קרב פיליפי

קרב פיליפי היה קרב שנערך בין רוצחיו של יוליוס קיסר, הליברטורים, ליורשיו, הטריאומווירט השני, בשנת 42 לפנה"ס. תבוסת הליברטורים סימנה את קצה של הרפובליקה הרומאית המסורתית וביסוסו הסופי של משטר אוטוקרטי ברומא.

רקע

סיומה של מלחמת האזרחים בין פומפיוס ליוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס הביאה את קיסר לשיאי כוחו בפוליטי, בכוח זה הוא השתמש כדי לבצר את שלטונו האוטוקרטי. קיסר מינה את עצמו לדיקטטור לכל ימי חייו ובעצם היה מלך בכל דבר מלבד השם.

התנהגות זאת הייתה לצנינים בעיני האצולה הוותיקה שעדיין האמינה במוסדות הרפובליקה המסורתית. למרות שאין ביטחון מתי היא התחילה בסופו של דבר נוצר קשר לרציחת קיסר בראשות גאיוס קסיוס לונגינוס ומרקוס יוניוס ברוטוס, הקושרים פעלו באידו של מרס 44 לפנה"ס וקיסר חוסל.

רציחתו של קיסר הכניסה את רומא למערבולת פוליטית שבסופה חולק שטח בין שני היריבים - הליברטורים השתלטו על הפרובינקיות המזרחיות בעוד שהטריאומווירט השני שלט באיטליה והפרובינקיות המערביות (למעט סיקיליה שנשלטה על ידי סקסטוס פומפיוס). שני הצדדים הכינו עד עצמם לקרת הקרב ביניהם על ההגמוניה ברומא.

תזוזת הצבאות לפני הקרב

בשנת 42 לפנה"ס הטריאומווירט החל בהנעת מכונת המלחמה ליוון לשם חיסולם של הליברטורים, דקידוס סקסה ונורבנוס פלקוס נשלחו בראש כוח החלוץ בשעה שהצבא העיקרי הונהג על ידי אוקטביוס ומרקוס אנטוניוס. ברוטוס וקסיוס חצו את ההלספונטוס (כיום הדרדנלים שבטורקיה) והצליחו לגרש את כוח החלוץ של הטריאומווירט. הרפובליקאים התקדמו לתוך מוקדון והקימו את בסיסם ממערב לעיר פיליפי במיקום נוח להגנה מכיוון שהיה מוקף בהרים מימינו וביצות משמאלו ועם גישה לנמל של ניאפוליס שממנו יכלו להביא אספקה מכיוון שציים שלט בים האגאי.

הקרב הראשון

הצבאות היריבים היו שווים בגודלם ובכוחם למרות שלליברטורים היה יתרון של אספקה, כל כוח התחלק לשתי מחנות שהיו כל אחד תחת פיקודו של מצביא שונה. מבין ארבעת המצביאים אנטוניוס היה הטוב שבהם, אוקטביוס היה צעיר בלתי מנוסה ומשותק חלקית כתוצאה ממחלה, קסיוס היה בעל ניסיון צבאי עשיר והשליט משמעת ברזל בצבאו וברוטוס למרות שהראה מרץ בפעולותיו הצבאיות הקודמות חסר היה כישרון צבאי וניסיון אמיתי.

הקרב הראשון

מכיוון שהחורף ומצב ההספקה של צבא הטריאומווירט אנטוניוס החליט לתקוף ראשון, תוכניתו של אנטוניוס הייתה לתקוף את מחנהו של קסיוס על ידי מעבר דרך הביצות ואיגופו ובכך לקטוע את הקשר בין שני המחנות של הליברטורים, אולם ההתקפה שלו נתקלה בהתנגדות גדולה יותר משהוא קיווה מצד מחנהו של קסיוס.

בינתיים התקפתו של אנטוניוס עוררה את ברוטוס לפעול, למרות שלגיונות תקפו באופן מבולגן וחסר משמעת הם הצליחו להביס את כוחות אוקטביוס ולכבוש את מחנהו. אולם הניצחון של הליברטורים היה חלקי בלבד מכיוון שאנטוניוס הצליח להביס את קסיוס במתקפת בזק.

שני הצבאות של הליברטורים לא היו מודעים לתוצאות הקרב אצל חבריהם, ברוטוס הניח שקסיוס ניצח את אנטוניוס ולכן איחר בהגשת סיוע לו וקסיוס, באמונה שברוטוס הובס וקרב אבוד, נטל את חייו.

הקרב השני

למרות התאבדותו של קסיוס, שברוטוס הספיד אותו כ"אחרון הרומאים", עדיין היה סיכוי לליברטורים לנצח בקרב וברוטוס לקח את הפיקוד על צבאו של קסיוס. לליברטורים היה עדיפות באספקה ומיקום אסטרטגי אולם העובדה שקסיוס מת גרמה להתרופפות המשמעת בצבאו שלא היה מרוצה מהתמנותו של ברוטוס למפקדם החדש. תוכניתו של ברוטוס הייתה לדחות את ההתקפה וכך לנצח את האויב שבשלב הזה סבל ממחסור באספקה וממזג האוויר החורפי, אולם קציניו דחקו בו לתקוף ולבסוף ברוטוס נאלץ להיכנע לדרישותיהם.

הקרב השני

אוקטביוס פרס את צבאו מכיוון הביצות אל מול ברוטוס בעוד שאנטוניוס היה משמאלו, ברוטוס תקף ולמרות הצלחות ראשוניות כוחותיו שח אוקטביוס הצליחו, למרות הקרב הקשה, להדוף את צבאו של ברוטוס. תחילה נסיגתם הייתה איטית אולם ככל שצבאו של אוקטביוס המשיך ללחוץ עליהם כך המשמעת בצבאו של ברוטוס התחילה להתפורר ונסיגתם האיטית הפכה לבריחה עד שאוקטביוס כבש את מחנהו של ברוטוס.

עתה המצביאים המנצחים עסקו בחיסול השרידים של צבא הליברטורים, אוקטביוס לקח על עצמו את טיהור המחנה הראשי של ברוטוס בעוד אנטוניוס טיפל בחיילים שנימלטו מהמחנה או באלו שעדיין החזיקו מעמד בסביבה. ברוטוס עצמו הצליח לברוח ולאחר שהבין שהכול אבוד טרף את נפשו בכפו.

תבוסת הליברטורים בפיליפי מסמלת את מותה הסופי של התקווה להשיב לתחייה את הרפובליקה המסורתית, מעתה ישלטו ברומא שליטים אוטוקרטים ושני המנצחים של הקרב בסופו של דבר ילחמו אחד בשני בקרב אקטיום שממנו אוקטביוס יצא כמנצח וכשליט יחיד על כל העולם הרומאי.

קישורים חיצוניים

• הקטעים העוסקים בקרב פיליפי מתוך מלחמת האזרחים מאת אפיאנוס