מחלפות שמשון – הבדלי גרסאות
דף חדש: שמאל|ממוזער|150px|מחלפות שמשון - גלגולי דמותו של שמשון המקראי '''מחלפות שמשון: גלגולי ... |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בספר זה מציע פרופסור פישלוב כמה הבחנות עקרוניות לתיאור הדינאמיקה המורכבת האופיינית לגלגוליה של דמות ספרותית חשובה.<br /><br /> |
בספר זה מציע פרופסור פישלוב כמה הבחנות עקרוניות לתיאור הדינאמיקה המורכבת האופיינית לגלגוליה של דמות ספרותית חשובה.<br /><br /> |
||
'''הופעותיו של שמשון בספרות'''<br /> |
'''הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות'''<br /> |
||
על המגוון הגדול של הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות כותבת פרופסור [[יאירה אמית]] במאמר הסקירה שפרסמה על הספר מחלפות שמשון: "הספר מפגיש את הקוראים עם מגוון עשיר ביותר, הכולל עשרות רבות של מקורות מאוחרים למקרא, השואבים את השראתם מדמותו של שמשון המקראי. יש שהמפגש הוא בלתי צפוי ומדהים ובכל מקרה הוא מאלף ומרתק".<br /> |
על המגוון הגדול של הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות כותבת פרופסור [[יאירה אמית]] במאמר הסקירה שפרסמה על הספר מחלפות שמשון: "הספר מפגיש את הקוראים עם מגוון עשיר ביותר, הכולל עשרות רבות של מקורות מאוחרים למקרא, השואבים את השראתם מדמותו של שמשון המקראי. יש שהמפגש הוא בלתי צפוי ומדהים ובכל מקרה הוא מאלף ומרתק".<br /> |
||
עניין מיוחד אצל קוראים וחוקרים קשור לנושא התאבדותו של שמשון, אשר נדון בספר תחת הכותרת "תמות נפשי עם פלשתי[ני]ם", ואשר מביא התייחסויות של חסידיו של [[ברוך גולדשטיין]], רוצח מערת המכפלה בחברון, שניסו להצדיק מעשיו תוך קישורו לדמותו של שמשון המקראי.<br /> |
עניין מיוחד אצל קוראים וחוקרים קשור לנושא התאבדותו של שמשון, אשר נדון בספר תחת הכותרת "תמות נפשי עם פלשתי[ני]ם", ואשר מביא התייחסויות של חסידיו של [[ברוך גולדשטיין]], רוצח מערת המכפלה בחברון, שניסו להצדיק מעשיו תוך קישורו לדמותו של שמשון המקראי.<br /> |
||
גרסה מ־21:39, 4 באוגוסט 2008
מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי הוא ספר עיון מאת פרופ' דוד פישלוב, שיצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/ זמורה-ביתן, תש"ס, 2000
דמותו המרתקת של שמשון שימשה מטרות אידיאולוגיות ואסתטיות משתנות במרוצת הדורות.
הספר "מחלפות שמשון" עוסק בגלגולי דמותו של שמשון המקראי באמצעי המבע האמנותי השונים, בתרבויות שונות ובתקופות שונות: יחסם הדו-ערכי של חז"ל אל הגבורה הפיזית והחושניות המינית שייצג; הופעתו כמבשר דמותו של ישו בכתבי-יד נוצריים; יחסיו המפותלים עם דלילה, כפי שהונצחו במכחולם של רמברנדט ורובנס; שמשון באופרה של סן-סנס מן המאה התשע עשרה ובסרט ההוליוודי שובר הקופות של זמנו, שמשון ודלילה של ססיל ב. דה-מיל, וכמובן גלגוליו בתרבות העברית החדשה החל ברומן שמשון של זאב ז'בוטינסקי, דרך "שיר השועלים" של אורי אבנרי וכלה בשירים משל לאה גולדברג, יהודה עמיחי, דוד אבידן ואחרים. מקום חשוב תופסת בספר גם התייחסות לתפקוד דמותו של שמשון ברבדים שונים של התרבות הכללית, כסמל של כוח וכמיתוס של גבורה והקרבה, כולל התייחסות לדמותו במסגרת דיונים על האופציה הגרעינית של ישראל ("ברירת שמשון").
בספר זה מציע פרופסור פישלוב כמה הבחנות עקרוניות לתיאור הדינאמיקה המורכבת האופיינית לגלגוליה של דמות ספרותית חשובה.
הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות
על המגוון הגדול של הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות כותבת פרופסור יאירה אמית במאמר הסקירה שפרסמה על הספר מחלפות שמשון: "הספר מפגיש את הקוראים עם מגוון עשיר ביותר, הכולל עשרות רבות של מקורות מאוחרים למקרא, השואבים את השראתם מדמותו של שמשון המקראי. יש שהמפגש הוא בלתי צפוי ומדהים ובכל מקרה הוא מאלף ומרתק".
עניין מיוחד אצל קוראים וחוקרים קשור לנושא התאבדותו של שמשון, אשר נדון בספר תחת הכותרת "תמות נפשי עם פלשתי[ני]ם", ואשר מביא התייחסויות של חסידיו של ברוך גולדשטיין, רוצח מערת המכפלה בחברון, שניסו להצדיק מעשיו תוך קישורו לדמותו של שמשון המקראי.
נושא התאבדותו של שמשון נדון במאמרים, אשר הפנו לספר מחלפות שמשון. במאמרה של ד"ר יעל שמש, למשל, "התאבדות במקרא על רקע תופעת ההתאבדות בתרבות הכללית ובמקורות ישראל", כותבת בין השאר המחברת: "כל אחת מפגיעותיו של שמשון בפלשתים לא נבעה מתחושת ייעוד ורגש לאומי שפיעמו בקרבו, אלא ממניעים אישיים."
גם אלי אשד מתייחס לספר מחלפות שמשון וכותב במאמרו "מתאבד בעזה: האופרה 'שמשון ודלילה'" כי הסיפור [של שמשון] שימש בעבר כנושא ליצירות מפורסמות של סופרים כמו זאב ז´בוטינסקי ופליקס סלטן, פלק הלפרין (שכתב על "שמשון הגיבור" בילדותו), לאה גולדברג, דוד אבידן, אהרון אמיר (בספרו "פלשת") ושולמית לפיד. אפילו אפרים סידון חיבר סדרת טלוויזיה קומית שלמה על זמנו של שמשון בשם "חצי המנשה".
מאמרים וספרים הדנים בנושא יחסיו של שמשון עם הנשים בחייו, במיוחד עם דלילה, מפנים לספר מחלפות שמשון, אשר מקדיש לנושא זה פרק שלם. למשל, מאמרו של פרופסור אוריאל סימון שכותרתו היא "וילך מנוח אחרי אשתו: מקום האשה בחברה המקראית", ספרה של פנינה גלפז-פלר, נשים עליך שמשון (2003), ובספרה של רחל רייך, האשה אשר נתת עמדי: נשים כעילה לעימות ומלחמה במקרא (2005) ובספרו של דוד גרוסמן, דבש אריות (2006).