יהושע פלמון – הבדלי גרסאות
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהושע (ג'וש) פלמון''' ([[1913]] - [[1995]]), מומחה לענייני ערבים. בתקופת טרום [[מדינת ישראל|המדינה]] היה איש המחלקה הערבית של ה[[ש"י]] וראש המחלקה ה[[ערבים|ערבית]] ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתקופת המדינה היה יועץ לענייני מיעוטים של [[ראש הממשלה]] וראש המחלקה לענייני [[ערבים]] ב[[משרד החוץ]]. |
'''יהושע (ג'וש) פלמון''' ([[1913]] - [[1995]]), מומחה לענייני ערבים. בתקופת טרום [[מדינת ישראל|המדינה]] היה איש המחלקה הערבית של ה[[ש"י]] וראש המחלקה ה[[ערבים|ערבית]] ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתקופת המדינה היה יועץ לענייני מיעוטים של [[ראש הממשלה]] וראש המחלקה לענייני [[ערבים]] ב[[משרד החוץ]]. |
||
כאיש המחלקה הערבית של הש"י, בשנת [[1941]], כאשר [[סוריה]] ו[[לבנון]] היו תחת שלטון [[צרפת של וישי]] ו[[בריטניה|הבריטים]] התכוננו ל[[המערכה בסוריה ולבנון (1941)|פלישה]] אליהן מ[[ארץ ישראל]], פיקד יהושע פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו ל[[ביירות]] ול[[דמשק]], לפעולות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] וחבלה כהכנה לפלישה. |
כאיש המחלקה הערבית של הש"י, בשנת [[1941]], כאשר [[סוריה]] ו[[לבנון]] היו תחת שלטון [[צרפת של וישי]] ו[[בריטניה|הבריטים]] התכוננו ל[[המערכה בסוריה ולבנון (1941)|פלישה]] אליהן מ[[ארץ ישראל]], פיקד יהושע פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו ל[[ביירות]] ול[[דמשק]], לפעולות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] וחבלה כהכנה לפלישה. |
||
גרסה מ־21:17, 9 במאי 2009
יהושע (ג'וש) פלמון (1913 - 1995), מומחה לענייני ערבים. בתקופת טרום המדינה היה איש המחלקה הערבית של הש"י וראש המחלקה הערבית בסוכנות היהודית. בתקופת המדינה היה יועץ לענייני מיעוטים של ראש הממשלה וראש המחלקה לענייני ערבים במשרד החוץ.
כאיש המחלקה הערבית של הש"י, בשנת 1941, כאשר סוריה ולבנון היו תחת שלטון צרפת של וישי והבריטים התכוננו לפלישה אליהן מארץ ישראל, פיקד יהושע פלמון על קבוצה של 12 מסתערבים שנשלחו לביירות ולדמשק, לפעולות מודיעין וחבלה כהכנה לפלישה.
בהמשך שימש יהושע פלמון ראש המחלקה הערבית בהסוכנות היהודית. בתפקידו זה, למחרת הרצח בגן הוואי שארע ב10 באוגוסט 1947, נפגש יהושע פלמון עם מפקד ארגון הנג'אדה, מוחמד נימר אל הווארי (לימים שופט מחוזי במדינת ישראל), בבית-קפה בחולון. השניים הסכימו שהרצח היה פרובוקציה שסיבתה היתה לגרום לתנועת הנג'אדה המתונה לחבטר לחוסיינים הקיצוניים. אל הווארי יצא למסע הסברה בקרב אנשי וקראו לאנשי הארגון לא להתפתות למסיתים. פלמון הודיע למפקדי ההגנה כי פגיעה באנשים שלא השתתפו ברצח תשרת את כוונת החוסיינים, וכי יש לפגוע באשמים בלבד.
בתום מלחמת העצמאות השתתף בשיחות עם סוריה להשגת הסכם שביתת נשק עמה והיה אחד משלושת החותמים בשם מדינת ישראל על הסכם שביתת הנשק עם סוריה. בראשית תקופת המדינה שימש כיועץ לענייני מיעוטים של ראש הממשלה דוד בן גוריון ולאחר מכן ראש המחלקה לענייני ערבים במשרד החוץ.