כפל לשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פופולרי;
שורה 2: שורה 2:


==תפוצה והיסטוריה==
==תפוצה והיסטוריה==
חידות כפל הלשון נפוצות בעיקר בישראל. שיא הפופולאריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]]. כיום רק [[מעריב]] ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.
חידות כפל הלשון נפוצות בעיקר בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]]. כיום רק [[מעריב]] ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.


===שילונדע===
===שילונדע===
[[תמונה:שילונדע.jpg|שמאל|120px]]
[[תמונה:שילונדע.jpg|שמאל|120px]]
[[תמונה:כףלשון.jpg|שמאל|120px]]
[[תמונה:כףלשון.jpg|שמאל|120px]]
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי [[יגאל שילון]], ואת הציורים צייר המאייר [[שי צ'רקה]]. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון [[לשון נופל על לשון]] בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציור בו כלל המזכיר תמונה מתוך [[קומיקס]], שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות ומ"בועות" קומיקס שמכילות מלל כלשהו המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולאריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול ב[[דצמבר]] [[1991]], והופיע במדור "[[7 לילות]]" ולאחר מכן ב[[שבועון]] [[פנאי פלוס]]. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונה העליונה).
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי [[יגאל שילון]], ואת הציורים צייר המאייר [[שי צ'רקה]]. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון [[לשון נופל על לשון]] בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציור בו כלל המזכיר תמונה מתוך [[קומיקס]], שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות ומ"בועות" קומיקס שמכילות מלל כלשהו המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול ב[[דצמבר]] [[1991]], והופיע במדור "[[7 לילות]]" ולאחר מכן ב[[שבועון]] [[פנאי פלוס]]. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונה העליונה).


===כף לשון===
===כף לשון===

גרסה מ־22:18, 25 בספטמבר 2007

כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים שחבוי בתוכם תרתי משמע בסגנון החידות בתשבצי היגיון, ומטרת החידה היא למצוא אותו. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, אבל בדרך כלל הוא מתבסס על שמיעה.

תפוצה והיסטוריה

חידות כפל הלשון נפוצות בעיקר בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, ידיעות אחרונות ומעריב. כיום רק מעריב ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.

שילונדע

החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון לשון נופל על לשון בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציור בו כלל המזכיר תמונה מתוך קומיקס, שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות ומ"בועות" קומיקס שמכילות מלל כלשהו המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונה העליונה).

כף לשון

במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית אין לכתוב כיף בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון. הקריקטוריסט יעקב פרקש ("זאב") צייר את החידות עד מותו ב2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".

גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדוק שנקרא על שם המדור (בתמונה התחתונה). הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.

לאחרונה הייתה ל"מעריב" כוונה לבטל את כפלי הלשון. לאחר לחץ גדול של חובבי כפלי הלשון בארץ הוחלט להחזירם.

מיהו מהו

מיהו מהו היא וריאציה מיוחדת של חידת כפל הלשון שהתפרסמה במשך שנים רבות בגיליון יום שישי של עיתון מעריב. החידה הורכבה מאותיות ואיורים שחוברו ביניהם באמצעות סימן השוויון וסימני החיבור והחיסור. חידה זו היא פועלת לפי אותיות ולא לפי שמיעה, והיא מזכירה מאוד חידות בתשבצי היגיון. פתרון החידה היה דמות מוכרת או מושג מוכר כלשהו. בניגוד להגדרה מתוך כפל לשון רגיל חידת המיהו-מהו איננה מכוונת בנוסף אל הפתרון בצורה ישירה- היא כוללת רק את המשמעות המשנית והמתוחכמת יותר, וצריך לנסות לנחשב שבאיזה ביטוי ידוע מדובר.