דוקטור לשם כבוד – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: ru:Honoris causa |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{השכלה גבוהה}} |
|||
{{מן האקדמיה}} |
|||
[[קטגוריה:תארים]] |
[[קטגוריה:תארים]] |
||
גרסה מ־19:22, 10 ביולי 2008
דרך מקובלת של אוניברסיטאות להענקת כבוד לאישים שהאוניברסיטה רוצה ביקרם היא הענקת תואר דוקטור לשם כבוד. התואר הוא לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.
מעט מהדינמיקה של הענקת תואר דוקטור של כבוד ניתן ללמוד ממקרהו של שלמה זלמן שוקן. בשנת 1952, לקראת יום הולדתו ה-75 ביקש שוקן לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. עד לאותה עת העניקה האוניברסיטה כבוד זה רק לשלושה אישים בולטים, חיים ויצמן, יהודה לייב מאגנס ואלברט איינשטיין, והיא התנתה את הענקת התואר בכך ששוקן יתחייב לתרום לאוניברסיטה את ספרייתו העשירה. שוקן סירב לתנאי זה, כדי שלא ייווצר הרושם שקנה את התואר בכסף, וסבר שהוא ראוי לתואר בזכות תרומתו לאוניברסיטה כיושב ראש הוועד הפועל שלה במשך עשר שנים. בעקבות מחלוקת זו לא זכה שוקן בתואר [1]. מאז נעשו הנהלים פחות נוקשים.
אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא זה שבו הוענק תואר זה לרמטכ"ל יצחק רבין, עם תום מלחמת ששת הימים. במהלך הטקס נשא רבין את נאום הר הצופים.
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
זהר שביט, כמוהו לא אראה עוד, באתר הארץ, 28.4.06
