משאבת השרירים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תת-;
שורה 12: שורה 12:
פעולה רציפה של משאבת השרירים, תפחית את הלחץ בורידי הרגליים ל-25 מילימטר כספית ואף לפחות מזה. בעוד שאי הפעלתה של משאבת השרירים ולו לפרק זמן קצר כדי מחצית דקה, תאפשר ללחץ ההידרוסטטי להעלות את הלחץ בורידים ל-90 מילימטר כספית.
פעולה רציפה של משאבת השרירים, תפחית את הלחץ בורידי הרגליים ל-25 מילימטר כספית ואף לפחות מזה. בעוד שאי הפעלתה של משאבת השרירים ולו לפרק זמן קצר כדי מחצית דקה, תאפשר ללחץ ההידרוסטטי להעלות את הלחץ בורידים ל-90 מילימטר כספית.


== תת תפקוד של משאבת השרירים ==
== תת-תפקוד של משאבת השרירים ==
פעולתה התקינה של משאבת השרירים תלויה בתפקודם של שסתומי הורידים. הללו עלולים להפסיק לתפקד במידה והלחץ הורידי גבוה מדי לאורך זמן. לחץ ורידי גבוה, הנוצר בעת [[הריון]], באנשים העומדים זמן ממושך או באנשים הנמנעים מלכווץ את שרירי הרגליים (עם למשל גפה תחתונה מגובסת), גורם להתרחבות של הורידים ולאי ספיקה של השסתומים. הללו חסרים את היכולת להתאים עצמם לרוחב החדש של הורידים.
פעולתה התקינה של משאבת השרירים תלויה בתפקודם של שסתומי הורידים. הללו עלולים להפסיק לתפקד במידה והלחץ הורידי גבוה מדי לאורך זמן. לחץ ורידי גבוה, הנוצר בעת [[הריון]], באנשים העומדים זמן ממושך או באנשים הנמנעים מלכווץ את שרירי הרגליים (עם למשל גפה תחתונה מגובסת), גורם להתרחבות של הורידים ולאי ספיקה של השסתומים. הללו חסרים את היכולת להתאים עצמם לרוחב החדש של הורידים.


עם אובדן התפקוד של משאבת השרירים, גדל עוד יותר הלחץ הורידי בגפיים התחתונות ונוצרות [[דליות]] ורידים ו[[בצקת|בצקות]].
עם אובדן התפקוד של משאבת השרירים, גדל עוד יותר הלחץ הורידי בגפיים התחתונות ונוצרות [[דליות]] ורידים ו[[בצקת|בצקות]].


הטיפול הפשוט ביותר במקרה של תת תפקוד של משאבת השרירים, הוא הרמת הרגליים לגובה הלב. גם הפעלת שרירי הרגליים במצבי סיכון, יכולה להפחית את הלחץ הורידי ברגליים ולמנוע את התרחבות הורידים.
הטיפול הפשוט ביותר במקרה של תת-תפקוד של משאבת השרירים, הוא הרמת הרגליים לגובה הלב. גם הפעלת שרירי הרגליים במצבי סיכון, יכולה להפחית את הלחץ הורידי ברגליים ולמנוע את התרחבות הורידים.
{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}



גרסה מ־21:33, 5 בדצמבר 2008

משאבת השרירים או משאבת השרירים הורידית מתארת מנגנון הפועל להזרמת דם מרקמות הגוף ללב, המבוסס על מערכת שסתומים בורידים ועל כיווצם של שרירי שלד. למשאבת השרירים חלק חשוב ביצירת החזר ורידי ללב שתפוקתו תלויה בו.

החזר ורידי ולחץ הידרוסטטי בורידים

כיווצי החדר השמאלי של לב האדם מזרימים דם דרך העורקים לרקמות. תפוקת הלב, קרי כמות הדם שהוא מזרים ביחידת זמן, תלויה בכמות הדם המגיעה לעליה הימנית של הלב באותה יחידת זמן. כמות הדם המגיעה לעליה הימנית מכונה ההחזר הורידי.

מרבית הלחץ שיוצר הלב בעורקים אובד לאורכם ולאורך הנימים, כך ששאריתו המגיעה לורידים אין בכוחה להניע את הדם בחזרה ללב. בעיה גדולה במיוחד קיימת בורידי הגפיים התחתונות, שמשקל עמודת הנוזל המופעל עליהם (מפאת הפרש הגבהים בין הלב לכפות הרגליים בזמן עמידה) יכול ליצור לחץ הידרוסטטי של 90 מילימטר כספית.

מנגנון משאבת השרירים

פעולת שסתום חד כיווני בוריד

לאורך הורידים בגוף, ממוקמים שסתומים חד כיווניים המאפשרים תנועת דם לכיוון הלב בלבד. חלק מהורידים עצמם, הורידים העמוקים, נעים לאורכם של שרירי שלד. כאשר שרירי השלד מתכווצים, נסחט הדם מתוך הורידים העמוקים ונע לכיוון היחידי שמאפשרים לו השסתומים, דהיינו לכיוון הלב. בדרך זו, פעולות יומיומיות כגון הליכה, ריצה ואף כיווצים קלים של שרירי היציבה של הרגליים, מספקות את הכוח המניע את הדם מהגפיים התחתונות (ומיתר רקמות הגוף) בחזרה ללב כנגד הלחץ ההידרוסטטי.

פעולה רציפה של משאבת השרירים, תפחית את הלחץ בורידי הרגליים ל-25 מילימטר כספית ואף לפחות מזה. בעוד שאי הפעלתה של משאבת השרירים ולו לפרק זמן קצר כדי מחצית דקה, תאפשר ללחץ ההידרוסטטי להעלות את הלחץ בורידים ל-90 מילימטר כספית.

תת-תפקוד של משאבת השרירים

פעולתה התקינה של משאבת השרירים תלויה בתפקודם של שסתומי הורידים. הללו עלולים להפסיק לתפקד במידה והלחץ הורידי גבוה מדי לאורך זמן. לחץ ורידי גבוה, הנוצר בעת הריון, באנשים העומדים זמן ממושך או באנשים הנמנעים מלכווץ את שרירי הרגליים (עם למשל גפה תחתונה מגובסת), גורם להתרחבות של הורידים ולאי ספיקה של השסתומים. הללו חסרים את היכולת להתאים עצמם לרוחב החדש של הורידים.

עם אובדן התפקוד של משאבת השרירים, גדל עוד יותר הלחץ הורידי בגפיים התחתונות ונוצרות דליות ורידים ובצקות.

הטיפול הפשוט ביותר במקרה של תת-תפקוד של משאבת השרירים, הוא הרמת הרגליים לגובה הלב. גם הפעלת שרירי הרגליים במצבי סיכון, יכולה להפחית את הלחץ הורידי ברגליים ולמנוע את התרחבות הורידים.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.