תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־04:08, 5 ביוני 2008

תורה ועבודה הוא מונח המבטא את הקשר שיש בין הזמן המוקדש ללימוד תורה ובין הזמן המוקדש לעבודה. לרוב הדבר מתבטא בצורך לחלק את הזמן כך שהאדם יוכל להתפרנס בכבוד, וגם ללמוד תורה.

בקרב החרדים כיום מקובל להקדיש את כל היום ללימוד תורה, על אף חיי הדוחק הכרוכים בכך, לעומת זאת בתקופה שקדמה לשואה, נהגו רבים מן החרדים ואף רבנים, לעסוק גם במשלוח יד כלשהוא כגון קמעונות ומסחר.

הרמב"ם^[1] ידוע כמי שדוגל בשיטה לשלב תורה ועבודה. לעומתו פסקו אחרים^[2] שעדיף להקדיש את כל היום ללימוד תורה.

רקע

המחלוקת הראשונה בעניין מובאת בתלמוד:

תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.

— מסכת ברכות לה,ב

רבים למדו מדברי אביי שנפסק להלכה לעשות כדברי רבי ישמעאל ולשלב תורה ועבודה.

הרמב"ם^[1] מתייחס לכך בהלכות תלמוד תורה ופוסק באופן גורף שצריך לקיים תלמוד תורה עם דרך ארץ (עבודה), על הטענות להסכם יששכר וזבולון, לפיו חלק מן העם עוסקים בתורה וחלקו השני עוסק במסחר ותומך בלומדים, דוחה הרמב"ם בפירוש המשניות^[3] וטוען שמדובר רק במי שנותן מממונו לסוחרים כדי שייסחרו בממונו וירוויחו בשבילו, אבל להתפרנס ממש מן הצדקה - אסור.

לעומתו פסקו רבים^[4] כי בדורנו, אם תנהג תורה עם עבודה, אין התורה מתקיימת, ולכן יש צורך לקיים את הסכם יששכר וזבולון, וממילא מותר ללמוד בלי להתפרנס, ולהתקיים מן הצדקה.

תורה ועבודה בדורות האחרונים

חרדים

כיום, נהוג אצל רוב שכבות הציבור החרדי, להשתדל להקדיש את כל היום ללימוד תורה, הדבר מתבטא בראשיתו בתלמודי התורה המחנכים ללימוד מאסיבי של תורה תוך הזנחת הלימודים הכלליים (לימודי חול). הלימודים בתלמודי התורה מסתיימים לרוב בשעות הערב, כדי לנצל את רוב היום ללימוד. לאחר מכן התלמידים נרשמים לישיבות שם נהוגים סדרי לימוד בכל שעות היממה. ההרשמה לישיבות כוללת גם דחיית הגיוס תוך שימוש בסעיף תורתו אומנותו. אחרי הנישואין, עוברים הנשואים לכוללים, שם ממשיכים בלימודם עד קצה גבול היכולת הכלכלית.

עם זאת באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, היה מקובל שגם החרדים היו מתפרנסים ממשלוח יד, ואפילו רבנים חשובים כדוגמת החפץ חיים. ההבדל היה נעוץ בהיעדר תמיכה ממשלתית ותמיכה מתורמים, המושגות כיום בישראל.

גם היום מקובל בקרב חוגים הנחשבים לחדשנים יותר ומכונים "חרדים מודרניים", לשלב תורה עם עבודה. חוגים אלה לרוב מחנכים את בניהם ללימוד תורה מלא, אם כי קיימים גם הורים חרדים המעדיפים לחנך את ילדיהם גם למסגרת של תורה ועבודה. כך למשל נהוג בישיבת היישוב החדש. כמו כן קיימים מכללות ומסגרות הכשרה המיועדות לחרדים, שבהם מוכשרים החרדים לקבל תואר אקדמאי, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הכללי.

