אליהו רחמים זייני

הרב זייני נואם בטכניון

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד ב-11 באוגוסט 1946 באלג'יריה) הוא רב הטכניון, מרצה בכיר למתמטיקה במוסד זה, וראש ישיבת "אור וישועה" בחיפה.

קורות חיים

נולד בי"ד באב ה'תש"ו (1946) למשפחת תלמידי חכמים, הבן הבכור לאביו מאיר רבה של עיר הולדתו טאהרת, ולאימו רחל (פליטת אושויץ, אותה הכיר אביו בעת שחרור מחנה ההשמדה, כקצין בצבא צרפת החופשית). למד בבתי ספר שונים בעיר הולדתו, בישיבה שבבית משפחתו, וכן אצל מורים פרטיים. משפחתו של הרב הינה משושלת ר' יוסף יושתו מהעיר ג'יין, מתלמידי הרי"ף.

הרב זייני הוא בעל חגורה שחורה בקארטה.

לאחר תום השלטון הצרפתי באלג'יריה בשנת 1962 עקר עם משפחתו לפריז. משפחתו הייתה אחרונת המשפחות היהודיות שעזבו את העיר. בפריז השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה עיונית ומתמטיקה שימושית באוניברסיטת פריז (ה"סורבון"). במלחמת ששת הימים עוד בהיותו סטודנט בפריז, שהה יחד עם יהודים אחרים במעון הסטודנטים יהודיים "בית הלל" ושם שמע ברדיו על שחרור ירושלים ואת תקיעת השופר של הרב שלמה גורן למרגלות הכותל המערבי, ובעקבות זאת גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ.

עלה ארצה בשנת 1970 בהיותו בן 24, ושירת בחיל רפואה כחובש קרבי. בד בבד עם עלייתו לארץ סיים דוקטורט במתמטיקה בטכניון. את הפוסט דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע שברחובות, מאחר וסירב לעשותו בחו"ל. את צעדו זה נימק באומרו: "הייתי מספיק בחו"ל וכעת אני רוצה להשאר רק בארץ".

לאחר השלמת הפוסט דוקטורט, שב לטכניון כאיש סגל בפקולטה למתמטיקה. בד בבד עם עבודתו האקדמאית פעל רבות לסיע לסטודנטים מצרפת שלא היו להם קרובי משפחה בארץ, וחיו כל שנות לימודיהם בטכניון, ואף ביתו היה פתוח בפניהם. פעילותו בקרב הסטודנטים צברה תנופה והפכה את בית הכנסת של הטכניון למרכז ללימודי יהדות עד להקמת קהילת "אחוות אהרון", שהינו ארגון המוציא לפועל את הפעילויות בעלות התוכן היהודי לכלל ציבור הסטודנטים בטכניון.

משהחליט רב הטכניון הקודם, לעזוב את משרתו מסיבות אישיות, המליץ בפני הסנאט של הטכניון למנות תחתיו את הרב זייני, והחל משנת 1980 משמש הרב זייני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בכיר במתמטיקה.

בין הרבנים שהסמיכוהו לרבנות מורו ורבו הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, רבה של שכונת אחוזה בחיפה.

נשוי ואב ל-8 ילדים, מתגורר בשכונת נווה שאנן בחיפה.

שרותו הצבאי

הרב זייני התגייס לצבא בגיוס לעולים חדשים, ושירת בתור חובש קרבי ביחידת נ"מ, ונלחם במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל. לאחר שקיבל פטור ממילואים, המשיך להתנדב לשירות מילואים.

פעילותו החינוכית

את רוב זמנו מקדיש הרב להפצת התורה בציבור הרחב הכולל בעיקר סטודנטים וחברי סגל במוסד הטכניון ובסביבתו. הרב יזם במוסד זה, תוכניות לימוד רבות המאפשרות לכל המעוניין, לשלב עיסוק הנדסי-מדעי, בלימוד המקצועות התורניים (תלמוד, פסיקה הלכתית, מחשבת ישראל, אמונה ומוסר ועוד). שעוריו הפכו לשם דבר בטכניון והוא זכה בתואר "המרצה המצטיין" מספר רב של פעמים עד שהוצא מהתחרות מתוך הוקרה, וכדי לאפשר גם למרצים אחרים לזכות בתואר זה.

הרב זייני מוזמן להרצות בפורומים שונים ברחבי הארץ ולהשתתף בסימפוזיונים המנסים להתמודד במבחר בעיות אקטואליות, בנוכחות אישים מכל גוני הקשת הישראלית. אקדמאים צעירים רבים חונכו על ידו בשנות לימודיהם בטכניון.

