : ג'ורג' בורבה (12, 34, 83), יחזקאל חזום (7, 89), מאיר ברנר (2), אברהם כהן (75) ושייע פייגנבוים (82).
  • ההפסד הגבוה ביותר בתולדות הפועל תל אביב הוא 5:0 והוא התרחש פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בעונת 1961/1962 ב-7/4/1962 מול מכבי נתניה במשחק חוץ. הפעם השנייה הייתה בדרבי מול היריבה מכבי ת"א. זה קרה בעונת 1969/1970.

סגל הקבוצה הנוכחי (עונת 2007/08)

תבנית:שחקן התחלה תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן אמצע תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן תבנית:שחקן סוף

ראו גם

קישורים חיצוניים

קובץ:Derbi2005-06.jpg
אבוקות ורימונים בדרבי - הצד האדום בוער, 2005/06.


תבנית:גביע אופ"א