הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידאולוג;
שורה 1: שורה 1:
'''הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל''' הייתה הסתדרות ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] הראשונה ב[[ארץ ישראל]]. ראשיתה בסכסוך שפרץ ב[[חוות כנרת]] בחורף [[1911]] בין הפועלים החקלאיים במקום, בראשותו של [[ברל כצנלסון]] לבין מנהל הפעילות החקלאית, ה[[אגרונום]] [[משה ברמן]]. בעקבות הסכסוך, שנסוב על תנאי הפועלים, פוטרו הן הפועלים והן האגרונום ברמן על ידי [[המשרד הארצישראלי]].
'''הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל''' הייתה הסתדרות ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] הראשונה ב[[ארץ ישראל]]. ראשיתה בסכסוך שפרץ ב[[חוות כנרת]] בחורף [[1911]] בין הפועלים החקלאיים במקום, בראשותו של [[ברל כצנלסון]] לבין מנהל הפעילות החקלאית, ה[[אגרונום]] [[משה ברמן]]. בעקבות הסכסוך, שנסוב על תנאי הפועלים, פוטרו הן הפועלים והן האגרונום ברמן על ידי [[המשרד הארצישראלי]].


ב[[אפריל]] 1911 התכנסו נציגי הפועלים מהחוות הלאומיות בגליל ב[[אום ג'וני]] (לימים אתר ההתיישבות של [[דגניה א']]) לוועידת יסוד של ההסתדרות בכוונה ליצור מסגרת שיתופית. הרקע ה[[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] לגיבושם ניתן על ידי רעיונות ה[[קואופרציה]] של הוגה הדעות [[פרנץ אופנהיימר]]. בוועידה נבחר ועד פועל בו כיהנו ברל כצנלסון ו[[אליעזר שוחט]].
ב[[אפריל]] 1911 התכנסו נציגי הפועלים מהחוות הלאומיות בגליל ב[[אום ג'וני]] (לימים אתר ההתיישבות של [[דגניה א']]) לוועידת יסוד של ההסתדרות בכוונה ליצור מסגרת שיתופית. הרקע ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] לגיבושם ניתן על ידי רעיונות ה[[קואופרציה]] של הוגה הדעות [[פרנץ אופנהיימר]]. בוועידה נבחר ועד פועל בו כיהנו ברל כצנלסון ו[[אליעזר שוחט]].


ב[[ינואר]] [[1912]] התכנסה הוועידה השנייה ב[[קבוצת כנרת]]. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית ל[[כיבוש העבודה]] במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת קיבוצית וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית ל[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]]. כן הוחלט שעל ההסתדרות להילחם למען שיפור תנאי המחיה של הפועלים בחוות הלאומיות. לוועד הפועל נבחרו [[יוסף בוסל]], [[ישראל גלעדי]] ו[[אליעזר יפה]] שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.
ב[[ינואר]] [[1912]] התכנסה הוועידה השנייה ב[[קבוצת כנרת]]. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית ל[[כיבוש העבודה]] במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת קיבוצית וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית ל[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]]. כן הוחלט שעל ההסתדרות להילחם למען שיפור תנאי המחיה של הפועלים בחוות הלאומיות. לוועד הפועל נבחרו [[יוסף בוסל]], [[ישראל גלעדי]] ו[[אליעזר יפה]] שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.

גרסה מ־08:04, 5 באפריל 2009

הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל הייתה הסתדרות הפועלים הראשונה בארץ ישראל. ראשיתה בסכסוך שפרץ בחוות כנרת בחורף 1911 בין הפועלים החקלאיים במקום, בראשותו של ברל כצנלסון לבין מנהל הפעילות החקלאית, האגרונום משה ברמן. בעקבות הסכסוך, שנסוב על תנאי הפועלים, פוטרו הן הפועלים והן האגרונום ברמן על ידי המשרד הארצישראלי.

באפריל 1911 התכנסו נציגי הפועלים מהחוות הלאומיות בגליל באום ג'וני (לימים אתר ההתיישבות של דגניה א') לוועידת יסוד של ההסתדרות בכוונה ליצור מסגרת שיתופית. הרקע האידאולוגי לגיבושם ניתן על ידי רעיונות הקואופרציה של הוגה הדעות פרנץ אופנהיימר. בוועידה נבחר ועד פועל בו כיהנו ברל כצנלסון ואליעזר שוחט.

בינואר 1912 התכנסה הוועידה השנייה בקבוצת כנרת. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית לכיבוש העבודה במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת קיבוצית וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית לעלייה השנייה. כן הוחלט שעל ההסתדרות להילחם למען שיפור תנאי המחיה של הפועלים בחוות הלאומיות. לוועד הפועל נבחרו יוסף בוסל, ישראל גלעדי ואליעזר יפה שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.

הוועידה החמישית, שהתקיימה בפוריה ב-1914, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה ועידה מכרעת במספר נושאים. מבחינת ההתיישבות, הוועידה אימצה את רעיון הקבוצה להתיישבות שיתופית כפתרון לבעיית נדידת הפועלים. וקיבלה גם את רעיון מושב העובדים כצורת התיישבות נאותה לפועל העברי. עבור הפועלים במושבות ובערים הציעה הוועידה לאמץ מתכונת של משק עזר, משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם. כמו כן הוחלט על הקמת קופת חולים לפועלי הגליל וקופת-מלווה (סוג של בנק).

ב-1915 הוקמה ועדת תרבות ליד ההסתדרות שתפקידה היה "לדאוג למורים להנחלת הלשון העברית בריכוזי הפועלים." על חברי הוועדה נמנו ברל כצנלסון, רחל כצנלסון-שזר ויצחק טבנקין.

בשנת 1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה, אשר הקימה מסגרת שנקראה "הסתדרות הפועלים החקלאיים" בה התאגדו חברי ההסתדרות, פרט לאנשי "הפועל הצעיר" שהתנגדו לאיחוד. בדצמבר 1920 הוקמה בחיפה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, שאיגדה את כל ההסתדרויות הנפרדות ומנעה בכך את הפיצול המפלגתי.

קישורים חיצוניים