החדשנות של הרב במדעי היהדות ניכרת בכל התחומים בו הוא עוסק. מחקריו התורניים עוסקים בספרות הגאונים, תחום שלא טופל במשך מאות שנים. מחקריו גילו תשובות גאונים עלומות, ומקורות לפסקי הלכה שהיו תמוהים במשך שנים. תגליות אלו עוררו שאלות נוקבות בקשר לתקיפות ההלכה שנהגה במשך שנים מחוסר ידע על המקורות שנתגלו ושמא בעקבות גילויים יש לשנות את ההלכות. לדוגמה: מי ששכח לילה אחד לספור את ספירת העומר האם יכול להמשיך לספור בברכה בלילות אחרים?, "צאת הכוכבים לרבינו תם" – האם רבינו תם ידע שיש צאת הכוכבים הקרוא על שמו? "פת הבאה בכסנין" – האם באמת יש שלש דעות בהלכה זו, כפי שחשב ה"בית יוסף" או שמא כולן דעה אחת? הרב נזהר שלא להורות הלכה למעשה מתוך מחקרים אלו, עד שלא יקבל סעד מפוסק אחר שהגיע לאותה מסקנה בדרכים אחרות.

חלק מזערי ממחקרי הרב פורסמו בספרים בחוברות ובמאמרים. במשך שנות כהונתו כרב וכמרצה, פרסם הרב זייני סדרות של ספרים כמו "עולמות באיחודם", "עץ ארז" ו"ארץ חמדתנו". הוציא לאור חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" - פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות- במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). כן עוסק הרב בכתבי אחרים, ומוציא לאור את כתבי הרב אליהו בן אמוזג, תרגומים של פרופ' עמנואל לוינס ועוד.

כן הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלש רגלים "מועדי ה'".

קירוב לבבות בין חילונים לדתיים

עוד לפני שעלה הרב זייני לארץ, בעת היותו סטודנט בצרפת, היה הרב זייני שותף לאגודת הסטודנטים היהודיים. על אף שסטודנטים אלו הגיעו מכל רחבי צרפת, והרקע הדתי שלהם היה מגוון למדי, החל משומרי תורה ומצוות וכלה באנשים שהיו על סף התבוללות, ארגן הרב זייני אירועי תרבות, הרצאות ושבתות מאורגנות, כדי לשמור על הקשר בין החברים.

הרב זייני מעביר שיעורים במחשבת ישראל בטכניון המיועדים לסטודנטים שאין להם רקע תורני. בשיעור זה מעלה הרב זייני סוגיות אקטואליות ומוסריות, כגון מעמד האשה, עקדת יצחק, תורה ומדע – בריאת העולם ועוד. שיעורים אלו זוכים לביקוש רב.

בבית הכנסת של הטכניון, נחגגות שמחות בר-מצווה של תושבי השכונות הסמוכות ושל בניהם של חברי הסגל של הטכניון. הרב זייני מלווה את חתן בר המצווה באותה השבת, ונושא דרשה לאחר קריאת התורה.

כחלק מפעולותיו של הרב בטכניון. הרב זייני עורך חופה וקידושין לסטודנטים המעוניינים בכך. הרב זייני מלווה את החתן בתקופה שלפני החתונה, ועורך את החופה תוך הסבר כל שלב ושלב בה, לתועלת המשתתפים.

הרב זייני משתתף גם ביוזמות של "אחוות אהרון", תא הסטודנטים הדתיים בטכניון. בפעילויות ובשבתות מאורגנות, לסטודנטים דתיים וחילונים.

את כל הפעילויות עושה הרב זייני על חשבון זמנו הפנוי, ללא תמורה כספית כלשהי, מתוך הכרה בחשיבות התפקיד.

עידוד העלייה לארץ וקליטתה בה

הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. הוא סיפר כי ההחלטה לעלות ארצה הייתה ברורה ורק התאריך ספונטני. זמן קצר לפני חתונתו, כאשר אביו שאל אותו היכן הוא מתכוון לגור, ענה לו הרב זייני, בארץ ישראל. ואכן הוא עלה לארץ, ובאותו שבוע התחתן.

את דירתו קבע בבני ברק, שם השלים הרב זייני את לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. אחרי שעות הלימודים, היה נשאר בטכניון כדי ללמוד תורה עם סטודנטים, כך שהיה חוזר לביתו, רק מאוחר בלילה. עם השלמת תואר הדוקטורט בטכניון, נדרש הרב זייני כמקובל, לצאת לחו"ל לפוסט-דקוטרט. הרב זייני סירב לצאת לחו"ל, מאחר ו"הייתי בגלות כבר מספיק" כדבריו. ולכן השלים את הפוסט-דוקטורט במכון ויצמן ברחובות.

עם שובו לטכניון כמרצה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים שבין הסטודנטים. הוא עודד ויצר קשרים עם עולים בודדים, ארגן בעבורם שיעורים ואירח אותם בביתו.

