פריקינג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Escarbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: et:Phreaking
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''פְריקינג''' (באנגלית Phreaking) הוא ביטוי [[סלנג]] שמתאר [[פריצה]] למערכות [[טלפוניה]] ושימוש לא חוקי בהן. מומחי הפריקינג עושים שימוש ב[[צליל]]ים ב[[תדירות|תדירויות]] מסוימות שמשמשים לאיתות (Signaling) פנימי במערכות טלפוניה [[אנלוגי]]ות. מומחי הפריקינג מכונים פְריקֶרים.
'''פְריקינג''' ([[אנגלית]]: Phreaking) הוא ביטוי [[סלנג]] שמתאר [[פריצה]] למערכות [[טלפוניה]] ושימוש לא חוקי בהן. מומחי הפריקינג משתמשים ב[[צליל]]ים ב[[תדירות|תדירויות]] מסוימות שמשמשים לאיתות (Signaling) פנימי במערכות טלפוניה [[אנלוגי]]ות. מומחי הפריקינג מכונים פְריקֶרים.


==הפריקרים הראשונים בארצות הברית==
==הפריקרים הראשונים בארצות הברית==


הפריצות הללו החלו ב[[ארצות הברית]] בתחילת [[שנות ה-70]]. אחד הפורצים הראשונים היה ג'ו ה"שורק". ג'ו היה עיוור מיום היוולדו, והתגלה אצלו כישרון מיוחד של [[שריקה]] היוצרת טון מושלם בתדירות 2600 [[הרץ]]. טון זה אפשר למי שהיה שורק אותו לבצע שיחות חינם ב[[טלפון]], כלומר לא חוקיות.
הפריצות החלו ב[[ארצות הברית]] בתחילת [[שנות ה-70]], כאשר אחד הפורצים הראשונים היה ג'ו ה"שורק". ג'ו, עיוור מיום היוולדו, יכל [[שריקה|לשרוק]] כישרון מיוחד של [[שריקה]] ב[[טון (מוזיקה)|טון]] מושלם בתדירות 2600 [[הרץ]]. טון זה אפשר למי שהיה שורק אותו לבצע שיחות חינם ב[[טלפון]], כלומר לא חוקיות.


פריקרים אחרים בנו קופסאות שזכו לכינוי "קופסאות כחולות" שהיו יכולות ליצור באופן מלאכותי טון של 2600 הרץ. לפי שמועות היו פריקרים מרחבי [[אמריקה]] מתקשרים לג'ו ה"שורק", כדי שיכוון את הקופסאות הכחולות שלהם. בין בוני הקופסאות הללו היה [[סטיב ווזניאק]], אחד המייסדים של חברת [[אפל]].
פריקרים אחרים בנו קופסאות שזכו לכינוי "קופסאות כחולות" שהיו יכולות ליצור באופן מלאכותי טון של 2600 הרץ. לפי שמועות היו פריקרים מרחבי [[אמריקה]] מתקשרים לג'ו ה"שורק", כדי שיכוון את הקופסאות הכחולות שלהם. בין בוני הקופסאות הללו היה [[סטיב ווזניאק]], אחד המייסדים של חברת [[אפל]].


פריקר מפורסם אחר היה סטיוארט נלסון, סטודנט ב-[[MIT]]. נלסון למד לתכנת את מחשבי MIT כך שיתנו לו גישה לרשת הטלפון. לטענתו, נבע העניין שלו בפריקינג מכך שהיה מעוניין לגלות כיצד המערכת פועלת, ולא לפגוע בה ולהרוס אותה.
פריקר מפורסם אחר היה סטיוארט נלסון, סטודנט ב-[[MIT]]. נלסון למד לתכנת את מחשבי MIT כך שיתנו לו גישה לרשת הטלפון. לטענתו, נבע העניין שלו בפריקינג מכך שהיה מעוניין לגלות כיצד המערכת פועלת, ולא מתוך רצון לפגוע בה ולהרוס אותה.


אחד מהפריקרים המפורסמים ביותר הוא [[ג'ון דראפר]], המכונה "קפטן קראנץ'", על שם צעצוע מצפצף, ([[משרוקית]]) שהיה מצורף לקופסאות [[דגנים]] מסוג "קפטן קראנץ'". כשחסמו את החור השלישי במשרוקית, היא הייתה משמיעה טון בתדירות 2600 הרץ. גם קפטן קראנץ' היה אחד האנשים הראשונים שבנו קופסאות כחולות. הוא בנה גם קופסאות שיכלו ליצור טונים שונים, כדי לקבל גישה למערכות טלפוניה שונות.
אחד הפריקרים המפורסמים ביותר הוא [[ג'ון דראפר]], המכונה "קפטן קראנץ'", על שם צעצוע מצפצף, ([[משרוקית]]) שהיה מצורף לקופסאות [[דגנים]] בשם זה. כשחסמו את החור השלישי במשרוקית, היא הייתה משמיעה טון בתדירות 2600 הרץ. גם קפטן קראנץ' היה אחד הראשונים שבנו קופסאות כחולות. בנוסף, בנה גם קופסאות שיכלו ליצור טונים שונים, כדי לקבל גישה למערכות טלפוניה שונות.


פריקרים כיכבו במספר [[סרט קולנוע|סרטים]] [[הוליווד|הוליוודיים]], ביניהם "שודדי עמק הסיליקון", "האקרז 1", "האקרז 2", ו"סניקרז".
פריקרים כיכבו במספר [[סרט קולנוע|סרטים]] [[הוליווד|הוליוודיים]], ביניהם "שודדי עמק הסיליקון", "האקרז 1", "האקרז 2", ו"סניקרז".
שורה 18: שורה 18:
המקרה המפורסם ביותר של פריקינג ב[[ישראל]] קרה במרכזיות דיגיטליות ב[[שנות ה-90]]. הפריקינג בוצע על ידי שלושה אחים עוורים ממשפחת בדיר מ[[כפר קאסם]]. הם פיתחו יכולת לזהות את צלילי החיוג הדיגיטליים (DTMF), וכך למצוא [[ססמה|ססמאות]] שעזרו להם לפרוץ למרכזיות שונות ולמערכות של [[תא קולי|תאים קוליים]]. בין המרכזיות שנפרצו היו המרכזיות של חברות "[[דיגיטל]]", "[[פלאפון (חברה)|פלאפון]]", "[[קומברס]]", [[גלי-צה"ל]] ועוד.
המקרה המפורסם ביותר של פריקינג ב[[ישראל]] קרה במרכזיות דיגיטליות ב[[שנות ה-90]]. הפריקינג בוצע על ידי שלושה אחים עוורים ממשפחת בדיר מ[[כפר קאסם]]. הם פיתחו יכולת לזהות את צלילי החיוג הדיגיטליים (DTMF), וכך למצוא [[ססמה|ססמאות]] שעזרו להם לפרוץ למרכזיות שונות ולמערכות של [[תא קולי|תאים קוליים]]. בין המרכזיות שנפרצו היו המרכזיות של חברות "[[דיגיטל]]", "[[פלאפון (חברה)|פלאפון]]", "[[קומברס]]", [[גלי-צה"ל]] ועוד.


האחים ניצלו חדירות אלו לביצוע שיחות טלפון בינלאומיות בחינם. הם מכרו שיחות חינם לאחרים, וכך הרוויחו כסף רב: יש הטוענים שהם הרוויחו מכך קרוב ל-20 [[מיליון]] [[שקל חדש|שקלים]]. האח הבכור, מונדיר בדיר, קיבל עונש של חמש שנות [[מאסר]] על מעשיו.
האחים ניצלו חדירות אלו לביצוע שיחות טלפון בינלאומיות בחינם ומכרו שיחות חינם לאחרים. יש הטוענים שהרוויחו מכך קרוב ל-20 [[מיליון]] [[שקל חדש|שקלים]]. האח הבכור, מונדיר בדיר, קיבל עונש של חמש שנות [[מאסר]] על מעשיו.


{{ציטוט|תוכן=
{{ציטוט|תוכן=
שורה 25: שורה 25:
... <BR>
... <BR>
שאלה: איך סיגלת לעצמך את אותה יכולת?<BR>
שאלה: איך סיגלת לעצמך את אותה יכולת?<BR>
תשובה: זה עניין מוזיקלי יותר. אדם שמבין קצת במוזיקה, גם מוזהר יש לו את היכולת הזאת, כששומעים שיר הוא יכול לדעת באיזה תווים מנוגן השיר. זה מה שקרה במצב שלי, יש לי אוזן מוזיקלית שעל ידי שמיעה יכולתי לדעת את הטון. הצליל של הטלפון מקש מס' 1 ומקש מס' 2 מורכב בצורה מסוימת תו מוזיקלי. זה מה שסיגל אותי להבין את הצלילים האלו.
תשובה: זה עניין מוזיקלי יותר. אדם שמבין קצת במוזיקה, גם מוזהר יש לו את היכולת הזאת, כששומעים שיר הוא יכול לדעת באיזה תווים מנוגן השיר. זה מה שקרה במצב שלי, יש לי אוזן מוזיקלית שעל ידי שמיעה יכולתי לדעת את הטון. הצליל של הטלפון מקש מספר 1 ומקש מספר 2 מורכב בצורה מסוימת תו מוזיקלי. זה מה שסיגל אותי להבין את הצלילים האלו.
|מקור=מתוך פרוטוקול המשפט}}
|מקור=מתוך פרוטוקול המשפט}}



גרסה מ־13:43, 13 במאי 2008

פְריקינג (אנגלית: Phreaking) הוא ביטוי סלנג שמתאר פריצה למערכות טלפוניה ושימוש לא חוקי בהן. מומחי הפריקינג משתמשים בצלילים בתדירויות מסוימות שמשמשים לאיתות (Signaling) פנימי במערכות טלפוניה אנלוגיות. מומחי הפריקינג מכונים פְריקֶרים.

