עקרון המקומיות (מחשבים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[מדעי המחשב]], '''עֶקְרון המקומיות''' (ב[[אנגלית]]: '''principle of locality'''), מכונה לעתים גם '''מקומיות הייחוס''' |
ב[[מדעי המחשב]], '''עֶקְרון המקומיות''' (ב[[אנגלית]]: '''principle of locality'''), מכונה לעתים גם '''מקומיות הייחוס''' (ב[[אנגלית]]: '''Locality of reference'''), הוא מונח המתאר את הנטייה הנצפית של [[תוכנית מחשב]] לגשת לאזורים מצומצמים יחסית ב[[זיכרון מחשב|זיכרון המחשב]] במסגרת זמן צרה. התנהגות זו נובעת מהדרך שבה תוכנית טיפוסית קוראת נתונים מהזיכרון, והיא הבסיס שעליו מושתת [[זיכרון מטמון|זיכרון המטמון]] של ה[[מעבד]]. |
||
תוכנית מחשב טיפוסית מפגינה את התכונות הבאות: |
תוכנית מחשב טיפוסית מפגינה את התכונות הבאות: |
||
גרסה מ־13:49, 17 במרץ 2009
במדעי המחשב, עֶקְרון המקומיות (באנגלית: principle of locality), מכונה לעתים גם מקומיות הייחוס (באנגלית: Locality of reference), הוא מונח המתאר את הנטייה הנצפית של תוכנית מחשב לגשת לאזורים מצומצמים יחסית בזיכרון המחשב במסגרת זמן צרה. התנהגות זו נובעת מהדרך שבה תוכנית טיפוסית קוראת נתונים מהזיכרון, והיא הבסיס שעליו מושתת זיכרון המטמון של המעבד.
תוכנית מחשב טיפוסית מפגינה את התכונות הבאות:
- מקומיות זמן
- שבה גישה למשאב בזמן מסוים גוררת אחריה גישות נוספות מיד לאחר מכן.
- מקומיות מרחב
- שבה גישה למשאב מסוים גוררת אחריה גישות נוספות למשאבים קרובים.
- מקומיות סידרתית
- שבה הגישה לזיכרון היא לרוב סידרתית.
