לדלג לתוכן

Interior Gateway Routing Protocol – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
'''IGRP''' (פרוטוקול ניתוב פנימי - Interior Gateway Routing Protocol) הוא [[פרוטוקול]] [[ניתוב]] מבוסס וקטור מרחק (distance-vector) לרשתות אוטונומיות (autonomous system) שהומצא על ידי חברת [[סיסקו]] בסוף שנות השמונים.
 
IGRP הומצא על מנת להתגבר על החסרונות של [[RIP]] (מספר קפיצות (hop) מקסימלי, וניתוב על בסיס קריטריון אחד) שבאו לידי ביטוי בעיקר ברשתות גדולות ומסועפות. IGRP יכול להשתמש במספר קריטריונים לבחירת הנתיב המועדף, בינהם - [[רוחב פס]], אמינות, עומס וזמן השהייה. מנהל הרשת יכול לבחור במי מהקריטריונים להשתמש, ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם בהחלטה על בחירת הנתיב וכך לוודא שכל [[חבילת מידע|חבילת נתונים]] תעבור בנתיב המועדף בכל זמן נתון. מספר הקפיצות המקסימלי (hop count) של [[חבילת מידע|חבילה]] המנותבת באמצעות IGRP הוא 255 (לעומת 30 בRIP).
 
==מנגנוני יציבות==