לדלג לתוכן

זימונית: הבדלים בין גרסאות

נוספו 186 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
מכשירי הזימונית הראשונים סיפקו רק צפצוף, או סדרה של צפצופים (ומכאן השם "ביפר") שבישרו לנושא המכשיר כי עליו להתקשר למרכז השירות כדי לקבל הודעה שהושארה לו שם. כדי לשלוח הודעה, ניתן היה להתקשר למרכז השירות, לציין את מספר המנוי ואת ההודעה הרצויה. מכשירים מאוחרים יותר איפשרו העברת קוד מספרי למנוי, והמנויים יכלו להתקשר למרכז כדי לקבל הודעה מפורטת, או, במידה והקוד המספרי היה מספר [[טלפון]], להתקשר לטלפון זה כדי ליצור קשר באופן ישיר עם מי שהשאיר את ההודעה. מכשירים מאוחרים יותר כללו צג טקסט קטן (בדרך כלל בן שורה אחת בלבד), עליו הופיעה ההודעה שנשלחה למנוי. מכשירים מודרניים כוללים צג בן כמה שורות.
 
משנותמסוף השמוניםשנות השבעים פעלו בישראל שתי חברות שהציעו שירותי זימוניות: 'ביפר' ו'איתורית'. ביפר הצליחה להוביל במספר הלקוחות ואט אט נחלשה איתורית עד שנאלצהשבשנת לסגור1996 את שעריההתמזגה ולהימכרעם למתחרהביפר. ביפר העבירהשירתה אליהבמשך אתכמעט כלעשר שנים את לקוחות איתוריתשתי ובשנתהחברות, בשתי תשתיות שידור נפרדות. בשנת 2006 השלימה גםמהלך בו העבירה את רכישתכלל הלקוחות לתשתית שידור אחת והסירה סופית את מתקני השידור שלההותיקים של איתורית. כיום ביפר היא היחידה שמציעה את שירותי הזימוניות בישראל, ונחשבתאך למונופולטרם בשוקהוכרזה כמונופול בתחום זה..
 
בשונה ממסרונים (הודעות sms)המשוגרים לטלפונים ניידים, להם יש קשר אינטראקטיבי עם המקור ממנו משודרת ההודעה, לזימוניות אין יכולת כזו ומשום כך היא לא יכולה לקבל הודעות לאחר ששודרו. אם הזימונית היתה כבויה או מחוץ לאזור הקליטה ברגע שליחת ההודעה, ההודעה אבודה והיא לא תוצג, כל עוד לא תשודר מחדש.
62

עריכות