הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה איתין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,896 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
 
סעדיה (איסי) איתין (לעתים אתין) ([[20 באפריל]] [[1890]] – [[11 באפריל]] [[1921]]), המהנדס הראשון של [[חברת החשמל]] ומי שתכנן את רשת החשמל בארץ, וכן המהנדס הראשי שלה מפתיחתה הרשמית ועד לפרישתו לגימלאות באוגוסט [[1955]].
סעדיה (איסי) איתין (לעתים אתין) ([[20 באפריל]] [[1890]] - [[11 באפריל]] [[1921]]) נולד ב[[בריאנסק]] שב[[פלך (גאוגרפיה)|פלך]] [[אוריול]] ב[[רוסיה]] להוריו רבקה ו[[אהרון איתין]]. אביו היה בעל [[בית דפוס]] גדול בבריאנסק, [[ציונות|ציוני]] נלהב ומורשה של [[חובבי ציון]] בעירו. בשנת [[1906]] עלתה המשפחה ל[[ישראל]] והתיישבה ב[[יפו]] ברחוב בוסטרוס היוקרתי של אז. אהרון האב, שהיה חלוץ הדפוס העברי בעיר העברית הראשונה, פתח בית דפוס ביפו ועם הקמת [[תל אביב]] העביר אליה את בית הדפוס שלו ל[[דרך יפו]] 5. בשנת [[1909]] נמנתה משפחת איתין עם [[מייסדי תל אביב|66 המשפחות]] אשר ייסדו את העיר תל אביב. ביתה נבנה ב[[רחוב יהודה הלוי]] 19. בית שני בעיר נבנה ב[[רחוב לוינסקי]] 69.
 
== קורות חייו ==
סעדיה היה הבן הבכור במשפחה. הוא עלה ארצה בגיל בוגר יחסית ואת לימודיו התיכוניים סיים עוד ברוסיה. אחרי העלייה ארצה נסע סעדיה ל[[גרמניה]], במימון אביו, ללימודים אקדמאים. הוא בחר ב[[הנדסת חשמל]] במטרה לפתח תחום זה בארץ ישראל וסיים את לימודיו האקדמים בגרמניה בשנת [[1912]]. באוקטובר 1921 נשא סעדיה את רבקה חנוך לאישה. רבקה הייתה מורה לנגינה ב[[פסנתר]] ובתם של מלכה ואברהם-גרשון חנוך הנמנים גם הם על 66 המשפחות המייסדות של תל אביב. בדצמבר [[1924]] נולדה בתם אריאלה שהייתה הנכדה הראשונה לשניים ממייסדי העיר.
 
סעדיה (איסי) איתין (לעתים אתין) ([[20 באפריל]] [[1890]] - [[11 באפריל]] [[1921]]) נולד ב[[בריאנסק]] שב[[פלך (גאוגרפיה)|פלך]] [[אוריול]] ב[[רוסיה]] להוריו רבקה ו[[אהרון איתין]]. אביו היה בעל [[בית דפוס]] גדול בבריאנסק, [[ציונות|ציוני]] נלהב ומורשה של [[חובבי ציון]] בעירו. בשנת [[1906]] עלתה המשפחה ל[[ישראל]] והתיישבה ב[[יפו]] ברחוב בוסטרוס היוקרתי של אז. אהרון האב, שהיה חלוץ הדפוס העברי בעיר העברית הראשונה, פתח בית דפוס ביפו ועם הקמת [[תל אביב]] העביר אליה את בית הדפוס שלו ל[[דרך יפו-תל אביב|דרך יפו]] 5. בשנת [[1909]] נמנתה משפחת איתין עם [[מייסדי תל אביב|66 המשפחות]] אשר ייסדו את העיר תל אביב. ביתה נבנה ב[[רחוב יהודה הלוי]] 19., ביתובית שני בעיר נבנה ב[[רחוב לוינסקי]] 69.
 
סעדיה היה הבן הבכור במשפחה. הוא עלה ארצה בגיל בוגר יחסית ואת לימודיו התיכוניים סיים עוד ברוסיה. אחרי העלייה ארצה נסע סעדיה ל[[גרמניה]], במימון אביו, ללימודים אקדמאים. הוא בחר ב[[הנדסת חשמל]], במטרהבתקווה לפתח תחום זה בארץ ישראל, וסיים את לימודיו האקדמיםהאקדמיים בגרמניה בשנת [[1912]]. באוקטובר [[1921]] נשא סעדיה את רבקה חנוך לאישה. רבקה הייתה מורה לנגינה ב[[פסנתר]] ובתם של מלכה ואברהם-גרשון חנוך הנמניםאשר נמנו גם הם עלבין 66 המשפחות המייסדות של תל אביב. בדצמבר [[1924]] נולדה בתם אריאלה שהייתה הנכדה הראשונה לשניים ממייסדי העיר.
 
מאוחר יותר עבר סעדיה איתין ל[[חיפה]] ובנה את ביתו על [[הר הכרמל]] ברחוב ווג'ווד 13. הבית כלל 6 דירות אשר 5 מתוכן הושכרו, ובחזיתו הייתה נטועה חורשת עצים. בתקופה טרם נישואיו לא הייתה בישראל תעסוקה למהנדסי חשמל ובמשך 4 שנים (1914–1918) מצא איתין את פרנסתו בהוראת [[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]] בבית הספר הריאלי בחיפה. הוא כתב, קרא ודיבר בחמש שפות: [[עברית]], [[גרמנית]], [[רוסית]], [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].
 