הרב זייני סייע לקבוצת לקבוצת עולים מצרפת שלמדו בטכניון, ומקבוצה הזו נוסד הגרעין הראשוני של המנין בבית הכנסת. הרב זייני אירח בקביעות בביתו את אותם הסטודנטים. הרב זייני שימש לכל אותם סטודנטים אוזן קשבת ודלת פתוחה לשמוע את צרותיהם ובעיותיהם. צעירים אלו נקלטו היטב בארץ, ונעשו בעלי מעמד בכיר, רובם המכריע קצינים בכירים בצבא (חלקם עוד בשירות). מדי כמה שנים נערכת פגישת מחזור של אותה קבוצה ובו הם מודים מחדש לרב זייני על שבזכותו הם נקלטו בארץ.

בעקבות הצלחת הקבוצה הזו, וקליטתם בטכניון, באו מחזורים חדשים של עולים מצרפת, חלקם בני קהילת אביו של הרב זייני בצרפת, שסמכו על הרב זייני, שאם הוא בטכניון, בניהם בידיים טובות. בעקבות ריבוי העולים שהיו בעלי זיקה מסורתית, גדל מספר המתפללים בבית הכנסת של הטכניון, ובעקבות כך התרבו שיעורי התורה אותם לימד הרב. עם השינוי התורני, החלו להגיע לטכניון קבוצות של בוגרי ישיבות הסדר, בתחילה טיפין טיפין ואחר כך בקבוצות גדולות יותר, עד שכיום בית הכנסת מלא מפה לפה, ונוצרה קהילה תוססת סביב בית הכנסת של הטכניון.

הרב זייני פעל על מנת שהטכניון יכיר בלימודים שנלמדו בחו"ל, ולא ידרוש לימודי מכינה עבור סטודנטים עולים. מאמץ זה נעשה פרי וכיום הטכניון מכיר בתעודות בגרות מצרפת, ובכך פותח דלת בפני סטודנטים עולים, לבוא וללמוד בטכניון, ללא צורך בהשלמות.

מאז אותה קבוצה מקפיד הרב להכיר אישית כל עולה חדש שפוקד את בית הכנסת של הטכניון. רבים מן העולים הוא מזמין לביתו, כדי לתת להם הרגשה של בית חם ומשפחה תומכת, וכן הקים עמותה המסייעת להם מבחינה כלכלית.

מאות סטודנטים, במהלך השנים החליטו להשאר בארץ בתום תקופת לימודיהם וזאת בשל עבודות המבורכת של הרב זייני בתחום קליטת העלייה.

לאחר הקמת הישיבה, נפתח אפיק חדש של קליטת עלייה. הישיבה בראשות הרב זייני, קולטת כל שנה קבוצה של הכשרת בני עקיבא מצרפת. בתוכנית (בדומה ל"תגלית") הצעירים באים לארץ לשנת היכרות, כאשר מתוך השנה מעל לחודשיים הם נמצאים בישיבה. לומדים עם בחורי הישיבה, ונשארים בה בשבתות. בישיבה, הם לומדים תנ"ך, תלמוד ומחשבת ישראל, כאשר הכיוון הכללי הוא להטמיע בהם את ערכי הקודש והציונות, כדי שישארו בארץ, ואלו שיחזרו לחו"ל, יוכלו להיות שגרירים להבאת יהודים אחרים ארצה.

חיבור תורה ומדע

הרב זייני דוגל החיבור תורה ומדע, ובהיעדר סתירה ביניהם.

בתחום התורני, הרב זייני הוא חוקר תלמוד, וספרו 'רבנן סבוראי', מחקר בענין תקופת הסבוראים, הינו ספר יסוד בכל פקולטה לתלמוד בארץ. זאת למרות שהרב זייני בא מתחום המדעים המדויקים בטכניון. את תורתו שאב הרב זייני מאביו, שהינו נצר לשושלת רבנים עתיקה המגיעה עד לתלמידי הרי"ף. סבו ואביו שימשו בתור רבני קהילה באלג'יריה ובצרפת.

בצרפת למד הרב זייני אצל החכם דהן, וממנו ספג את דרכו הייחודית בלימוד התלמוד. כשרצה לעלות לארץ, אמר לו החכם דהן, כי בארץ לא ימצא את הלימוד תורה שהוא מחפש, אך סיבה זו לא מנעה ממנו לעלות. עם הגיעו לארץ, שאל אנשים היכן אפשר ללמוד תורה, ומשהשיבו לו בבני ברק, קבע בה את דירתו. אך רק כאשר עבר להתגורר בחיפה, ושמע את שיעוריו של הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, רבה של שכונת אחוזה בחיפה, חש הרב זייני שיש תלמיד חכם המדבר בשפה שלו. ואכן בין שני הרבנים נוצר קשר חם וישיר. הרב זייני היה פוקד רבות את ביתו של הרב בנדיקט דן איתו בשאלות ובהכרעות הלכתיות ומתייעץ עמו, והרב בנדיקט הוא שהסמיך את הרב זייני כרב.

דרך לימודו של הרב זייני מושתתת על בקיאות רחבה בכל ספרות התנאים והאמוראים, העמקת העיון למקורות הקדומים ביותר - מדרשי ההלכה, ורק אחר כך דיון בדברי התלמוד. רק לאחר לימוד התלמוד, בוחנים את דברי הראשונים. בלימוד התלמוד נסמך הרב זייני רבות על כתבי הגאונים שנמצאו בגניזה הקהירית. הרב זייני נחשב כיום, כאחד מברי הסמכה בתחום תורתם של הגאונים.

הרב זייני לא היסס לחלוק גם על גדולי תורה, כאשר היה נראה לו שפסקו הלכה לא נכונה. לדבריו, הוא עצמו אינו חולק, אלא רק מראה שכל המקורות שהביאו אותם רבנים לפסיקתם, עולה מהם ההפך ממסקנתם. בחריפות רבה, יצא הרב זייני בייחוד כנגד פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, בעניין מסירת שטחים, ופרסם חוברת בשם 'ארץ חמדתנו', שבה מוכיח הרב זייני כי מן המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף, אין הוכחה שמותר למסור שטחים, אלא להפך מוכח שקיים איסור מוחלט בדבר.

על דרך פסיקתו של הרב זייני ניתן לעמוד מסדרות של חוברות וספרים שהוציא בשם "עולמות באיחודם", ו"עץ ארץ" אשר בהם מובאים מאמרים המנתחים את מקורות חז"ל, הן בהלכה והן בהגדה, מתוך ניתוח ישר, ללא סברות וללא פלפולים.

הרב זייני הוא גם אוטודידקט של לימודי פילוסופיה. בצד גדולי הוגי עם ישראל כרמב"ם, כרס"ג וריה"ל, בשיעוריו ניתן למצוא עושר נדיר של ידיעות על תרבויות ופילוסופיות, מקונפוציוס ועד פוקו, מאריסטו ועד היידיגר, את רוב הספרים קרא הרב זייני בשפת המקור, וברבים משיעוריו הוא מביא קטעים מתוך חבורים אלו, בתרגום עצמי.

הרב זייני הכיר את פרופ' עמנואל לוינס עוד בצרפת, והיה הראשון בארץ שעמד על גדלותו. והראשון לתרגם את חיבוריו. הרב זייני הספיק להוציא ארבעה מאמרים, של פרופ' לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל", ומביא בשיעוריו ממאמריו.

חיזוק הזהות היהודית

בתחילת פעילותו בטכניון, פעל הרב זייני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב הטכניון הקודם (הרב שאר ישוב) מסיבות אישיות. והמליץ על הרב זייני כממלא מקומו.

בתחילה סירב הרב זייני בתוקף לתפקיד, משום שידע את העול הכרוך בכך, ואת המסגרת התובענית של התפקיד. אבל בעקבות לחצים כבדים שהופעלו עליו על ידי תלמידיו, ולאחר דרישתו החד משמעית של הרב צבי יהודה הכהן קוק, נעתר הרב להפצרות והסכים להתמנות כרב הטכניון. מינויו לא עבר חלק, ונדרשה התערבות של אגודת הסטודנטים יחד עם מאבק של כמה מתומכיו בסגל הטכניון עד שהמינוי אושר.

עם התמנותו לרב בנה הרב זייני תוכנית ללימודי תורה בטכניון, וזאת על מנת לסייע לסטודנטים דתיים אשר מעוניינים ללמוד בטכניון אבל חששו מפני האווירה הלא דתית שקיימת במוסד זה. הטכניון אישר לרב זייני ללמד שני קורסים ביהדות, אחד בתלמוד ואחד במחשבת ישראל, המונים כ-400 סטודנטים בכל סמסטר, בשתי רמות לימוד – מתחילים ומתקדמים. קורסים אלו מהווים חלק אינטגרלי מהלימודים בטכניון, הם נחשבים כנקודות בחירה, יש בהם בחינות וניתן עליהם ציון. התנאי שהתנתה הנהלת הטכניון על מנת ללמד קורסים אלו היה שהרב זייני ילמד את הקורסים בחינם. היה בכך ניסיון להניא אותו מללמד. אבל הרב זייני הסכים ללמד גם ללא תמורה, ועד היום במשך למעלה מ-25 שנים, הוא מרצה שני סמסטרים בשנה, בודק מבחנים ומחלק עזרי לימוד, ללא מימון מהטכניון, ללא עזרת אסיסטנט וללא תמורה. (יש לציין כי הסטודנטים מחויבים לשלם על קורס זה כמו על כל קורס רגיל אותו הם לומדים בטכניון).

