הממלכה החתית הקדומה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
QWERTY (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
QWERTY (שיחה | תרומות)
(אין הבדלים)

גרסה מ־09:18, 22 ביולי 2005

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שער האריות בקידמת חתושש, בירת הממלכה החתית.

ממלכת החיתים הקדומה (Old Hittite Kingdom) הייתה גוף שלטוני חיתי שהתקיים באסיה הקטנה מימי לברנש לימי טלפינוש (לערך 1680 – 1500 לפנה"ס). הממלכה הקדומה הייתה לערש האימפריה החתית אשר עשתה רבות בעיצוב עידן הברונזה התיכון במזה"ת.

הופעת החתים באנטוליה

בטרם ישוב אנטוליה בחִתים ועלייתם לכוח, יושבה אנטוליה בחָתים. קבוצה זאת ישבה את אנטוליה כאלף שנים לפני החִתים, ועל אדמתם הוקמו מושבות-סוחרים. מהחשובות במושבות הללו הייתה קָרוּם-קָנֵש. קרום-קנש, או בשמה השני קוּלטֶפֵּה, הייתה אזור נספח לעיר נֵסַה. על הרשומות שנתגלו באזור, נכתבו תיעודים לסחר עם "ארץ החַתי", ובהם אזכורים לשמות הודו-אירופאים. בעת ההיא התקיימו מספר ניבים הודו-אירופאיים, אולם הניב המדובר היה אחד הקרוי בשם "נֵסִילִי", שפת נֵסה, אשר שימש את החִתים.

מקורם האתני והגיאוגרפי של החתים לוט בערפל, להוציא את שיוכם הכוללני לקבוצה הודו-אירופאית. מספר סברות הועלו לגבי מקורם, חלקן על בסיס ארכיאולוגי וחלקן על בסיס בלשני. בין הסברות הפופלאריות הן בוא החתים ממערב לים השחור, מצופן-מזרח לאנטוליה ומקור אנטולי שהלך ונפוץ במזה"ת. לו נכנסו החתים לאנטוליה, היה זה, כפי הנראה, תהליך שליו שגרר אחריו התבוללות והפצת הנסילי בקרב עמי האזור.

לא ברור הוא גם גורל החַתים. תרבותם נשתמרה במסורת החִתית ושפתם הייתה שפת הפולחן הדתי, אך נבצר מחוקרים בני ימינו לדלות מידע לגבי קיומם כקבוצה אתנית. הועלה כי ניתן שהם הושמדו בידי החִתים או שדרך ההתבוללות אבדו את זהותם המקורית.

הקשר ההיסטורי הראשוני שנמתח לעברם המעורפל של החתים נמצא בגנזכי חתושש, בירתם השניה של החיתים. לוחות אבן מהמאה ה-14 לפנה"ס מספרים על מעללי מלכים אגדיים מהמאה ה-18 לפנה"ס [1]. שני המלכים העולים בכתוב הינם פיטכנש ואניטש, אב ובן, אדוני כּוּשַר. סיפורם מתעד את מסעות פיטכנש שכבש את נסה, ובנו שלקח את חתושש.

הממלכה החתית הקדומה

מימי השלטון המשוערים של אניטש לימי המלך העוקב הידוע, הוא לברנש, משתרעות מאה שנות היסטוריה בלתי מתועדת. אין לדעת אם היה קשר משפחתי ברור בין שני המלכים, ואחדים אף סברו כי שני המלכים האגדיים ביו חַתיים ולא חִתיים.

לברנש, בהתאם לרשומות, הרחיב את שלטון החתים לעבר הים התיכון ושם את בניו כמושלי ערים בממלכתו. הועלו טענות לפיהן לברנש למעשה היה תואר של מספר מלכים אשר שלטו בין ימי אניטש לימי חתושיליש. בין אם היה זה מלך יחיד או מספר מלכים, עבודתם הניחה את היסודות להקמת הממלכה החתית הקדומה.

חתושיליש הראשון, בן לברנש, היה המלך הראשון לשלוט מחתושש, אותה הוא שיקם וביצר. בשלטונו יצא המלך למסכת כיבושים. בין כיבושיו היו אלאכ וארזואה. כן נלחם בצפון סוריה, וכבש את אלמה, זארונה, האסוא והאהום. את ניצחונותיו תלה המלך באלת השמש ארינה והקדיש לה עבדים וכסף רב. בימיו התרחשה פלישה מאיימת של שבטים חוריים לממלכתו, אך המלך עשה חייל בהדיפתם.

נכד חתושיליש, הוא מורישיליש הראשון, ירש את סבו, כנראה משום מזימת חצר שבה היה מעורב בנו של חתושיליש נחשפה ע"י המלך והירושה עברה הלאה כעונש. מעט ידוע על שלטונו, אולם נהוג לזקוף לזכותו את כיבוש אלפו, היא חאלב, ופשיטה על בבל. צפון סוריה הוכנעה ברובה ומיסיה זרמו לקופה החתית. מורישיליש נפל קורבן לרצח ביד גיסו האנטיליש שעלה לכס, אך החל תקופה בת כ-100 שנים של אנארכיה ואי-יציבות שלטונית.

אחר האנטיליש שלט זידנטש, אחריו אמוּנש ואחריו הוזיאש. בימי המלכים הללו אבדה הממלכה החתית שטחים וכוח. כיבוש קיליקיה בידי החוריים היה הרסני במיוחד הואיל והוא הגביל את גישת החתים לסוריה. את הוזיאש ירש טלפינוש, איש חצרו, אשר חתם על הסכם עם החורים כדי לדאוג לשלום הפרובינקיות הסוריות. ברואו את ההרס ששרעו מלחמות הכוח, קבע המלך החדש חוקי ירושה ברורים, קבע הגבלות על נסיונות לקיחת החוק לידים בידי האצולה, טיפח את כוח הפאנקוס וטיפל בנדון עונשי מוות.

הממלכה התיכונה

עם מות טלפינוש נכנסה הממלכה החתית לתוך תקופה בת מאה שנים שמעט מאוד ידוע עליה ועל מלכיה. תקופה זאת שכתה לכינוי "הממלכה התיכונה" ולאחריה נוסדה האימפריה החתית, שיא כוחם של החתים לאורך ההיסטוריה.

מן המעט שניתן להסיק לגבי ימים אלו, למרות שהחורים הצליחו להשתלט על אדמות החתים בסוריה, ממלכתם, האנילגלבאט, לבסוף נפלה תחת עול תחותמס השלישי, מגדולי המלכים המצריים. החתים נכנסו לברית כלשהי עמו, ותקפו את אלפו. אולם החורים התעוררו תחת השושלת הארית כדי ליצור את מיתני אשר חברה עם המצרים, והטילה סכנה כפולה על החתים.

קישורים חיצוניים