דתיים לאומיים

אצל הדתיים לאומיים מקובל לשלב תורה ועבודה, כך רוב בתי הספר לומדים לימודים כלליים ברמה גבוהה, מקובל גם לשלוח את הנערים לישיבות תיכוניות שם זוכים התלמידים לתעודת בגרות, שבהמשך תוכל לשמש אותם ללימודים אקדמאים.

עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעתים גם אחריה. כך לדוגמה נהוג בישיבת מרכז הרב. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם לישיבת הסדר בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הרב אליעזר מלמד, לימוד בכולל או עבודה - מה עדיף?, באתר הישיבה בית א-ל.
תורה ועבודה - יותר בציבור החרדי, באתר ערוץ 7.
ריכוז מאמרי ההתנגדות לחיי תורה ללא דרך ארץ

הערות שוליים

^ ¹ ² הלכות תלמוד תורה, פרק ג
^ בית יוסף יורה דעה, רמו.
רמ"א יורה דעה, רמו, כא
^ מסכת אבות, ד, ו
^ הב"י והרמ"א בהערה למעלה המהרש"ל והש"ך, יורה דעה, רמו, כ

תבנית:הלכה

[רמבם-1] ¹ ² הלכות תלמוד תורה, פרק ג

[בית_יוסף-2] בית יוסף יורה דעה, רמו.
רמ"א יורה דעה, רמו, כא

[3] מסכת אבות, ד, ו

[4] הב"י והרמ"א בהערה למעלה המהרש"ל והש"ך, יורה דעה, רמו, כ

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 == רקע ==
 המחלוקת הראשונה בעניין מובאת בתלמוד:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.}}
 רבים למדו מדברי [[אביי]] שנפסק ל[[הלכה]] לעשות כדברי [[רבי ישמעאל]] ולשלב תורה ועבודה.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 אחרי ה[[נישואין]], עוברים הנשואים ל[[כולל]]ים, שם ממשיכים בלימודם עד קצה גבול היכולת הכלכלית.
-עם זאת ב[[אירופה]] שלפני [[מלחמת העולם השניה]], היה מקובל שגם החרדים היו מתפרנסים ממשלוח יד, ואפילו רבנים חשובים כדוגמת ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]. ההבדל היה נעוץ בהיעדר תמיכה ממשלתית ותמיכה מתורמים, המושגות כיום בישראל.
+עם זאת ב[[אירופה]] שלפני [[מלחמת העולם השנייה]], היה מקובל שגם החרדים היו מתפרנסים ממשלוח יד, ואפילו רבנים חשובים כדוגמת ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]. ההבדל היה נעוץ בהיעדר תמיכה ממשלתית ותמיכה מתורמים, המושגות כיום בישראל.
 גם היום מקובל בקרב חוגים הנחשבים לחדשנים יותר ומכונים "[[חרדים מודרניים]]", לשלב תורה עם עבודה. חוגים אלה לרוב מחנכים את בניהם ללימוד תורה מלא, אם כי קיימים גם הורים חרדים המעדיפים לחנך את ילדיהם גם למסגרת של תורה ועבודה. כך למשל נהוג ב[[ישיבת היישוב החדש]]. כמו כן קיימים [[מכללה|מכללות]] ומסגרות הכשרה המיועדות לחרדים, שבהם מוכשרים החרדים לקבל תואר אקדמאי, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הכללי.
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 אצל הדתיים לאומיים מקובל לשלב תורה ועבודה, כך רוב [[בית ספר|בתי הספר]] לומדים לימודים כלליים ברמה גבוהה, מקובל גם לשלוח את הנערים ל[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] שם זוכים התלמידים ל[[תעודת בגרות]], שבהמשך תוכל לשמש אותם ללימודים [[אוניברסיטה|אקדמאים]].
-עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעיתים גם אחריה. כך לדוגמא נהוג בישיבת [[מרכז הרב]]. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם ל[[ישיבת הסדר]] בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.
+עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעתים גם אחריה. כך לדוגמה נהוג בישיבת [[מרכז הרב]]. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם ל[[ישיבת הסדר]] בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.
 == ראו גם ==
 * [[תורתו אומנותו]]