הרב זייני פעל לשמירת הכשרות בכל האירועים הרשמיים של הטכניון, וכן בכל חנויות והקפיטריות שבו. הרב זייני דאג למשגיחי כשרות בחדרי האוכל, לעתים מכספו הפרטי או מתרומות. על מנת שכל סטודנט יוכל לאכול בטכניון ללא דאגה. מאבק נוסף אותו ניהל הרב זייני כנגד מועדי המבחנים שנקבעו לחול המועד או לערבי חג. הרב זייני נאבק על מנת שערבי חג יוכרו כיום חופש בטכניון, ושמועדי המבחנים לא יחולו בתקופת החגים. הטכניון היה המוסד הראשון בארץ שלא קבע מבחנים בימים אלו, וכיום נוהג זה קיים גם בשאר המוסדות להשכלה גבוהה.

בהיותו רב הטכניון היה מתפלל בשבתות בבית הכנסת של הטכניון, ונושא דרשה לאחר התפילה.

כאשר שמע תורם בית הכנסת של הטכניון מר יסלזון, על הפעילות הדתית בקמפוס, החליט לתרום בניין נוסף המשמש בית מדרש, הכולל חדרי לימוד ואולם רב תכליתי להרצאות, לשבתות סטודנטים ולכל שמחה (בריתות בר מצוה וכדומה). הנהלת הטכניון הסכימה לקבל את תרומתו של מר יסלזון אך רצתה להשתמש בה למטרות אחרות. מר יסלזון לא הסכים לכך, והציב תנאי שאם כסף התרומה אינו נתרם לבית המדרש אזי הוא מבטל את תרומתו. בסופו של דבר כל כסף התרומה נתרם לבית המדרש בטכניון, שהוקם בין השנים 1986-1987. מרבית פעולותיו של בית המדרש אינה ממומנת מכספי הטכניון אלא מעמותה פרטית "מגן אבות" הממומנת מתרומות, אותם מגייס הרב בעצמו. בכספי העמותה נקנתה ספרייה גדולה, ויצאו לאור מספר ספרים.

בבית הכנסת של הטכניון הנהיג הרב זייני מספר הנהגות, שבאות לשמר את מנהגי ישראל. כל סטודנט שעובר לפני התיבה, חייב להתפלל כפי הנוסח שהוא רגיל מביתו, והרב מקפיד על כמה שיותר גיוון בבחירת החזנים. בכך נשמרים אותם מנהגים, ובאי בית הכנסת נחשפים למנהגי קהילות אחרות, אותם אין הם מכירים.

פעילותו הבולטת של בית הכנסת של הטכניון הוא ביום העצמאות. בתום דרשת הרב מתקיימת תפילה חגיגית עם קריאת הלל בברכה ותקיעת שופר, ולאחר התפילה מתקיימים ריקודים.

הרב זייני איננו נוהג להשתתף בסימפוזיונים, בם הוא רואה פחיתות כבוד. הפעמים היחידות בהם הסכים להשתתף בדיון ציבורי היו מול פרופ' ישעיהו ליבוביץ', בו ראה הרב זייני דמות הפוגעת בצביון היהודי של מדינת ישראל.

לרב זייני יצא שם של אדם תקיף. הרב זייני יצא חוצץ כנגד התבטאויותיו של הרב אליעזר שך, בנושא מסירת שטחים, כמו גם כתב ספר השגות כנגד פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף באותו נושא. התבטאויות אלו עלו לו בחרם מצד העולם החרדי, ובהתנכלויות אישיות וציבוריות מצד אותם גורמים.

לאחרונה הוקם בטכניון, מסגרת בשם 'חברותא', בה לומדים יחד סטודנטים דתיים ולא דתיים.

ישיבת אור וישועה

ערך מורחב – ישיבת אור וישועה

עם השנים היה צורך וביקוש להקמת ישיבה ציונית בחיפה, ולאחר שנים הוקמה ישיבת הסדר "אור וישועה", בשנת 2001 הקים הרב זייני את ישיבת "אור וישועה" בשכונת נוה שאנן בחיפה. הייתה זו הישיבה הציונית הראשונה בחיפה. מוסדות "אור וישועה" הם ישיבת הסדר וישיבה גבוהה, הממוקמות בבית המדרש "היכל בנימין" ע"ש הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט בחיפה, באזור נווה שאנן בקרבת הטכניון. הרב זייני עומד בנשיאות המוסדות ובראשות הישיבה הגבוהה ובראשות ישיבת ההסדר. תכליתה של הישיבה היא לעצב את דמותם התורנית של התלמידים על מנת שיהיו תלמידי חכמים או בעלי מקצוע שהם גם בני תורה, המשפיעים כולם על כלל הצבור בארץ, כל אחד בתחומו. דמותם הרוחנית של התלמידים מעוצבת על מנת להכשירם להוות מנהיגות צעירה הפועלת בהשראה תורנית. כן משמשת הישיבה להפצת תורה באזור. הקמת הישיבה, הינה המשך טבעי למפעלו החינוכי והתורני של הרב, מחוץ לטכניון.

