יוהנס פרוטיגר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שווייץ; זיכרון; ארכאולוג; שווייצרי; טורקי; על ידי;
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
משום שהיה אזרח שווייצרי, ולא נתין של אף אחת מהמעצמות העיקריות ([[רוסיה]], [[אנגליה]], [[צרפת]], [[גרמניה]] או [[אוסטרו-הונגריה]]), שימש כמתווך ואיש פשרה מוסכם במשאים ומתנים של המעצמות הן עם השלטון העות'מאני והן בינן לבין עצמן.
משום שהיה אזרח שווייצרי, ולא נתין של אף אחת מהמעצמות העיקריות ([[רוסיה]], [[אנגליה]], [[צרפת]], [[גרמניה]] או [[אוסטרו-הונגריה]]), שימש כמתווך ואיש פשרה מוסכם במשאים ומתנים של המעצמות הן עם השלטון העות'מאני והן בינן לבין עצמן.


בשנת [[1895]] לערך חלה במחלה "מוזרה", לדבריו, שהשפיעה על שיקול דעתו ועל הזיכרון שלו. מחלה זו אובחנה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] על ידי בית הספר לרפואה שליד אוניברסיטת באזל, על סמך יומנו האישי, כמחלת ה[[אלצהיימר]]‏‏<ref>‏אלכס כרמל, '''כאן בארץ ששמיה כחולים תמיד, פרשת חייו של צייר המזרח גוסטב באוארנפיינד''', אוניברסיטת חיפה, תש"ס 1999, עמוד 79‏</ref>. עקב המחלה והנסיונות הנואשים להסתירה, וכן עקב שינוי התקנות העות'מאניות, הגיע הבנק בשנת [[1896]] ל[[פשיטת רגל]].
בשנת [[1895]] לערך חלה במחלה "מוזרה", לדבריו, שהשפיעה על שיקול דעתו ועל הזיכרון שלו. מחלה זו אובחנה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] על ידי בית הספר לרפואה שליד [[אוניברסיטת באזל]], על סמך יומנו האישי, כמחלת ה[[אלצהיימר]]‏‏<ref>‏אלכס כרמל, '''כאן בארץ ששמיה כחולים תמיד, פרשת חייו של צייר המזרח גוסטב באוארנפיינד''', אוניברסיטת חיפה, תש"ס 1999, עמוד 79‏</ref>. עקב המחלה והנסיונות הנואשים להסתירה, וכן עקב שינוי התקנות העות'מאניות, הגיע הבנק בשנת [[1896]] ל[[פשיטת רגל]].





גרסה מ־11:51, 7 באוגוסט 2008

בית מחניים, ביתו של פרוטיגר ברחוב הנביאים

יוהנס יעקב פרוטיגר (1836 - 1899) (גרמנית: Frutiger Johannes) היה בנקאי שווייצרי. בעל בנק פרוטיגר ונציגו של בנק עותומאן (הבנק המרכזי של טורקיה) בירושלים, אחד הבנקים החשובים ביותר בארץ ישראל בין השנים 1872 - 1896. יזם מסילת הברזל יפו - ירושלים, יחד עם יוסף נבון.

פרוטיגר היה בנקאי פרוטסטנטי שנשלח לירושלים מבאזל ב-1862 על ידי "מסיון עולי הרגל של באזל" על מנת להיות סגן מנהל הבנק של המיסיון. משנקלע לסכסוך עם מנהל הבנק, כריסטיאן פרידריך שפיטלר, הוחלט ב-1872 על פיצול הבנק ועל פתיחת מוסד פיננסי למתן הלוואות ומימון עסקאות בירושלים, אותו ניהל פרוטיגר. הבנק מימן בין היתר מסעות ארכאולוגיים (בניהם מסעותיו של מוזס וילהלם שפירא) ורכישת קרקעות בניהן קרקעות נחלת שבעה, שערי צדק וחלקים ממאה שערים. פרוטיגר קיים יחסים טובים עם מוסלמים ויהודים כאחד. בין ידידיו ושותפיו העסקיים ניתן למנות את יוסף נבון ושלום קונסטרום.

משום שהיה אזרח שווייצרי, ולא נתין של אף אחת מהמעצמות העיקריות (רוסיה, אנגליה, צרפת, גרמניה או אוסטרו-הונגריה), שימש כמתווך ואיש פשרה מוסכם במשאים ומתנים של המעצמות הן עם השלטון העות'מאני והן בינן לבין עצמן.

בשנת 1895 לערך חלה במחלה "מוזרה", לדבריו, שהשפיעה על שיקול דעתו ועל הזיכרון שלו. מחלה זו אובחנה בשנות ה-90 של המאה ה-20 על ידי בית הספר לרפואה שליד אוניברסיטת באזל, על סמך יומנו האישי, כמחלת האלצהיימר‏‏[1]. עקב המחלה והנסיונות הנואשים להסתירה, וכן עקב שינוי התקנות העות'מאניות, הגיע הבנק בשנת 1896 לפשיטת רגל.


בתים אותם בנה ובהם התגורר

פרוטיגר בנה שני בתי פאר בהם התגורר ברחוב הנביאים:

ערך מורחב – בית נבון ביי / בית מחניים (הראשון)
ערך מורחב – בית מחניים (השני)


קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה II - ירושלים החדשה בראשיתה, יד בן צבי, תשל"ט עמודים 522-523

הערות שוליים

  1. ^ ‏אלכס כרמל, כאן בארץ ששמיה כחולים תמיד, פרשת חייו של צייר המזרח גוסטב באוארנפיינד, אוניברסיטת חיפה, תש"ס 1999, עמוד 79‏