271,876
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שילוב הלכה ואגדה"
מ
בוט החלפות: על ידי;
מ (בוט החלפות: על ידי;) |
|||
|
==אגדה בהלכה==
הכנסת האגדות לתוך התחום של הדיון ההלכתי אינו כה פשוט בתורה שבעל פה; כך כלל בסיסי בתורת הפסיקה ב[[משפט עברי|משפט העברי]] קובע ש-"אין למדין מן האגדות"<ref>על-פי המובא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], חגיגה (פרק א הלכה ח, דף ז ע"ב) "רב זעירה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד..".</ref>; כלל זה נוסח בצורות שונות<ref>"אין סומכין ואין מביאין ראיה מכל דברי אגדה ואין מקשין מדברי אגדה" ([[רס"ג]] ורב [[האי גאון]], '''אוצר הגאונים''', חגיגה עמוד 65 במילואים).</ref>, והתקבל על
אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהם האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר ה[[פוסק|פוסקים]] מצטטים אגדות ומתבססים עליהם בקביעת ההלכה. קביעת הלכה זו לעתים מובאת ללא צידוק כלשהו, ולעתים מצורף לדיון ההלכתי טיעון כלשהו, כגון הטיעון שהאגדה המובאת אינה אגדה, אלא מעשה ממשי<ref>עיין לדוגמה בדבריו של הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] ב'''תורה תמימה''' "ואפשר להביא קצת ראיה שמחויב בזה להכניס עצמו בספק סכנה מאגדה דברכות ל"ג.. ופשוט דלא שייך בזה אין למדין מן האגדות אחרי שזה מעשה שהיה" (ויקרא יט).</ref>.
בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה; ומתקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו<ref>אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.</ref> גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה..".
| |||