מלכודת הנזילות

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא עריכה לשונית, כתוב בצורה מסובכת, דרושה ויקיזציה, לא אנציקלופדי.

מלכודת הנזילות הינו מושג מאקרו כלכלי המתייחס למצב בשוק הכסף שבמשק ולאותו חלק בעקומת הביקוש לכסף, אשר בו הביקוש לכסף הינו גמיש לחלוטין כלפי שער הריבית. כדי להבין מושג זה, יש לדעת מהו שוק הכסף. שוק הכסף מתאר כיצד נקבע שער הריבית במשק (מניחים, לצורך הפשטות, ריבית אחידה המגולמת דרך שערי אגרות החוב), כשמצד אחד ישנו את היצע הכסף, המהווה את כמות הכסף במשק (מזומנים ופקדונות עו"ש בידי הציבור)וזהו גודל קשיח לחלוטין (אנכי לחלוטין)אשר אינו תלוי בשער הריבית ואילו מצד שני, ישנה עקומת הביקוש לכסף. עקומה זו מתארת מהי סך כמות הכסף אשר הציבור יהיה מוכן להחזיק בידיו עבור כל מצב של שער ריבית. עקומה זו יורדת משמאל לימין והיא בעלת אופי של חצי קער. ככל ששער הריבית יורד כן גדלה כמות הכסף המבוקשת בידי הציבור, וכן גדלה אופקיות (או גמישות)העקומה - כלומר, השינוי בכמות הכסף המבוקשת יחסית לשינוי בשער הריבית הולך וגדל בערכים מוחלטים.

במצב זה , למעשה, שבו הציבור מעדיף להחזיק בידיו מזומנים או שווה מזומנים, מצב אשר אינו מוסיף בצורה אפקטיבית לביקוש המצרפי במשק- אינו מניע את המשק לצמיחה או ליציאה ממיתון.

מצב זה נוצר כאשר, הביקוש לכסף הינו גמיש לחלוטין- כלומר, אותו קטע בעקומת הביקוש לכסף, אשר בו כל שינוי בהיצע הכסף לא יגרום לשינוי בשער הריבית במשק. שעור ריבית זה, הוא אותו שעור אשר אין אפשרות לרדת מתחתיו. תאוריית מלכודת הנזילות מתייחסת למצבי שפל כלכלי בלתי - אינפלציוניים, ואינה מתייחסת למדיניות פיסקאלית היכולה לעורר את הכלכלה.

מקובל לחשוב שבמצב כלכלי רגיל, ניתן לעורר את הכלכלה ולצאת ממיתון בעזרת עידוד ההביקוש המצרפי. עידוד הביקוש המצרפי יכול לתבצע באמצעים שונים: האמצעי הראשון הוא הפחתת מיסים, על מנת שבידי הציבור תישאר הכנסה פנויה גבוהה יותר והוא יוכל להוציא אותה לצריכה פרטית וכן לצורך עידוד השקעות אישיות ועיסקיות. האמצעי השני הוא עידוד הביקוש במישרין על ידי הממשלה באמצעות הוצאות חדשות מהכנסות המיסים- הגדלת תקציב הממשלה הצעד השלישי הוא להוריד את שערי הריבית באמצעות פעולה של הבנק המרכזי. מצב זה עשוי לעודד פרטים ועסקים להשתמש באשראי לשם הרחבת פעילותם וכך יגבר הביקוש למוצרים ולהון.

במצבים שונים, הורדת הריבית עוד ועוד ו/ או הפחתת מיסים לא תשרת את יציאת המשק ממיתון וזאת בגלל "מלכודת הנזילות". מדוע?