הקמת הישיבה לוותה בקשיים רבים, וסחטה מהרב זייני עבודה מאומצת, הן בתוספת שיעורים והרצאות אותם הוא צריך למסור, והן בגיוס משאבים ואמצעים עבור קיום הישיבה.

סביב הישיבה נתבססה קהילה, שעיקרה הוא גרעין של משפחות בוגרי הטכניון שנקשרו לרב זייני וקבעו את מקומם בחיפה. קהילה זו גדלה מאוד מאז הקמת הישיבה, כאשר עוד ועוד צעירים מבוגרי הישיבה, ומבוגרי הטכניון, בוחרים להקים את ביתם דווקא באזור חיפה.

במסגרת הישיבה פועלת מדרשה צבאית, אליה מגיעים חיילים מכל רחבי האזור, לשמוע הרצאות על נושאים צבאיים ערכיים מנקודת מבט יהודית.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, קרא הרב זייני לתלמידיו ולאנשי קהילתו שלא לעזוב את העיר, למרות מתקפת הרקטות היום יומית. הוא עצמו המשיך מדי יום לפקוד את בית הכנסת של הטכניון וללמד כרגיל את השיעורים הקבועים בין מנחה לערבית.

ישיבתו הייתה היחידה שנשארה בעיר חיפה במשך כל זמן המלחמה. יחד עם סדרי הישיבה הקבועים, עודד הרב זייני לחלק מצרכי מזון לנצרכים ולבקר פצועי צה"ל שאושפזו בבית החולים רמב"ם.

מפסיקותיו ההלכתיות המובהקות

• אמירת הלל ביום העצמאות ליוצאי צפון אפריקה. כפי שהדברים באים לידי ביטוי בספר בית מלוכה מהדורת הרב אורי שרקי.
• שימוש לכתחילה, בהתר מכירת הקרקעות לגוי בשנת השמיטה.
• אסור שביעית נוהג בפירות הערבה הדרומית בשנת השמיטה לאחר קום המדינה.
• אסור עריכת נישואים בימי בין המצרים לכל קהילות ישראל.
• אמירת הלל בברכה בראש חדש. לכל קהילות ישראל פרט לתלמידי הרמב"ם יוצאי קהילת תימן.
• אסור פתיחת קופסת שימורים בשבת על ידי קלקול הקופסא, אלא פתיחה רק על ידי פותחן וכיוצא בו.
• אמרית מילות הפתיחה לקדיש: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ (שניהם בפתח). ולא בצִירִה תחת האות 'דלת', ואיסור לענות אמן אחר מי שאומר אותם בצִירִה.

ספריו

קובץ:רבנן סבוראי.jpg

כריכת הספר "רבנן סבוראי וכללי הלכה"

• עולמות באיחודם - (חוברות מס' 1-3) - הרב אליהו רחמים זייני, הוצאת עמותת מגן אבות, החוברות דנות בעניינים הבאים: דת ומדע, אקטואליה ויהדות, יחסי "חילונים" - "דתיים", יהדות וציונות.

• עולמות באיחודם - חוברת מס' 4, הוצאת עמותת מגן אבות, - עיניני פסח בהלכה ובהגות - הרב אליהו רחמים זייני, אסופת מאמרים בהלכה ובהגות. בחלק ההילכתי: שיעורים ומדידתם. בחלק ההגותי: הלל בשביעי של פסח, "בקשו מלאכי השרת...", בנפול אויבך אל תשמח, יתמו חטאים מן הארץ, "כי טוב" במלחמת יהושפט, המושג "אחרים", אמירת השירה בעת מפלת האויב.

• "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", חיפה שבט תשנ"ב. - מחקר תלמודי

• "עץ ארז", ארז הוצאה לאור, סדרת ספרים (עד כה יצאו 3 ספרים) ובהם אסופת מאמרים בהלכה ובהגות.

כרך א': בחלק ההילכתי: אמירת הלל בר"ח ובחוה"מ פסח, הלל בר"ח בא"י והשמירה על מנהגי אבות, הלל ביחיד. בחלק ההגותי: על איסור בשר בחלב וטעמו, פירוש אגדה שבסנהדרין: יהושע בן פרחיה במצרים.

כרך ב': בחלק ההילכתי: אכילת אפיקומן לאחר חצות, הסבה באשה, מי שאין לו אלא כזית ממצה שמורה, במי ששכח לספור את העומר. בחלק ההגותי: מנהגי ספירת העומר, מרד בר-כוכבא והתייחסותם המדויקת של חז"ל אליו.