== חברת החשמל ==
 
עם סיום לימודיו ובמקביל לעבודתו בהוראה תר איתין אחר מקורות להפקת [[חשמל]]. במסגרת סיוריו הגיע ל[[נהריים]] וכאן מצא את הפוטנציאל למבוקשו. עפ"י העובר מפה לאוזן במשפחתו ייצר סעדיה קשר עם [[פנחס רוטנברג]] שהיה מהנדס [[סכר]]ים, איש אשכולות ויזם רב פעלים, אשר התמקד בהקמת [[מפעל]] ל[[אנרגיה חשמלית]], במטרה לקדם את חזונו. מידע על היקף פועלו ותרומתו של סעדיה איתין לתכנון ולפיקוח על הקמת רשת החשמל בישראל ניתן ללמוד מסיפורו האישי השמור בארכיון [[חברת החשמל]]. להלן מספר ציטוטים מתוך מסמך זה:<ref>הציטוטים באדיבות ארכיון חברת החשמל.</ref>
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדצמבר [[1919]] נפגשתי בתל אביב עם המהנדס פנחס רוטנברג ז"ל, ולאחר שיחה קצרה אתו, הוא בקשני לעבור לירושלים ולעבוד במשרדו שם.}}
 
ב-[[23 בדצמבר]] 1919 החל סעדיה איתין את עבודתו עם פנחס רוטנברג בחברה שלימים הייתה חברת החשמל לישראל:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה עלי לעבד תכניות מוקדמות של תחנות כח ליצירת [[זרם חשמלי]] בתל אביב ובחיפה של קווי [[מתח גבוה]] שיוליכו את הזרם מתחנות אלו לישובים הסמוכים להם, של תחנות טרנספורמציה שישנו את המתח הגבוה של הקווים הללו למתח נמוך ויזינו רשתות מקומיות של מתח נמוך אשר תספקנה את הזרם לצרכנים, וכן של הרשתות למתח נמוך. לצורך עבודה זו נמסר לרשותי חדר במשרדו של פ. רוטנברג ב[[ירושלים]] ובמשך שני ימי עבודתי הראשונים, הייתי העובד היחידי בו. לאחר מכן נתקבל לעבודה יונה קופ (תמיר) אשר עזר לי בהכנת השרטוטים. [...] בשנת [[1920]] נתקבלו לעבודה עובדים נוספים, ביניהם מהנדסי הבניין ש. סורסקי ז"ל ולדז'ינסקי ז"ל. כן נתקבלו לעבודה זמנית מהנדסי החשמל אבינועם הורוביץ ופישר. עקב קבלת עובדים נוספים, העבר אז המשרד הירושלמי לבית אחר שיכיל מספר גדול יותר של חדרים ובו עבדו 14 איש כולל פ. רוטנברג ומזכירו יקותיאל בהרב.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשנת [[1923]] ייסד רוטנברג את חברת החשמל לארץ ישראל בע"מ שהוא עמד בראשה, וב-[[15 במרץ]] [[1926]] מסר הנציב העליון פילדמרשל פלומר לחברה זו את הזכיון ליצירת אנרגיה חשמלית בארץ ישראל וב[[עבר הירדן]] והספקתה לצרכנים. הזכיון כלל גם את האפשרות של ניצול מי [[הירדן]] ומי [[הירמוך]] להנעת תחנות כח ואספקת חשמל בשטח הזכיון לעיל. בפברואר [[1924]] פירסמתי חוברת בשפה הגרמנית בת 15 דף, מודפסת במכונת כתיבה, אשר כללה פירוט של תחנת הכח הראשונה בתל-אביב על [[מנוע דיזל|מנועי הדיזל שלה]], תיאור המגרש, פרטי ה[[טרנספורמטור]]ים לשינוי ה[[מתח חשמלי|מתח]] של 6.3 [[קילווט]] של ה[[גנראטור]]ים ושל הכבלים המחוברים אליהם, וכן מבנה הרשת למתח נמוך.}}
 
במהלך שנות עבודתו בחברת החשמל פעל איתין בתפקידים רבים, אשר דרשו גם נסיעות תכופות לחו"ל (חלקן יחד עם פנחס רוטנברג), דבר שלא היה עניין של מה בכך בימים ההם. במהלך שנות עבודתו בחברה כתב איתין את הספר "קווים עיליים של מ.ג. רשתות עילייות ומקומייות" שיצא לאור ב[[הוצאת מסדה]] ב[[1963]] ובו הדרכה לבאים אחריו גם בנושאים שלא נלמדו אז בבתי הספר הגבוהים. הספר מלווה ב-259 ציורים ו-48 טבלאות.
 
סעדיה-איסיי איתין נפטר ב-[[11 באפריל]] [[1971]] ונטמן בבית הקברות הישן חוף הכרמל. המצבה על קברו הוקמה ומומנה ע"י חברת החשמל לישראל כאות הוקרה.
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט