תכליל (מינרלוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40: שורה 40:
* '''עלעלים''' – לוחות דקיקים של [[נציץ]] מסוג [[ביוטיט]] או [[פלוגופיט]] (phlogopite) ונראים כעלעלים שחורים, חומים צהבהבים.
* '''עלעלים''' – לוחות דקיקים של [[נציץ]] מסוג [[ביוטיט]] או [[פלוגופיט]] (phlogopite) ונראים כעלעלים שחורים, חומים צהבהבים.


* '''פתיתי שלג''' – גבישי [[קלציט]], [[אפטיט]] ואחרים בגדלים שונים המפוזרים בחלל הגביש.
* '''פתיתי שלג''', [[דנדריט (מינרלוגיה)|דנדריטים]] – גבישי [[קלציט]], [[אפטיט]] ואחרים בגדלים שונים המפוזרים בחלל הגביש. שמותי של תכליל זה נובעים מצורתו: זרועות הנשלחות מנקודה אחת לכמה כיוונים ויוצרים צורת פתית שלג או עץ ('''דנדריט''' ב[[יוונית]]: עץ).


* '''פירורי לחם''' – "ענן" של תכלילים אשר יכולים להיות מורכבים ממקבצים של גבישים קטנים.
* '''פירורי לחם''' – "ענן" של תכלילים אשר יכולים להיות מורכבים ממקבצים של גבישים קטנים.

גרסה מ־09:28, 28 במאי 2008

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
תכלילי המטיט בגביש קוורץ

תכליל הוא חומר או מבנה המצוי בתוך חומר טבעי, בגביש של מינרל או בסלע ואינו מרכיב יסודי שלו. תכלילים יכולים להיות: גבישים של מינרלים אחרים, גזים ונוזלים, או פגמים כגון סדקים ושברים.

"טביעות האצבע" של הטבע

תכלילים משמשים לזיהוי ודאי של מינרל או אבן חן. מכלול החומרים והפגמים בתוך גביש מהווה מעין טביעת אצבע ייחודית לו, ומספק מידע על תהליכים שונים שחלו בעת התגבשותו, על מקורו הגאולוגי ועל האזור הגאוגרפי בו נכרה. במקרים רבים ניתן אף לזהות את המכרה המסויים בו נמצא.

כאשר מדובר באבן חן, חשוב לזהות את התכלילים כדי לא לפגום באבן בשלבי החיתוך והליטוש, כדי להימנע מהסרת כמות גדולה של חומר יקר וכדי להעניק לה את המראה הטוב ביותר באמצעות הדגשת תכונותיה הייחודיות.

השלבים השונים של היווצרות התכלילים מחולקים לפי סדר התרחשותם:

  • תכלילים פרוטוגנטיים - נוצרו עוד לפני תחילת ההתגבשות ונלכדו בתוך הגביש בשלבי התגבשות שונים
  • תכלילים סינגנטיים – נוצרו בשלבים שונים במקביל להתגבשות הגביש
  • תכלילים אפיגנטיים - נוצרו לאחר סיום תהליך ההתגבשות

סוגי תכלילים

תכלילים פרוטוגנטיים

תכלילים

סוג זה של תכלילים נוצר לפני התגבשות האבן, חלקם נוצרו בסביבת ההתגבשות ואחרים הגיעו לשם בדרכים שונות (סחף, רוח) או אף נוצרו מאותה תמיסה ממנה התגבשה האבן.

