אספמיה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ קישורים, הדגשה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|אחר=כתב העת |
|אחר=כתב העת |
||
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
||
'''אספמיה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (בדומה לשמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). ב[[מדרש]] [[תנחומא]] נזכרות אספניה |
'''אספמיה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (בדומה לשמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). ב[[מדרש]] [[תנחומא]] נזכרות אספניה ו[[גאליה|גליה]], המושבות ה[[האימפריה הרומית|רומיות]]. יש הסוברים כי מקור השם הוא במלה ה[[פיניקית]] ל"שפן" (ספן). לפי סברה זו, כאשר [[פיניקים|הפיניקים]], אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בשפנים רבים, ומכאן השם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. |
||
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (נדל"ן)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת". |
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (נדל"ן)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת". |
||
[[תמונה:SardisByzantineShops1February2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שרידי חנויות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]] בסרדיס]] |
[[תמונה:SardisByzantineShops1February2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שרידי חנויות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיות]] בסרדיס]] |
||
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא [[סרדיס]] שב[[אסיה הקטנה]], לדעת רוב החוקרים. בעת תרגם |
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא [[סרדיס]] שב[[אסיה הקטנה]], לדעת רוב החוקרים. בעת תרגם ה[[תנ"ך]] לארמית, (בידי [[יונתן בן עוזיאל]]), תורגמה המילה [[ספרד]] בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ב[[יוונית]] - ארצות ה[[מערב]]). |
||
בתקופת |
בתקופת ה[[גאונים]] אוחדו השמות רשמית, ונקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד". |
||
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של [[י"ל פרץ]] "[http://benyehuda.org/perets/marat.html האשה מרת חנה]": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". |
משמעות הביטוי '''"חלומות באספמיה"''' היא [[חלום|חלומות]] בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של [[י"ל פרץ]] "[http://benyehuda.org/perets/marat.html האשה מרת חנה]": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־13:04, 18 בדצמבר 2007
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אספמיה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania). במדרש תנחומא נזכרות אספניה וגליה, המושבות הרומיות. יש הסוברים כי מקור השם הוא במלה הפיניקית ל"שפן" (ספן). לפי סברה זו, כאשר הפיניקים, אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בשפנים רבים, ומכאן השם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España.
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני חזקה בבבא בתרא אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא סרדיס שבאסיה הקטנה, לדעת רוב החוקרים. בעת תרגם התנ"ך לארמית, (בידי יונתן בן עוזיאל), תורגמה המילה ספרד בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ביוונית - ארצות המערב).
בתקופת הגאונים אוחדו השמות רשמית, ונקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד".
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".