סלון ספרותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:49, 20 במרץ 2009

סלון ספרותי הוא מונח תרבותי-היסטורי המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים לדיון מפרה בנושאים ספרותיים ופילוסופיים. סלונים מסוג זה שגשגו בתקופת ההשכלה (במאות ה-17 וה-18) בצרפת ובגרמניה.

אטימולוגיה - מקור המונח "סלון" במילה האיטלקית "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. בצרפת מופיעה המילה לראשונה בשנת 1664. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף המאה ה-17 התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.

מבחינה היסטורית, קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של פטרונות של סופרים, משוררים, הוגי דעות ואמנים בחצרות האצולה. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של המאה ה-16, ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו איזבלה ד'אסטה. בצרפת של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו מרגריט מנווארה, מארי דה מדיצ'י, או מרגריט דה ולואה), שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. מלחמות הדת בצרפת בתקופת שושלת ולואה, החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.

קתרין דה ראמבוייה הקימה את הסלון הספרותי הראשון בצרפת, מתוך מיאוס ברוח ההוללות של חצר המלוכה. היא הקפידה על חוקים נוקשים של "אבירות" בסלון שלה ועל גינוני חצר. בגרמניה החלו להופיע סלונים ספרותיים במאה ה-18, וגם שם הקפידו הבורגנים על חיקוי גינוני חצר של בית המלוכה. בתקופה הרומנטית המוקדמת בלטו סלונים כגון אלה של קרולינה שלינג ושל רחל ורנהגן. בתקופת הבידרמאייר מילאו סלונים כאלה תפקיד חשוב בשיח האינטלקטואלי, שלא היה קיים בזירה הציבורית. כך, סביב פרנץ שוברט בווינה התפתחו ה"שוברטיאדות" - הצגת העבודה ראשית בסלון פרטי, קבלת משוב ורק לאחר מכן הוצאתה לאור.

המארחות בסלונים הספרותיים היו נשות חברה אשר סביבן התרכז חוג ספרותי ואינטלקטואלי. התגובות לנשים אלו לא היו תמיד אוהדות. מולייר, למשל, לעג לגינוניהן. עם זאת, בחברות שבהן מרבית האפשרויות לרכוש השכלה היו חסומות בפני נשים, מילאו הסלונים תפקיד חשוב ביצירת זהות, הענקת השכלה והעצמה לנשים שהשתתפו בהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כתב עת החוטם, גיליון שני- סלון, 2008.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[תמונה:Salon de Madame Geoffrin.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"הסלון של מאדאם גאופרי ב-[[1755]]", ציור מאת Anicet-Charles-Gabriel Lemonnier, משנת [[1812]]]]
-כאן המשתמש "בולבול", אם המפעילה דורית תכנס למלחמה איתי, הנזק שנגרם עכשיו הוא רק קצה הקרחון.
+'''סלון ספרותי''' הוא מונח [[תרבות]]י-[[היסטוריה|היסטורי]] המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים לדיון מפרה בנושאים [[ספרות]]יים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. סלונים מסוג זה שגשגו בתקופת ה[[עידן האורות|השכלה]] (במאות ה-[[המאה ה-17|17]] וה-[[המאה ה-18|18]]) ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]].
+'''[[אטימולוגיה]]'''  - מקור המונח "סלון" במילה ה[[איטלקית]] "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. ב[[צרפת]] מופיעה המילה לראשונה בשנת [[1664]]. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף [[המאה ה-17]] התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.
+מבחינה היסטורית, קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של [[פטרונות]] של [[סופר]]ים, [[משורר]]ים, הוגי דעות ואמנים ב[[חצר אצולה|חצרות האצולה]]. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של [[המאה ה-16]], ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו [[איזבלה ד'אסטה]]. ב[[צרפת]] של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו [[מרגריט מנווארה]], [[מארי דה מדיצ'י]], או [[מרגריט דה ולואה]]), שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. [[מלחמות הדת בצרפת]] ב[[היסטוריה של צרפת#שושלת ולואה|תקופת שושלת ולואה]], החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.
+[[קתרין דה ראמבוייה]] הקימה את הסלון הספרותי הראשון בצרפת, מתוך מיאוס ברוח ההוללות של חצר המלוכה. היא הקפידה על חוקים נוקשים של "אבירות" בסלון שלה ועל גינוני חצר. ב[[גרמניה]] החלו להופיע סלונים ספרותיים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], וגם שם הקפידו הבורגנים על חיקוי גינוני חצר של בית המלוכה. בתקופה ה[[רומנטיקה|רומנטית]] המוקדמת בלטו סלונים כגון אלה של [[קרולינה שלינג]] ושל [[רחל ורנהגן]]. בתקופת ה[[בידרמאייר]] מילאו סלונים כאלה תפקיד חשוב בשיח האינטלקטואלי, שלא היה קיים בזירה הציבורית. כך, סביב [[פרנץ שוברט]] בו[[וינה]] התפתחו ה"[[שוברטיאדה|שוברטיאדות]]" - הצגת העבודה ראשית בסלון פרטי, קבלת משוב ורק לאחר מכן הוצאתה לאור.
+המארחות בסלונים הספרותיים היו נשות חברה אשר סביבן התרכז חוג ספרותי ואינטלקטואלי. התגובות לנשים אלו לא היו תמיד אוהדות. [[מולייר]], למשל, לעג לגינוניהן. עם זאת, בחברות שבהן מרבית האפשרויות לרכוש השכלה היו חסומות בפני נשים, מילאו הסלונים תפקיד חשוב ביצירת זהות, הענקת השכלה והעצמה לנשים שהשתתפו בהם.
+== ראו גם ==
+* [[הנרייטה הרץ]]
+* [[רחל ורנהגן]]
+== קישורים חיצוניים ==
+* [http://www.hahotem.com/index.asp?MenuID=83 כתב עת החוטם, גיליון שני- סלון, 2008.]
+{{קצרמר|תרבות}}
+[[קטגוריה:ספרות]]
+[[en:Salon (gathering)]]
+[[de:Literarischer Salon]]
+[[eo:Literatura salono]]
+[[es:Salón literario]]
+[[fi:Salonki]]
+[[fr:Salon littéraire]]
+[[ja:サロン]]
+[[pl:Salon literacki]]
+[[pt:Salão literário]]
+[[ru:Салон]]
+[[sv:Salong (samling)]]