  • אלומות דשא – מוטות קצרים בברקת
  • הילת הזירקון – גביש זירקון מכיל כמויות זעירות של אורניום רדיואקטיבי פעיל הפוגע במבנה הגבישי של הזירקון והורס אותו במשך מיליוני שנים עד אשר הוא הופך אמורפי כמעט. כאשר הזירקון חודר לאבן, ההרס הרדיואקטיבי משנה את המשקל הסגולי של הזירקון והוא מגדיל את נפחו, ובתוך כך נגרמים סביבו שברים בגביש שהוא מצוי בתוכו. חדירת הזירקון היא פרוטוגנטית, ואילו ההילה נוצרת בשלב האפיגנטי. דוגמאות: הילה בגארנט מסוג אלמנדין, באודם ובברקת.
  • גבישים – גבישונים קטנים המפוזרים בחלקים שונים של האבן. נפוצים גבישי קלציט ופיריט.
  • עלעלים – לוחות דקיקים של נציץ מסוג ביוטיט או פלוגופיט (phlogopite) ונראים כעלעלים שחורים, חומים צהבהבים.
  • פתיתי שלג, דנדריטים – גבישי קלציט, אפטיט ואחרים בגדלים שונים המפוזרים בחלל הגביש. שמותי של תכליל זה נובעים מצורתו: זרועות הנשלחות מנקודה אחת לכמה כיוונים ויוצרים צורת פתית שלג או עץ (דנדריט ביוונית: עץ).
  • פירורי לחם – "ענן" של תכלילים אשר יכולים להיות מורכבים ממקבצים של גבישים קטנים.
  • תכלילים אורגניים – בענבר אופייניים תכלילי חרקים וצמחים שחדרו לתוך השרף המקורי ונותרו גם לאחר התאבנות השרף לענבר.

תכלילים סינגנטיים

איזור בפלואוריט

סוג זה של תכלילים נוצרו ביחד עם האבן, בשלבים שונים של התגבשותה ובדרך כלל יש להם קשר מינרלוגי אמיץ לאבן. תכלילים אלה מסודרים בסדר סימטרי מסויים המקביל לסדר התגבשות האבן.

  • סיכות – חדירה של תמיסה והתגבשות בתוך תעלות זעירות שנוצרו באבן במהלך ההתגבשות. לסיכות אין צורת הגביש האופיינית לחומר החודר. דוגמאות: סיכות רוטיל באודם המונחות במקביל לצירי הגביש ונתונות ביניהם בזווית של 60/120 מעלות, גבישי גארנט מסוג פיירופ או פרידוט ביהלום המסודרים במקביל לקירות האוקטהידרה.
  • נוזל – תכלילי נוזל ראשוני (primary liquid inclusions) שנוצר כאשר חלה הפרעה בתהליך הצמיחה של הגביש. בדרך כלל, בגלל חוסר זמני בחומרים הדרושים להתגבשות נוצרים באבן חללים זעירים המתמלאים בנוזל. שינוי קיצוני פתאומי בטמפרטורה החיצונית או חדירה מקרית של נוזל או גוש אחר עשויים לבלום את הצמיחה הטבעית של הגביש באזור שנפגע. תכליל זה יימצא רק באבנים שנוצרו בלחץ נמוך ובחום לא רב, והוא לא יימצא ביהלום, למשל, שלהתגבשותו נדרשים לחץ וטמפרטורה גבוהים.
  • שתי פאזות - תכלילי נוזל משניים (secondary liquid inclusions) הנוצרים בתוך שברים או בקיעים בתוך הגביש אליהם חדר נוזל. לשברים אין צורה אופיינית והם משמשים כמאגר זעיר לנוזל. לעתים נפלטת מהנוזל בועית גז, ואז ייווצר תכליל שתי פאזות. סוג תכליל זה אופייני לרבים מסוגי הברקת.
  • שלוש פאזות – בתכליל שתי פאזות עשוי להתגבש גביש מתוך הנוזל שחדר אל תוך הסדק. תכלילים אלה אופייניים לברקת מקולומביה ומזמביה.
  • תשליל (negative inclusion) – בגלל חוסר זמני בחומרים הדרושים להתגבשות נוצרים באבן חללים זעירים בצורת הגביש והם מתמלאים בנוזל.
  • תריסים – תכלילים הנראים כקווים מקבילים ושקופים ונובעים מהפרעות בצמיחה הסדירה של הגביש. תכליל זה עשוי להיגרם על ידי כוחות חיצוניים – לחץ וטמפרטורה - שפעלו על הגביש במהלך ההתגבשות או ממתחים פנימיים בתוך הגביש.
  • אִיזוּר (zoning) - אזורי צבע מקבילים להתפתחות שכבות הגביש הנובעים משינוי בתמיסה ממנה התגבשה האבן. דוגמאות: איזור באחלמה, בפלואוריט, בבריט ובברקת. בטורמלין יוצר האיזור דוגמת אבטיח: קליפה ירוקה, שכבת ביניים לבנה וחלק פנימי אדום.
  • קווי צבע – תכלילים אלה אופייניים להפרעות בצמיחת הגביש. גורמי הצבע (coloring elements) נעדרים מן התמיסה או שהרכבם משתנה. דוגמאות: מקטעי צבע רציפים בגבישי טורמלין ופלואוריט.
  • תאומי גביש – נגרמים בדרך כלל מצמיחה שכבתית של גביש על גבי גביש אחר.
  • גבולות תאומי גביש – קווים עדינים ושקופים המייצגים גבולות בין גבישים שצמחו זה על גבי זה.
  • טביעת אצבע (fingerprint) – סוג זה של תכליל יכול להתרחש במהלך ההתגבשות או לאחר סיומו. טיפות של נוזל השזורות זו בזו אשר חלקן עברו תהליך של גיבוש, ויוצרות מראה של טביעת אצבע. תהליך התפתחותן של טביעות האצבעות הסינגנטיות מתחיל בחדירה של נוזל לתוך סדק רחב ושטוח. לסדק חודרת גם התמיסה המכילה את חומרי הגיבוש של האבן, חודרת לתוך הנוזל ומפרידה אותו לטיפות קטנות ומתחילה תהליך של החלמה של הסדק. בשלב הבא מתגבשות הטיפות הזרות לגבישונים והתמיסה מאפשרת את המשך צמיחתו של הגביש. תכליל זה מופיע בברקת ובאודם.
  • תכלילי כוכב שביט – גביש קטן שאליו צמוד שובל של חומר לבנבן – תמיסה או גבישונים צפופים שנותרו מאחור כאשר הגביש זז ממקומו בתוך נוזל.

