יודסה ראט פור אמסטרדם

קובץ:Joodsche Raad, najaar 1942.jpg

חברי היודסה ראד, ספטמבר 1942. בקצה הימני יושבים אשר וכהן. בקצה השמאלי עומד פאלאש.

היוֹדְסֶה ראד (Joodsche raad) הוא יודנרט אשר פעל בהולנד וריכז בידיו את סמכויות הטיפול ביהודי אמסטרדם.

היודסה ראד הוקם לאחר מהומות שבוצעו על ידי תומכי המשטר הנאצי בהולנד הכבושה נגד יהודים שהובילו בהמשך למהומות בין המתפרעים לבין יהודים ולא יהודים. גם כאן, כמו במקומות רבים, נשאלה השאלה אם לשתף פעולה עם הנאצים ולהקים יודנרט או לאו.

אברהם אשר ודוד כהן, ממקימי היודסה ראד, טענו כי רק בשיתוף פעולה עם הגרמנים יהיה אפשר להעניק סיוע ליהודים ולדחות את גורלם.

עד מהרה התפתח היודסה ראד למנגנון שלטוני חזק ועד עצומה של שנת 1941 תפח המנגנון למשרד ממשלתי של ממש. בשיאו הועסקו בו כ־17,000 יהודים בעיקר כדי למנוע מהם גירוש ל"עבודות במזרח". כאשר נאסר על יהודים ללמוד בבתי ספר של ארים, היודסה ראט הקים מוסדות חינוך שפעלו עד שנת 1943.

בין תפקידי היודסה ראד היה גם לדאוג לחינוך, לתברואה, לעבודה סוציאלית, להזנת התושבים היהודים באמסטרדם ולהנפקת אישורים שונים.

היודסה ראד כמשתף פעולה או מציל נפשות?

בקיץ 1941 החלו ההכנות בגרמניה לקראת הפתרון הסופי בהולנד וב־1942 החלו הגירושים ההמוניים מהולנד, כאשר הוטל על היודסה ראד לארגן את המשלוחים ולטפל בכל הצד המנהלתי של העברת היהודים למחנות.

היענות היודסה ראד לדרישות הגרמנים עוררה זעם והרגשת בגידה. במאי 1943 הגיע תורו של היודסה ראד לשלוח גם מאנשיו, אולם ההיענות של אנשי היודסה ראט הייתה נמוכה ובעקבות כך פרצו הגרמנים אל אמסטרדם וצדו כ־8500 יהודים.

בספטמבר 1943 נשלחו גם אשר וכהן למחנות.

גורל אשר וכהן

בתום המלחמה התנהל ויכוח סוער בנוגע לאחריות כהן ואשר לשילוח היהודים והשלטונות ההולנדיים אף עצרו אותם, אולם משהתברר שהמעורבות של השלטונות ההולנדיים הייתה לא פחותה, הם שוחררו והועמדו לדין ב"בית דין של כבוד" שהקימו היהודים והורשעו.

קישורים חיצוניים

• ערך לקסיקון על היודסה ראד באתר יד ושם