לדלג לתוכן

עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

תיקון קישורים
אין תקציר עריכה
(תיקון קישורים)
* מקום שישנה הוראת [[חוק|דין]] (חוק רגיל, תקנה, חוק עזר, הוראה, צו) אשר סותרת או אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד מוכרים בשיטת המשפט וה[[משטר]];
 
* מקום שנדרשת [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] ל[[חקיקה בישראל|חקיקה ישראלית]] לאור עקרונות יסוד של השיטה, בין היתר, אלה העולים מ[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]];
 
* מקום שעולה שאלה משפטית שאין לה פתרון בחוק בפסיקה או בדרך היקש (ראו ערך: [[חוק יסודות המשפט]]).
שאלת מעמדם של עקרונות-היסוד ביחס ל[[חוק|דין]] החרות עלתה לא פעם בהקשר [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] הוראת [[חוק]] או [[תקנה]], שנגדה או סתרה, במלואה או בחלקה, עקרונות יסוד מוכרים בשיטת משטר [[דמוקרטי]].
 
דומה, כי הגישה השלטת - כפי שגם אומצה ב[[חוק יסוד|חוקי היסוד]] משנת [[1992]] - שקנתה לא אחיזה בפסיקה, היא כי עקרונות יסוד משמשים את [[בית משפט|בית המשפט]] בפירוש חוקי הכנסת, ועדיפה [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] המקיימת אותם על זו הדוחה/מבטלת/מצמצמת אותם.
 
שאלה אחרת התעוררה בקשר לעדיפותם הנורמטיבית של עקרונות היסוד ומשמעותם. באין מעמד של חוקה לעקרונות-היסוד, לא היה בכוחם לדחות/ לבטל חוק רגיל. השאלה הוחרפה בשנת 1992 עת נחקקו שני חוקי-יסוד חשובים, [[חוק יסוד: חופש העיסוק]], ו[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. היו שכינו זאת "[[המהפכה החוקתית|מהפכה חוקתית]]" של ממש. במסגרת חוקי-יסוד אלה עוגנו במעמד-חוקתי חלק מ[[זכויות אדם|זכויות האדם]] היסודיות ב[[מדינת ישראל]]. בהתאם לחוקים אלה הוכרו זכויות יסוד כגון: [[חופש העיסוק]], חופש ההעסקה, הזכות לכבוד, [[זכות הקניין]] ועוד. בתי המשפט אף קראו לתוך חוקי-יסוד אלה זכויות יסוד נוספות שבליבת הזכויות.