רדיוס אטומי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כל יכול (שיחה | תרומות)
שכתוב
SieBot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: an:Radio atomico, zh:原子半径
שורה 15: שורה 15:
[[en:Atomic radius]]
[[en:Atomic radius]]
[[af:Atoomradius]]
[[af:Atoomradius]]
[[an:Radio atomico]]
[[ar:نصف قطر ذري]]
[[ar:نصف قطر ذري]]
[[ast:Radiu atómicu]]
[[ast:Radiu atómicu]]
שורה 46: שורה 47:
[[uk:Атомний радіус]]
[[uk:Атомний радіус]]
[[uz:Atom radiusi]]
[[uz:Atom radiusi]]
[[zh:原子半径]]

גרסה מ־11:18, 25 באוגוסט 2007

תבנית:שכתוב

אורביטלים אטומיים ברמות שונות

רדיוס אטומי הוא אומדן סטטיסטי למרחק מגרעין האטום לקליפת האלקטרונים האחרונה, באזור הרחוק ביותר שבו יש סבירות של 90% למצוא את האלקטרונים. הרדיוס האטומי נמדד בסדר גודל של אנגסטרם.

את הרדיוס האטומי קובעים על פי האורביטל האטומי מסוג S ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר. הרדיוס הוא אומדן בלבד, מכיוון שמשוואת שרדינגר המייצגת את ההסתברות למצוא אלקטרון באורביטל אטומי מסוים אינה מגבילה אורביטלית מסוג S, ולכן ניתן לטעון שהרדיוס האטומי של כל אטום הוא בגודל היקום כולו. לכן צמצמו את הרדיוס לאזור שבו ההסתברות להימצאות האלקטרון היא 90 אחוז.

למרות שנהוג להתייחס ל"רדיוס" של אטום, אין זה אומר שהאטום הוא כדורי. הרדיוס מציין את ההסתברות למציאת אלקטרון ולא את הצורה האמיתית של האטום, שמורכב ברובו המוחלט מריק.

לרדיוס האטומי ישנם השפעות נרחבות על הקשרים שהוא יכול לבצע, על כושר ההתקטבות של האטום ועל חוזק וגמישות הקשרים במולקולות.

ישנן מספר שיטות למדידת הרדיוס האטומי של יסוד הלשהו, השיטה העיקרית היא מדידת חצי המרחק בין שני גרעיני אטומים של היסוד הקשורים בקשר קוולנטי או מצויים בתוך גביש.