ויטמין B3 – הבדלי גרסאות
מ הסרת ויקישיתוף בשורה בערכים בקטגוריית השגויים קטגוריה:ערכים ללא מזהה בוויקינתונים (תג) |
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) הועבר לויקינתונים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שם שגוי|ויטמין B<sub>3</sub>}} |
{{שם שגוי|ויטמין B<sub>3</sub>}} |
||
{{תרכובת}} |
{{תרכובת}} |
||
[[קובץ:Niacin.png|שמאל|ממוזער|250px|המבנה הכימי של הוויטמין]] |
|||
'''ויטמין B<sub>3</sub>''' הוא [[ויטמין]] שמשתתף בייצור [[חומצות שומן]], בפירוק ה[[גלוקוז]] וב[[מטבוליזם]] של [[חלבון]]. הוא משפיע גם על מערכות [[מערכת העצבים|העצבים]] ו[[מערכת העיכול|העיכול]]. |
'''ויטמין B<sub>3</sub>''' הוא [[ויטמין]] שמשתתף בייצור [[חומצות שומן]], בפירוק ה[[גלוקוז]] וב[[מטבוליזם]] של [[חלבון]]. הוא משפיע גם על מערכות [[מערכת העצבים|העצבים]] ו[[מערכת העיכול|העיכול]]. |
||
גרסה מ־12:14, 6 בספטמבר 2022
 | |
  |
ויטמין B3 הוא ויטמין שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק הגלוקוז ובמטבוליזם של חלבון. הוא משפיע גם על מערכות העצבים והעיכול.
שתי מולקולות דומות נקראות ויטמין B3 - ניאצין וניקוטינאמיד. ניאצין (קרוי גם חומצה ניקוטינית) היא נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן וניקוטינאמיד היא האמיד של ניאצין. בבני אדם, המרת הטריפטופן לניאצין מתבצעת בכבד בקצב איטי למדי, לכן חיוני לצרוך ניאצין מהמזון. מחסור מתמשך בניאצין עלול לחולל את המחלה הקטלנית פלגרה. בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.
מזונות עשירים בוויטמין B3: מהחי – איברים פנימיים, דגים, בשר לסוגיו, ביצים ומוצרי חלב. מהצומח - שומשום, דגנים מלאים (4-29.5 מ"ג ל-100 גרם), אגוזים, קטניות, נבטים.
צריכה מקסימלית מותרת: 1.5 עד 6 גרם ליום (בהוראת רופא). צריכה מעל לכמות זו, או צריכה של ניאצין כתוסף תזונה (שמתפרק מהר) עשויה לגרום להרחבת כלי הדם, עקצוץ בעור, הפרעות במערכת העיכול והרגשת בעירה בפנים. כ-10% מהאוכלוסייה עשויים לסבול מתופעת לווי של הרגשת בעירה בכל הגוף (באנגלית: Niacin Flush) גם במינון נמוך מאוד, כאשר ניאצין נלקח כתוסף תזונה.
קישורים חיצוניים
- ויטמין B3, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