כרך ג': בחלק ההילכתי: מצוות 'ההסבה' מהי? מכירת החמץ. בחלק ההגותי: השבת החובקת כל. מאי חנוכה?

• "ארץ חמדתנו", ארז הוצאה לאור, חיפה סיון תשנ"ד. הספר דן בבירור הלכתי יסודי לגבי האיסור המוחלט של מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים בכל מצב ובכל זמן. הספר מנתח מילה אחר מילה את פסקו של הרב עובדיה יוסף, כפי שהתפרסמו בקובץ תורה שבע"פ על ידי מוסד הרב קוק בשנת התשל"ד, ומראה על ידי צטוט ה"טענה" מתוך פסקו של הרב עובדיה יוסף ו"תשובה" בה מביא הרב זייני את המקורות עצמם עם דברי הסבר המוכיחים שמקורותיו של הרב עובדיה יוסף הם הטעונים עיון כי מהם יוצא בדיוק ההפך ממה שהוא עצמו רצה להסיק מהם. עד היום טרם השיב הרב עובדיה יוסף על הנאמר בספר זה.

מאמריו

• תקופת העומר כמבחן הזהות הלאומית היהודית האמיתית, אתר מנהיגות יהודית
• ושמחתם לפני ה', אתר כיפה
• הדת והמדע, אתר NFC
• המכבי שהכזיב, אתר NFC
• מאי חנוכה?, מאמר מתוך עץ ארז ח"ב, תשס"ד, תוכן מאמר זה מהווה תוכנם של שעורים בנושא חנוכה, שהעביר הרב במשך למעלה מ-25 שנים: בטכניון ובפורומים שונים ובהזדמנויות שונות ורבות.
• לעמוד מול שועלים קטנים, אתר NFC
• אצילות ושפלות, אתר NFC
• חיילים גיבורים והנהגה אכזרית, אתר NFC
• זמן חרותנו, אתר NFC
• על החובה להשתתף בבחירות, אתר NFC
• ט"ו בשבט, אתר כיפה
• באתר ישיבת אור וישועה מפורסמים שאר מאמריו האחרונים של הרב, שטרם ראו אור באתרים אחרים, או יצאו לדפוס.

מהדיר ומתרגם ומו"ל של אחרים

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא טקסט שלא עבר כל עריכה.

• חידושי התשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקנים, על פי כתבי יד עתיקים ודפוסים ראשונים עם מראי מקורות בעריכת הרב אליהו רחמים זייני.

• יכין ובועז, שאלות ותשובות לנכדי הרשב"ץ - חלק א'

• מגן אבות, פרוש על מסכת אבות של רבינו שמעון בר צמח דוראן (הרשב"ץ), בהוצאה מפוארת על פי כתבי יד עתיקים ודפוסים ראשונים עם חילופי גרסאות והערות בעריכת הרב אליהו רחמים זייני, ארז הוצאה לאור, ירושלים תש"ס.

• מבוא לתורה שבעל פה כרך א' - הרב אליהו בן אמוזג, ספר זה הוא הראשון בסדרת כתביו של הרב אליהו בן אמוזג, הבאים להגן על תורה שבעל פה, מקוריותה נאמנותה ואמיתותה. המחבר, מחולל בו מהפך אדיר בתפישת המושג 'תורה שבעל פה'. תחת עטו, 'תורה שבעל פה' מפסיקה להיות נגזרת מ'תורה שבכתב'. אדרבה, היא מופיעה לנו במלא עוצמתה הבלתי-משוערת אף אצל למדנים גדולים: היא היא המקור לתורה שבכתב, ובלעדה אין אפילו מקום לתורה שבכתב. היא איננה עוד פירוש ותוספת, אלא היסוד של 'תורה שבכתב'..." הספר יצא בתוספת מקורות והערות, בעריכת הרב אליהו רחמים זייני, ירושלים ר"ח תמוז התשס"ב.

• מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי - הרב אליהו בן אמוזג, תרגום מצרפתית הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, הוצאת "ישיבת אור וישועה" חיפה התשס"ז. ספר זה מגיש לקורא הישראלי את קווי המתאר המדויקים של "הסילוף הגדול בהיסטוריה": כיצד ניכסה ועיוותה הנצרות את תורתם של היהודים ויצרה דת 'חדשה'.

• דברי עמנואל - מאת פרופ' עמנואל לוינאס, ארבעה מאמרים מתוך "חרות קשה" (Difficile liberté) מאת פרופ' עמנואל לוינאס. תרגום ועריכה מאת הרב אליהו רחמים זייני. נושאי המאמרים: 'תעודות זהות', 'סימון וייל נגד ספרי המקרא', 'האם קראתם את ברוך בשנית?', 'עין תחת עין'.

