קרונוע – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left; |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:IC3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרונוע [[IC3]] של [[רכבת ישראל]]]] |
[[תמונה:IC3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרונוע [[IC3]] של [[רכבת ישראל]]]] |
||
'''קרונוע''' הוא כינוי לכלי תחבורה הנע על [[מסילת רכבת|פסי רכבת]] בכוחות עצמו ללא כלי נוסף כגון [[קטר]]. מקור המילה הוא [[הלחם]] של המילים '''[[קרון |
'''קרונוע''' הוא כינוי לכלי תחבורה הנע על [[מסילת רכבת|פסי רכבת]] בכוחות עצמו ללא כלי נוסף כגון [[קטר]]. מקור המילה הוא [[הלחם]] של המילים '''[[קרון רכבת|קרון]]''' ו'''נע'''. |
||
ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם. השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כ[[רכבת תחתית|רכבות תחתיות]] ו[[רכבת פרברית|פרבריות]]. |
ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם. השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כ[[רכבת תחתית|רכבות תחתיות]] ו[[רכבת פרברית|פרבריות]]. |
||
גרסה מ־10:10, 31 במרץ 2008
קרונוע הוא כינוי לכלי תחבורה הנע על פסי רכבת בכוחות עצמו ללא כלי נוסף כגון קטר. מקור המילה הוא הלחם של המילים קרון ונע.
ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם. השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כרכבות תחתיות ופרבריות.
שימוש בקרונוע בישראל
בישראל היו עד כה שלושה סוגי קרונועים: שניים מהם בשירות סדיר ואחד מסוג קרונוע-רכינה שהובא לארץ לשם נסיון על קווי רכבת מפותלים כגון הקו לירושלים.
הקרונוע שהיה בשימוש סדיר בעבר בישראל היה מתוצרת חברת "אסליגן", הגרמניה. קרונועים אלו שירתו בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 ברכבת ישראל בשירות סדיר. עקב תקלות וקשיי תחזוקה, הוצאו מהם המנועים והם הפכו לקרונות גרורי קטר רגילים והשימוש בהם נמשך בצורה זו עד שנות ה-90.
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם IC3 (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת דנמרק, שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים בישראל. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). הרכבת אשר התנגשה במשאית באסון רבדים הייתה מסוג קרונוע IC3.