הורדת שער הריבית- מכל האמצעים שצויינו לעידוד הביקוש המצרפי, אפיק זה הוא כנראה הפחות יעיל מכולם. בעיתות שפל ובאבטלה גבוהה, לא תמיד הורדת שער הריבית יתרום ליציאה ממיתון. בתקופה כזו, תחושות של אי ביטחון בתעסוקה, ועודף בתפוקה גם שערי ריבית לא יגרמו לפרטים וחברות ללוות ולהשקיע כספים ולתרום לזרם הההכנסות. בשיעורי ריבית נמוכים, כאשר שער הריבית נמוך או נושק ל- 0%, לא ניתן להמשיך ולהוריד את שער הריבית לרמה נמוכה יותר אשר תגדיל את היקף ההשקעות הראליות ואת הצריכה הפרטית במשק. אומנם, ניתן להרחיב את בסיס הכסף ואת כמות הכסף בכלל במשק, אך שימוש בכלים מוניטריים מסורתיים אינו מזרים כסף חדש ישירות לפעילות הכלכלית. זאת ועוד, בזמני שפל כלכלי, בנקים עשויים שלא לרצות להלוות את הכספים החדשים אשר הוזרמו למשק (או עלולים לדרוש על כך ריבית גבוהה מדיי אשר הלווים עצמם חוששים כי לא יוכלו לעמוד בה)וכך כספים חדשים שנוספו למשק "נלכדים" במצב נזיל מבלי שניתנו כהלוואה.

הפחתת מיסים- בעיתות שפל, אנשים וחברות עשויים לבחור באלטרנטיבה של "החזקה בכסף". אמנם, הפחתת נטל המס מפנה אמצעים ליצירת ביקושים אולם בדרך כלל, הפחתת נטל המס חלה על אלה שבידיהם כבר אמצעים ומבחינת גמישות הביקוש שלהם לכסף, הגדלת כמות הכסף הפנויה שבידיהם לא תגדיל את הצריכה שלהם. זאת ועוד, לעתים, גם "מגן המס" הינו גורם מדרבן ליצירת ביקוש. הפחתת שיעור המס (ועל ידי כך, הפחתת "מגן המס") עשויה לגרום להפחתת הגורם המדרבן ליצירת ביקוש.

ג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן אשר נחשב לרוב כאבי תאוריית מלכודת הנזילות, טען כי ישנם מצבים בהם אנשים יעדיפו להשאיר בידיהם כסף נזיל ולא להמירו בנכסים אשר אינם כסף נזיל. מצבים אלו מתקיימים כאשר אנשים חוששים לרווח הון- למשל, כאשר שעורי הריבית נמוכים במידה כה קיצונית ואין להם לאן להמשיך לרדת (מה שמאפשר למחירי אגרות החוב להשתנות רק כלפי מטה ועל כן להסב הפסדי הון למחזיקים בהם) או לאחר משבר פיננסי (כדוגמת מפולת המניות בוול סטריט ב-1929), בו ירידת מחירי ניירות הערך גורמת לחשש מפני רכישתם.

זאת ועוד, אף מתן הלוואות לבנקים עלול בעיניי רבים להיחשב בזמן שפל כלכלי כצעד מסוכן מחשש למחדל פרעון. כמו כן, גם השקעה ישירה בנכסים פיזיים עלולה להיחשב כבלתי צפויה להניב רווחים בזמני שפל כלכלי. מצד אחד, נוצר מצב של היעדר נכונות אנשים רבים להלוות כספים (או נכונותם לעשות כן בריבית גבוהה המהווה פיצוי על הסיכון הרב של מחדל פרעון). מצד שני, ישנה נכונות של לווים פוטנציאליים ללוות רק בריביות נמוכות (בשל חשש מחוסר יכולת לעמוד בריביות גבוהות יותר) או אי נכונות ללוות כלל. שתי תופעות אלו (של הקטנת היצע ההלוואות והביקוש להלוואות) יוצרות יחד שוק הלוואות מצומצם, אשר בשל סיבה זו היקפו ושער הריבית השורר בו אינם יכולים להשפיע על הפעילות הריאלית של המשק. לכן, קיננס טען כי רק מדיניות פיסקאלית מרחיבה המאופיינת בהגדלת הביקוש הממשלתיי למוצרים ושירותים תוכל להוציא את המשק ממצבי שפל ואבטלה.