תכלילים אפיגנטיים

סיכות רוטיל בגביש קוורץ

סוג זה של תכלילים נוצרו באבן לאחר השלמת ההתגבשות או שהם מכילים חומרים שנלכדו באבן בשלבים קודמים ועברו תהליכים מסויימים לאחר גמר ההתגבשות.

  • שברים וסדקים - עשויים להיווצר כתוצאה משינויים בלחץ ובטמפרטורה או בעקבות רעידות אדמה.
  • טביעת אצבע (fingerprint) – סוג זה של תכליל יכול להתרחש במהלך ההתגבשות או לאחר סיומו. טיפות של נוזל השזורות זו בזו אשר חלקן עברו תהליך של גיבוש, ויוצרות מראה של טביעת אצבע. תהליך התפתחותן של טביעות האצבעות האפיגנטיות מתחיל בחדירה של נוזל לתוך סדק רחב ושטוח. בשלב הבא מתגבשות טיפות בנוזל לגבישונים היוצרים את המראה האופייני לטביעת האצבעות.
  • גלד - הגלדת שבר או סדק (healed cracks) – חומרים החודרים לתוך שברים וסדקים מתגבשים ויוצרים כעין גלד.
  • הילת הזירקון – השברים הרדיואקטיביים הם תכליל אפיגנטי, אם כי חדירת גביש הזירקון לאבן היא פרוטוגנטית.
  • כתמים – כתמי צבע שמקורם כנראה בחדירה של חומצות שונות לשברים בגביש לאחר השלמת צמיחתו. כתמי צבע חומים או צהובים המכונים גם "חלודה" אופייניים לברקת.
  • סיכות – חדירה של תמיסה והתגבשות בתוך תעלות זעירות שנוצרו באבן לאחר ההתגבשות. לסיכות אין צורת הגביש האופיינית לחומר החודר. דוגמאות: רוטיל בקוורץ וספינל באודם מבורמה.
  • אסטריזם (כוכביות) של 3, 6 (כוכב) או 12 קרניים (כוכב כפול) - נובע מהחזרת אור של מיליוני סיכות זעירות. דוגמאות: כוכביות באודם ובספיר.
  • ברק – סידור מיוחד של התכלילים באבן עשוי להקרין ברק בצבעים שונים מאלה של האבן. לדוגמה: ברק כסוף באוונטורין ואדום באיוליט (bloodspot).

דוגמאות לתכלילים

לקריאה נוספת

  • מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות

קישורים חיצוניים