טכנופוביה

טכנופוביה היא חרדה (בעת) מפני טכנולוגיה ורכישת מיומנויות טכניות. מיוחסת לרוב לחרדה מפני עולם המחשבים והמיחשוב.

תופעה פסיכולוגית הגורמת לתגובת פחד ובהלה חריפים ומוגזמים לאובייקטים ומצבים המערבים טכנולוגיה. כמו בכל פוביה, רמת הפחד אינה הולמת את המצב, ומרבית הסובלים מהבעיה מכירים בכך שתגובתם בלתי הגיונית.

כל בעת עלול להוביל למצב של הימנעות ממצבים יומיומיים מקובלים ושכיחים. במקרה של טכנופוביה, הסובלים מהתופעה יעדיפו לעיתים רבות להמנע ממגע עם המחשב או אם טכנולוגיה מתקדמת אחרת (דוגמת די.וי.די, טלפון סלולרי וכדומה), גם במחיר של זמן רב או אי נוחות. לדוגמא, טכנופובים יעדיפו לעמוד זמן רב בתור לבנק או לדואר על מנת להמנע משיחה עם מענה קולי ממוחשב, או לנהל יומנים כבדים ומסורבלים וספרי טלפונים שהחיפוש בהם אורך זמן ממושך, כדי שלא יאלצו להתמודד עם הטלפון הסלולרי והיומן הממוחשב. כיום, כאשר התקשורת מבוססת-המחשב הופכת מקובלת יותר ויותר, בעת זה עשוי להרחיק אותם מקשר עם בני משפחה וחברים שאינם טכנופובים.

כיוון שהתגובה נתפסת כלא הגיונית גם בעיני הסובל ממנה, מרבית הטכנופובים מאמצים לעצמם תירוצים: מבוגרים רבים טוענים שהם "לא שייכים לדור הזה" או "מבוגרים מכדי ללמוד", וצעירים רבים אומרים כי "מחשבים הם דבר מנוכר", "תמיד הייתי גרוע במחשבים" וכדומה.

ואולם, בניגוד לסברה המקובלת, תופעת הטכנופוביה אינה קשורה לגיל, מעמד, או השכלה.

לארי ד. רוזן, ומישל מ. וויל, זוג חוקרים אמריקניים, פרסמו את מאמר בנושא בשנת 1995, במגזין הפסיכולוגי-מדעי Computers in Human Behavior. המאמר, שכותרתו "תחכום טכנולוגי וטכנופוביה אצל תלמידי אוניברסיטה מ-23 מדינות", הציג ממצאי מחקר בן כשלוש שנים, בהשתתפות 3,392 סטודנטים מ-38 אוניברסיטאות ברחבי העולם.

למרות שהגיל הממוצע של הנחקרים היה 21, מידת ההצלחה של כל אחד מהם להשתמש במחשב הייתה שונה במידה רבה, והייתה קשורה יותר מכל לאופן שבו תפסו הם את הטכנולוגיה. אלו שחשו מאוימים הצליחו פחות. מי שהשיג את התוצאות הטובות ביותר היו, דרך אגב, הסטודנטים הישראליים.