לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "סוציולוגיה של הדת"

מ
בוט החלפות: אידאולוג; רציונלי;
מ (רובוט מוסיף: it:Sociologia della religione)
מ (בוט החלפות: אידאולוג; רציונלי;)
 
==קרל מרקס==
מרקס לא ראה בעבודותיו תגובה אתית או אידיאולוגיתאידאולוגית לקפיטליזם של המאה ה-19 (למרות שמאוחר יותר זה התפרש כך). בעיניו, מאמציו כוונו למען, מה שניתן לכנות, מדע שימושי. מרקס תפס את עצמו כמפתח תאוריה חברתית- כלכלית למען התפתחות האנושות. כפי שכתב כריסטיאנו: "מרקס לא האמין במדע לשם מדע...הוא האמין שהוא מקדם תאוריה שתהיה מכשיר שימושי למהפכה סוציאליסטית"(124). (מפרשים אחרים של מרקס מבחינים בין מרקס האידאולוג ובין מרקס המדען.) בשורש רעיונותיו של מרקס עמדה תפיסה כי האנשים מונעים על ידי הגיון ואילו הדת מנוגדת להיגיון, מסתירה את האמת ומטעה את המאמינים בה. כפי שנראה מאוחר יותר, מרקס ראה בקיומו של הניכור החברתי את לב ליבו של אי-השוויון החברתי. האנטיתזה לניכור זה היא חופש ועל מנת לקדם את החופש יש לחשוף את הפרט אל האמת ולתת לו את הכלים לבחור באים לקבל או לשלול אותה.
 
יחד עם זאת, "מרקס לעולם לא טען שיש לאסור את קיומה של הדת"(כריסטיאנו, 126)
וכאן, עפ"י מרקס נכנסת הדת. כהגדרתו של מרקס, הדת היא "אופיום להמונים" , המשרתת את אי השוויון החברתי.
 
כפי שציין נורמן בירנבאום, אחד ממפרשניו של מרקס, "הדת (הייתה) תגובה רוחנית לניכור" (שם 126). כתגובה לניכור, מרקס חשב שהדת משרתת את האידיאולוגיותהאידאולוגיות המטפחות את הקפיטליזם המדכא. לפיכך, "הדת היא הכוח המשמר את שליטת מעמד חברתי אחד על חשבון מעמדות אחרים" (שם 127 ). במילים אחרות, הדת משרתת את האליטות השולטות על ידי מתן לגיטימציה לסטאטוס- קוו ומסיחה את דעתו של העם מן הפערים החברתיים.
 
==אמיל דורקהיים==
לטענתו של דרקהיים, באמצעות סמלים, נורמות וערכים משותפים, הדת משמשת כפונקציה חשובה בלכידות החברתית.
 
דורקהיים, צרפתי חילוני ורציונאליורציונלי מאוד בעצמו, הקדיש 15 שנה לחקר של מה שתפס כדתות "פרימיטיביות" בקרב האבוריגאנים הקדמונים באוסטרליה. מטרתו הייתה להבין את הצורות הבסיסיות של חיים דתיים המשותפות לכלל החברות. בספרו המפורסם "התבניות האלמנטריות של החיים הדתיים" דרקהיים טוען שהטוטמים שהאבוריג'ינים באוסטרליה סוגדים להם, משקפים את תפיסתם של האוסטרליים לגבי החברה עצמה. לטענתו, דבר זה נכון לא רק לאבוריג'ינים, אלא לכל החברות.
הדת, לפי דרקהיים, היא לא "דמיונית", למרות שהוא התעלם מדברים שמאמינים רבים חושבים לחיוניים. הדת היא מאוד ממשית, היא ביטוי של החברה עצמה, ואכן, אין חברה ללא דת.
האנשים כפרטים, תופסים את חיי החברה ככוח הגדול מהם- ונותנים לתפיסה הזאת ביטוי על טבעי. כתוצאה מכך, האנשים מביעים את עצמם בצורה דתית קבוצתית, דבר שלפי דרקהיים, מעצים עוד יותר את הכוח הסמלי של הדת.
271,876

עריכות