ריבוד חברתי – הבדלי גרסאות
קישור מדוייק יותר לויקי באנגלית |
|||
שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:סוציולוגיה]] |
[[קטגוריה:סוציולוגיה]] |
||
[[קטגוריה:ריבוד ואי שוויון|*]] |
[[קטגוריה:ריבוד ואי שוויון|*]] |
||
[[en: |
[[en:Social_stratification]] |
||
[[de:Stratifikation]] |
[[de:Stratifikation]] |
||
[[fa:چینهبندی]] |
[[fa:چینهبندی]] |
גרסה מ־23:12, 7 במרץ 2009
ריבוד הוא שיטה שלפיה החברה מדרגת את חבריה למערכת היררכית, בעלת מדרג של גבוה/נמוך, לפי אפיון סוציולוגי מסוים.
גורמים תורמים לריבוד החברתי יכולים להיות: מקצוע, הכנסה, השכלה, דת, מוצא, פוליטיקה.
בסוציולוגיה המודרנית השימוש במושג זה מתייחס כמעט בלעדית לריבוד מעמדי כלומר ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים. על הריבוד משפיעים גורמים שונים, בהם מעמד חברתי, מצב כלכלי, השכלה והשתייכות לקבוצה אתנית.
כדי שיתקיים ריבוד, דרושים שני תנאים מקדימים:
- בידול (דיפרנציאציה): כדי שיתקיים ריבוד, על המערכת החברתית להכיל בתוכהּ מספר תפקידים; שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של האקטור.
- היררכיה: כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים – נושאי אחריות שונים – אלא גם הבדלים הירארכיים; תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחר. הבדלי מיקום כאלה יכולים להתבטא במגוון דרכים - הבדלים ביוקרה, בתגמולים כלכליים או אחרים, ועוד.
התופעה שבה נותר ריבוד בעינו לתקופה של יותר מדור – כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם – מכונה שעתוק של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוק שכזה, ניתן לדבר על מעמד חברתי.
גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד. לפי ההסבר הפונקציונליסטי, הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.
גישות קונפליקט, ובמיוחד הגישה המרקסיסטית, מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את כוחן החברתי על מנת להבטיח לעצמן משאבים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דיויס, ק., ווילברט, א.מור (1992). כמה עקרונות של הריבוד החברתי. בתוך: ד' רוט הלר ונ' נוה (עורכים) היחיד והסדר החברתי, הוצאת עם עובד ע"מ 308-320
- איריס ג'רבי וגל לוי, 2000, השסע החברתי-כלכלי בישראל, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
קישורים חיצוניים