הסכם אדריאנופול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצרמר |
מ קטגוריה, מ. רגיל |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הסכם אדירנה''' ([[טורקית]] '''Edirne Antlaşması'''; [[רוסית]] '''Адрианопольский мирный договор''') היה [[הסכם שלום]] שנחתם ב[[אדירנה]] שב[[טורקיה]] ב-[[14 בספטמבר]] [[1829]], ואשר סיים את [[מלחמת רוסיה-טורקיה, 1828-1829]]. |
'''הסכם אדירנה''' ([[טורקית]] '''Edirne Antlaşması'''; [[רוסית]] '''Адрианопольский мирный договор''') היה [[הסכם שלום]] שנחתם ב[[אדירנה]] שב[[טורקיה]] ב-[[14 בספטמבר]] [[1829]], ואשר סיים את [[מלחמת רוסיה-טורקיה, 1828-1829]]. |
||
ההסכם נחתם בידי הרוזן [[אורלוב#הנסיכים לבית אורלוב|אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב]] בשם [[האימפריה הרוסית]] ו[[ |
ההסכם נחתם בידי הרוזן [[אורלוב#הנסיכים לבית אורלוב|אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב]] בשם [[האימפריה הרוסית]] ו[[עבדול קדיר ביי]] בשם [[האימפריה העות'מאנית]], ולפיו העניקה האחרונה לרוסים גישה אל שפך ה[[דנובה]], והכירה בשליטתם ב[[גאורגיה]] ב[[נחיצ'יבאן]] ובחלקים מ[[ארמניה]]. עוד נפתחו [[מצר ים|מצרי]] ה[[דרדנלים]] לתנועת שיט מסחרית, אם כי ענין זה נדרש להסדר נוסף במגרת הסכם הינקאר איסקלסי (Hünkâr İskelesi Antlaşması; Ункяр-Искелесийский договор) מ-[[1833]]. ה[[סולטן]] הבטיח מתן אוטונומיה ל[[סרביה]] ול[[יוון]], והתיר לרוסים להחזיק ב[[מולדובה (חבל ארץ)|מולדוביה]] וב[[ולאכיה|וולאכיה]] עד לתשלום פיצויים לרוסיה. |
||
{{קצרמר|היסטוריה}} |
{{קצרמר|היסטוריה}} |
||
[[קטגוריה:הסכמי שלום|אדירנה]] |
|||
{{מיון רגיל:אדירנה}} |
|||
[[קטגוריה:האימפריה הרוסית: היסטוריה]] |
|||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:הסכמי שלום]] |
||
[[קטגוריה:מלחמות רוסיה-טורקיה]] |
|||
[[en:Treaty of Adrianople]] |
[[en:Treaty of Adrianople]] |
||
גרסה מ־17:40, 21 ביולי 2008
הסכם אדירנה (טורקית Edirne Antlaşması; רוסית Адрианопольский мирный договор) היה הסכם שלום שנחתם באדירנה שבטורקיה ב-14 בספטמבר 1829, ואשר סיים את מלחמת רוסיה-טורקיה, 1828-1829.
ההסכם נחתם בידי הרוזן אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב בשם האימפריה הרוסית ועבדול קדיר ביי בשם האימפריה העות'מאנית, ולפיו העניקה האחרונה לרוסים גישה אל שפך הדנובה, והכירה בשליטתם בגאורגיה בנחיצ'יבאן ובחלקים מארמניה. עוד נפתחו מצרי הדרדנלים לתנועת שיט מסחרית, אם כי ענין זה נדרש להסדר נוסף במגרת הסכם הינקאר איסקלסי (Hünkâr İskelesi Antlaşması; Ункяр-Искелесийский договор) מ-1833. הסולטן הבטיח מתן אוטונומיה לסרביה וליוון, והתיר לרוסים להחזיק במולדוביה ובוולאכיה עד לתשלום פיצויים לרוסיה.
