לדלג לתוכן

אובייקט מעבר – הבדלי גרסאות

נוספו 18 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
עריכה, קישורים פנימיים
(הרחבה)
מ (עריכה, קישורים פנימיים)
[[תמונה:Objet transitionnel.svg|שמאל|ממוזער|250px|1 - אילוזיה, 2 - אובייקט מעבר]]
'''אובייקט מעבר''' הוא מונח מ[[תאוריית יחסי אובייקט]] ב[[פסיכולוגיה]] שנטבע על ידי ה[[פסיכולוגפסיכואנליטיקאי]] [[דונלד ויניקוט]], והוא מתייחס לחפץ ממשי שמסמל עבור ה[[תינוק]] את האם ומאפשר לו לשמור איתה על קשר 'מפונטז'.
 
אובייקט המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין ה[[הורות|אם]]. מהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. אזור זה נקרא על ידי ויניקוט '[[מרחב פוטנציאלי]]' או 'תופעות מעבר', ויש לו קיום חיצוני ופנימי בו זמנית.
לפי ויניקוט, 'מרחב פוטנציאלי' ימשיך להתקיים בנפשו של המבוגר, ובו הוא יוכל לשחק, לפנטז וליצור ולהנות מחווית יצירה. בכך מבטא ויניקוט את החשיבות של מרחב פוטנציאלי לביטויו של [[דונלד ויניקוט#עצמי אמיתי|העצמי האמיתי]] ומכאן ליצירתיות ולבריאות הנפשית. אנשים נוקשים שאין להם חלל מעבר, עלולים לחוש איום ממצבים כאלו כמו ספרות בידיונית או משחק תפקידים, וקשה להם "לצאת מעורם" ולהיכנס לנעלי הזולת. לעומתו, אנשי [[פסיכולוגיית האני]] ה[[זיגמונד פרויד|פרוידיניים]] ראו את השימוש באובייקט המעבר כשלב ביניים בין התלות הסימביוטית באם לבין שלב ההיפרדות מהאם וה[[תהליך הספרציה-אינדיבידואציה|אינדיבידואציה]].
 
הפסיכולוגיתה[[פסיכולוג]]ית והפסיכואנליטיקאית ה[[ישראלי]]ת [[רוני סולן]] טוענת כי מרחב המעבר נוצר באופן יצירתי הן על ידי התינוק והן על ידי האם, כאשר האם "מנצחת" על התהליך. מרחב המעבר מאפשר לתינוק ולאם לחוות את חווית היחדה'יחד' ולממש את עצמיותם באופן ששומר על היחודיות של כל אחד מהם.‏‏<ref>‏רוני סולן (2007), '''חידת הילדות''': פרק ז: [http://www.hebpsy.net/sihot/y_LbWyfZWyBdMJ8Gxgot.pdf יחסי אובייקט - מערכת ההתקשרות], באתר [[פסיכולוגיה עברית]] {{PDF}}‏</ref>
 
== הערות שוליים ==