• תרגומים של עמנואל לוינאס , שמונה מאמרים מתוך "חרות קשה" (Difficile liberté) מאת פרופ' עמנואל לוינאס. מהדורת אינטרנט, תרגום ועריכה מאת הרב אליהו רחמים זייני. נושאי המאמרים: 'תעודות זהות', 'האם קראתם את ברוך בשנית?', 'הפרושי נעדר', 'עין תחת עין', סימון וייל נגד ספרי המקרא', 'גגרין ואנחנו', 'אורה ואפילה', 'הרב ד"ר אליהו זייני ועמנואל לוינאס'.

• מחזור לשלש רגלים "מועדי ה'" - מהדורה שנייה - התשס"ז, מחזור לשלש רגלים מועדי ה' מושתת על נוסח ליוורנו כמנהג קהל קדוש ספרדים בארץ ישראל, בהוצאת ישיבת "אור וישועה", עפ"י הנחיותיו ופסיקותיו של מו"ר ראש הישיבה הרב א"ר זייני - כמנהגי יוצאי צפון אפריקה ושאר קהילות ספרדיות ומסורותיהן העתיקות של קדמוני ישראל. על פי הלכות ופסקי מרן החיד"א זיע"א וגדולי חכמי ספרד— עם שלמות הלב, מסודר בסדר חדש ונוח מתוקן מוגה ומנופה מכל שגיאה, מותאם גם לבני חו"ל.

• ספר "מרפא לנפש" , ספר "מרפא לנפש" כולל סדר תיקון חצות ותיקון לאה, ואחר סמוך סליחות לאומרם באשמורת בכל חדש אלול, ועד סדר התרת נדרים וקללות ומסירת המודעה ותפילת בית העלמין לערב ראש השנה ויום הכיפורים. והכל לפי נוסח ליוורנו בו התפללו אבותינו הקדושים גאוני ספרד במשך מאות שנים, הוגה בעיון נמרץ על ידי הרב החה"ש אליהו רחמים זייני ב"ר כמוה"ר מאיר זייני. הספר כולל בנוסף, מאמרו של ראש הישיבה "חובת אמירת הסליחות באשמורת".

• סידור "תפילת החדש" , סדור "תפלת החדש" נוסח ליוורנו - מהדורת ארץ-ישראל כמנהג יהודי צפון-אפריקה ושאר קהילות הספרדים - על פי פסקי מרן החיד"א זיע"א - והרה"ג אברהם אנקאווא זיע"א - כפי שהודפס בסידורים נוסח ליוורנו - עם פסקי הרה"ג שלום משאש זצוק"ל - נערך לפי הנחיותיו של מו"ר הרב אליהו רחמים זייני ומור אביו החה"ש הרב מאיר זייני, 784 עמודים, בהוצאת מהודרת ומאירת עיניים בצירוף פיוטים, קטעי לימוד ותפילות לכל מועדי השנה ואירועי האדם.

• זמירון "אשירה לה'" , סדר קידוש, הבדלה, ברכת המזון, ברית מילה, ברכות הנישואין וזמירות לכל מועדי השנה לפי מנהג הספרדים, מותאם גם למנהגי כל שאר קהילות ישראל אשכנזים כתימנים, בעריכת הרב אליהו רחמים בן כמוה"ר מאיר זייני, מהדורה שלישית מתוקנת ומורחבת.

קישורים חיצוניים

• מאמרים מתוך אתר "אור וישועה"
• מלכותא דרקיעא ומלכותא דארעא, רציונליות ומיסטיקה ביד חזקה, כנס לרגל הופעת מהדורת מופת מדויקת בכרך אחד של משנה תורה לרמב"ם - הוקלט בכ' באלול התשס"ו - היכל מועצת עירית ירושלים.
• רציונליזם ומטאפיזיקה באחדות מופלאה (ותשובה לפרופ' אומן), כנס לרגל הופעת מהדורת מופת מדויקת בכרך אחד של משנה תורה לרמב"ם - הוקלט בכ"ט באדר התשס"ז - טכניון - חיפה
• הקמת ישיבות ובתי מדרש בערים הגדולות, יום עיון תורה אחרי צבא במכון מאיר, הוקלט בכ"ז בניסן תשס"ז - מדוע הרב בחר לגור דווקא בחיפה?
• קמצא ובר קמצא - צו השעה, שיעורי בין הזמנים בישל"צ, הוקלט בכ"ו בתמוז ה'תשסז.
• פסק הדין עא 002014/01 הרב ד"ר אליהו זייני נגד כלבו ואחרים
• ירעם נתניהו, שליפות עם הרב אליהו זייני, 21 באוגוסט 2007, nrg יהדות.
• אתר "אחוות אהרון"
• אתר "ישיבת אור וישועה"