בראווה (כף ורדה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 88: שורה 88:
**[http://www.bela-vista.net/Reisenandbuch-Cabo-Verde.htm מדריך למטייל בכף ורדה] {{גרמנית}}
**[http://www.bela-vista.net/Reisenandbuch-Cabo-Verde.htm מדריך למטייל בכף ורדה] {{גרמנית}}


{{איי כף ורדה}}
[[קטגוריה:כף ורדה]]
[[קטגוריה:כף ורדה]]
[[קטגוריה:איי כף ורדה]]
[[קטגוריה:איי כף ורדה]]

גרסה מ־18:26, 30 ביולי 2007

Brava
גובה: 976 מטרים (3,202 רגל)
קו אורך: 14.85 (14° 51' 0' צפון)
קו רוחב: 24.71667 (24° 43' 0' מערב)
מיקום: איי כף ורדה
אוכלוסין: כ- 7,000 תושבים
שטח: 64 קמ"ר

בראווהפורטוגזית: Brava) הוא אי געשי באיי כף ורדה שבאוקיינוס השקט. האי הוא הקטן באיי כף ורדה, ומהווה חלק מקבוצת האיים סוטאוונטוס.

האי יושב לראשונה במאה ה-16. אוכלוסיית האי גדלה לאחר שנמלטה אליו אוכלוסיית האי פוגו לאחר התפרצות הר הגעש פוגו בשנת 1675.

עיקר תעשיית האי מתבססת על החקלאות. היישוב המרכזי באי הוא וילה נובה סינטרה.

באי נמצא שדה התעופה היחיד הפעיל של איי כף ורדה.


גיאוגרפיה

שטחו של האי 67 קמ"ר. האי הררי ומכוסה יערות. בחלקו הדרומי של האי מספר עמקים מיוערים. האקלים באי לח בשל רוחות הסחר, והאי מכוסה בענן תמידי המאפשר את גידולה של הצימחיה הרבה שבאי.

כל הכפרים באי מצויים בצידו הצפוני של האי, הגדול שבהם הוא הכפר וילה נובה סינטרה. בכפר פורנה ישנו נמל מסחרי המשמש את האי.


נובה סינטרה

היסטוריה

האי התגלה לראשונה על ידי מגלים אירופאים פורטוגזים בשנת 1462. היישוב הראשון באי נוסד בשנת 1573 וכלכלתו התבססה על סחר עבדים. בשנת 1680 ברחו תושבי האי לאי הסמוך פוגו בשל התפרצות הר הגעש באי.

במאות ה-17 וה-18 היו יישובי האי נתונים להתקפות שודדי ים.

במהלך המאה ה-19 היגרו מהגרים רבים מהאי לארצות הברית.

אוכלוסין

אוכלוסיית האי לאורך ההיסטוריה[1]:

שנה מספר תושבים
1940 8,528
1950 7,937
1960 8,625
1970 7,756
1980 6,985
1990 6,975
2000 6,820

כלכלה

עיקר כלכלת האי מתבססת על החקלאות והדייג. מרבית תושבי האי נוהגים לקבל כספים מקרובי משפחתם העובדים בארצות הברית ובקנדה. האי אינו מהווה אתר תיירות בשל חופי הים התלולים שבאי, שאינם נוחים לרחצה.


הערות שוליים

  1. ^ [1]

קישורים חיצוניים