דוג'ו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arya Stark (שיחה | תרומות)
מ הסרת תבנית בעבודה
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: sk:Dódžó
שורה 1: שורה 1:


[[תמונה:Noma Dojo, 2006.JPG|שמאל|ממוזער|260px|דוג'ו של [[קנדו]]]]
[[תמונה:Noma Dojo, 2006.JPG|שמאל|ממוזער|260px|דוג'ו של [[קנדו]]]]
'''דוֹ‏ג'וֹ‏''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים ב[[זן בודהיזם]] משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זָ‏אזֵן.
'''דוֹ‏ג'וֹ‏''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים ב[[זן בודהיזם]] משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זָ‏אזֵן.
שורה 39: שורה 37:
[[ru:Додзё]]
[[ru:Додзё]]
[[simple:Dojo]]
[[simple:Dojo]]
[[sk:Dódžó]]
[[sl:Dodžo]]
[[sl:Dodžo]]
[[sr:Дођо]]
[[sr:Дођо]]

גרסה מ־15:16, 14 בספטמבר 2008

דוג'ו של קנדו

דוֹ‏ג'וֹ‏ (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח יפני שמסמל היום מקום בו מתאמנים באמנות לחימה. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים בזן בודהיזם משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זָ‏אזֵן.

אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. בעבר דוג'ו היה כינוי לחלק ממקדש שינטו, ועד היום יש המקשרים דוג'ו עם מקדש, ואת אימון באמנויות לחימה עם פולחן דתי. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קידה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו. היום, במיוחד בארצות המערב, מייחסים פחות חשיבות למבנה הדוג'ו, למשמעות הטקסית שלו ולמחויבות התלמידים לכבד את הדוג'ו ולטפח אותו. מנגד, חלק מהאסקולות המסורתיות ביפן נוהגות אף להימנע מלהתאמן בתוך הדוג'ו - האימונים מתנהלים בחוץ, בעוד שבדוג'ו משתמשים למטרות ייצוגיות ורשמיות בלבד.

לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שוֹ‏מֵן, ועל הקיר הזה נמצאת קָ‏אמִיזָ‏ה, המקום המקודש של הדוג'ו. בעבר, היה זה מקדש שינטו קטן; היום, בהתאם לאמנות הלחימה, יכולה הקמיזה להיראות שונה מדוג'ו לדוג'ו - כך, בדוג'וים של איקידו נהוג לשים בקמיזה את תמונת מייסד האמנות, מוריהי אואשיבה. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס לקמיזה, ואף את הרגל בה יש להתחיל לנוע לכיוון הקמיזה או להתרחק ממנה. בנוסף, ליד קיר השומן נמצאת במה מיוחדת, המיועדת לראשי האסקולה של אותה אמנות הלחימה, או לבני המשפחה הקיסרית, למקרה שיבקרו בדוג'ו. לעיתים על קיר השומן ייתלו כללי ההתנהגות בדוג'ו. מול קיר השומן נמצא הקיר שִימוֹ‏זָ‏ה והכניסה לדוג'ו. הקיר הימני ביחס לקמיזה מכונה ג'וֹ‏סֵקִי, והקיר השמאלי מכונה שִימוֹ‏סֵקִי. בתחילת האימון התלמידים מסתדרים בשורה לפי הותק, כאשר התלמידים הותיקים נמצאים ליד ג'וסקי. גם במהלך האימון, על התלמידים הותיקים להישאר בחלק הימני של האולם.

הדוג'ו המרכזי של אמנות לחימה מסוימת, המהווה למעשה את ה"מפקדה" של הארגון של אותה האומנות, מכונה הוֹ‏מבוּ‏ דוֹ‏ג'וֹ‏ - לדוגמא, "איקיקאיי הומבו דוג'ו", הדוג'ו המרכזי של איקידו, וקוֹ‏דוֹ‏קָ‏אן, הדוג'ו המרכזי של ג'ודו.

קישורים חיצוניים

מאמר אודות השמעות מאחורי מבנה הדוג'ו (אנגלית)