אספמיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
ליתר דיוק |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|אחר=כתב העת |
|אחר=כתב העת |
||
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
||
'''אספמיה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (על פי שמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". |
|||
משמעות המילה אספמיה ב[[תלמוד]] היא ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". [[יונתן בן-עוזיאל]] שתרגם את ה[[תנ"ך]] ל[[ארמית]] תרגם את השם [[ספרד]] כאספמיה, ובימי ה[[גאונים]] נתקבל רשמית כי "אספמיה היא ספרד". |
|||
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של [[י"ל פרץ]] "[http://benyehuda.org/perets/marat.html האשה מרת חנה]": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". |
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של [[י"ל פרץ]] "[http://benyehuda.org/perets/marat.html האשה מרת חנה]": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". |
||
גרסה מ־08:33, 26 ביוני 2005
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אספמיה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (על פי שמה הלטיני Hispania). בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם".
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".