לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ניקומרורו"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 13 שנים
תקלדה
(תקלדה)
בשנת [[1865]] הכריזה חברת [[ס. א. ויליאמס ושות']] (CA Williams & Co) מ[[ניו לונדון (קונטיקט)|ניו לונדון]] ב[[קונטיקט]] שב[[ארצות הברית]] על האי כשטח כלכלי של ארצות הברית בהתאם ל[[חוק איי הגואנו]]. בשנת [[1892]] עגנה [[אוניית הוד מלכותה קוראסאו]] באי והכריזה עליו כעל שטח [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. בריטניה העניקה באותה שנה רישיון ליזם [[ג'ון ט. ארונדל]] לנטיעת עצי [[קוקוס]] באי. באי ישובו 29 מתיישבים מאיי הסביבה ומספר מבנים נבנו במקום לצרכיהם. ניסיון גידול דקלים זה נכשל בשל [[בצורת]] שפקדה את האטול בשנת [[1893]].
 
ב-[[29 בנובמבר]] [[1929]] עלתה ה[[מיכלית]] "נורוויץ' סיטי" על שרטון באחת משויניותמשוניות האי במהלך סופה. שמונה מאנשי הצוות נספו, וייתרת אנשי הצוות מצאו מחסה במבנים שבנה ארונדל עד שחולצו מספר ימים לאחר מכן. שרידי האונייה עדיין מצויים במקום בה עלתה על השרטון.
 
ב-[[1 בדצמבר]] [[1938]] הגיעה לאי [[משלחת החקר הבריטית לאיי האוקיינוס השקט]], במטרה לבדוק התכנות בניית שדה תעופה באי ל[[מטוס ימי|מטוסים ימיים]]. ב-[[20 בדצמבר]] הגיעו לאי מתיישבים מ[[איי גילברט]] במסגרת התוכנית ליישוב האיים. מחסור במי שתייה הקשה על יישוב האי ועל נטיעת עצי קוקוס. מספר [[באר מים|בארות]] נכרו באי ביוני [[1939]] ו-58 מתיישבים מאיי גילברט הגיעו אל האי (בהם 16 נשים ו-26 ילדים). באי התמקמה גם מפקדת [[התוכנית ליישוב איי פניקס]] בראשה עמד הקצין הבריטי [[ג'ראד גאלאגר]]. הכפר של המתיישבים הוקם בקצה המערבי של האי, דרומית למעבר העיקרי אל הלגונה. בכפר נבנו מספר רחובות. בין השנים [[1944]] - [[1945]] הייתה ל[[משמר החופים של ארצות הברית]] תחנה באי ובה 25 אנשי צוות.