הפריקרים הראשונים בארצות הברית

הפריצות החלו בארצות הברית בתחילת שנות ה-70, כאשר אחד הפורצים הראשונים היה ג'ו ה"שורק". ג'ו, עיוור מיום היוולדו, יכל לשרוק כישרון מיוחד של שריקה בטון מושלם בתדירות 2600 הרץ. טון זה אפשר למי שהיה שורק אותו לבצע שיחות חינם בטלפון, כלומר לא חוקיות.

פריקרים אחרים בנו קופסאות שזכו לכינוי "קופסאות כחולות" שהיו יכולות ליצור באופן מלאכותי טון של 2600 הרץ. לפי שמועות היו פריקרים מרחבי אמריקה מתקשרים לג'ו ה"שורק", כדי שיכוון את הקופסאות הכחולות שלהם. בין בוני הקופסאות הללו היה סטיב ווזניאק, אחד המייסדים של חברת אפל.

פריקר מפורסם אחר היה סטיוארט נלסון, סטודנט ב-MIT. נלסון למד לתכנת את מחשבי MIT כך שיתנו לו גישה לרשת הטלפון. לטענתו, נבע העניין שלו בפריקינג מכך שהיה מעוניין לגלות כיצד המערכת פועלת, ולא מתוך רצון לפגוע בה ולהרוס אותה.

אחד הפריקרים המפורסמים ביותר הוא ג'ון דראפר, המכונה "קפטן קראנץ'", על שם צעצוע מצפצף, (משרוקית) שהיה מצורף לקופסאות דגנים בשם זה. כשחסמו את החור השלישי במשרוקית, היא הייתה משמיעה טון בתדירות 2600 הרץ. גם קפטן קראנץ' היה אחד הראשונים שבנו קופסאות כחולות. בנוסף, בנה גם קופסאות שיכלו ליצור טונים שונים, כדי לקבל גישה למערכות טלפוניה שונות.

פריקרים כיכבו במספר סרטים הוליוודיים, ביניהם "שודדי עמק הסיליקון", "האקרז 1", "האקרז 2", ו"סניקרז".

פריקינג בישראל

מאז שהפכו מרכזיות הטלפון לדיגיטליות נמנע הפריקינג החובבני. פריקינג מודרני מאופיין בעיקר על ידי גניבת סיסמאות לגישה מרחוק למרכזיות, ועל ידי ניתוח תעבורת טלפוניה.

המקרה המפורסם ביותר של פריקינג בישראל קרה במרכזיות דיגיטליות בשנות ה-90. הפריקינג בוצע על ידי שלושה אחים עוורים ממשפחת בדיר מכפר קאסם. הם פיתחו יכולת לזהות את צלילי החיוג הדיגיטליים (DTMF), וכך למצוא ססמאות שעזרו להם לפרוץ למרכזיות שונות ולמערכות של תאים קוליים. בין המרכזיות שנפרצו היו המרכזיות של חברות "דיגיטל", "פלאפון", "קומברס", גלי-צה"ל ועוד.

האחים ניצלו חדירות אלו לביצוע שיחות טלפון בינלאומיות בחינם ומכרו שיחות חינם לאחרים. יש הטוענים שהרוויחו מכך קרוב ל-20 מיליון שקלים. האח הבכור, מונדיר בדיר, קיבל עונש של חמש שנות מאסר על מעשיו.

שאלה: אתה יכול על ידי שמיעה של הקשת מספר טלפון לזהות מה הספרה שחוייגה? תשובה: כן.
...
שאלה: איך סיגלת לעצמך את אותה יכולת?
תשובה: זה עניין מוזיקלי יותר. אדם שמבין קצת במוזיקה, גם מוזהר יש לו את היכולת הזאת, כששומעים שיר הוא יכול לדעת באיזה תווים מנוגן השיר. זה מה שקרה במצב שלי, יש לי אוזן מוזיקלית שעל ידי שמיעה יכולתי לדעת את הטון. הצליל של הטלפון מקש מספר 1 ומקש מספר 2 מורכב בצורה מסוימת תו מוזיקלי. זה מה שסיגל אותי להבין את הצלילים האלו.

מתוך פרוטוקול המשפט

ראו גם

קישורים חיצוניים

אהוד מלץ, אנו ילדי הפלא, באתר הארץ, 21.11.2001, כתבה על האחים בדיר ועל פריקרים