נווה שלום (שכונה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:14, 17 במאי 2009

ערך זה עוסק בשכונה שקדמה לתל אביב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נווה שלום (פירושונים).

נווה שלום

(למפת תל אביב רגילה)

נווה שלום

נווה שלום היא שכונה בתל אביב שנבנתה בשנת 1890, שלוש שנים לאחר נווה צדק. היא הוקמה על ידי זרח ברנט, אחד ממייסדי פתח תקווה. נווה שלום הייתה בין השכונות הראשונות אשר היו לימים לעיר תל אביב. שכונות אלה נבנו כדוגמת השכונות הירושלמיות, ויוזמיהן דיברו אודותיהן במונחים של "לצאת מן החומות". הדוגמה הירושלמית הראתה לבוני השכונות החדשות שניתן להקים שכונות במרחק מה מהעיר, במחיר זול ואגב תנאי תשלום נוחים. כיום, שכונת נווה שלום שוכנת בדרום-מערב שכונת נוה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש.

היסטוריה

חברת "עזרת ישראל" מיפו שהוקמה על ידי אלעזר רוקח, הייתה היוזמת הראשונה להקמת נווה שלום. פייבל כהנוב שהיה מזכיר החברה, כתב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים, סמוך למושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, וחילקו ומכרו אותו לתושבי יפו. בהשראת ישעיהו הנביא קראו לשכונה "נוה שלום":

"וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת."

— ישעיהו ל"ב, י"ח

אך כאשר ניגשו היזמים לבנייה, הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמתיישבים הקימו את נווה צדק.

בשנת 1890 החליט זרח ברנט לבנות את השכונה בכל זאת. הוא החליט כי בגיל 47 שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה בפתח תקווה שנמנה עם מקימיה, ושב לארץ ישראל לאחר שלוש שנות שהות בלונדון. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מבנק וולרו בירושלים תמורת שיק שמשך.

ברנט הזמין מהנדס שיסמן את השטח שקנה, וביום 1 באוגוסט 1890 הוא הזמין לטקס הנחת אבן הפינה את נכבדי יפו ואת סוחרי האתרוגים מירושלים שהיו עימו בקשרי מסחר. עבור אלה שהתקשו בהליכה בחול ברנט אף שכר חמורים. למרות זאת חלק מהמוזמנים לא בא והיו מבני יפו שלעגו לו.

ברנט בנה בשכונה החדשה שורה של בתים והציע אותם למכירה לתושבי יפו בתנאי תשלום נוחים שלא יעלו על שכר הדירה המקובל, וגם הוא עצמו עבר להתיישב בשכונה החדשה. איכלוס השכונה התגבר בעיקר לאחר שאשת רבה של יפו, הרב נפתלי הרץ הלוי, חלתה, והרופאים המליצו לה לעבור דירה. הרב ומשפחתו התארחו בקיץ באחד מבתי נווה שלום, האוויר הועיל לרבנית והרב החליט לקנות את הבית. בעקבות רבה של יפו התווספו תושבים נוספים לשכונה. השכונה נטמעה עם השנים בנווה צדק.

לקריאה נוספת

פייבל כהנוב, התרחבות היישוב ביפו הקמת שכונת נוה צדק, 1888-1887, אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ו

זרח ברנט, התרחבות היישוב ביפו: יסוד השכונה "נוה-שלום" 1890, אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ז

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 אך כאשר ניגשו היזמים לבנייה, הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע ל[[באר מים]] יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמתיישבים הקימו את נווה צדק.
-בשנת [[1890]] החליט זרח ברנט לבנות את השכונה בכל זאת. הוא החליט כי בגיל 47 שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה ב[[פתח תקווה]] שנמנה על מקימיה, ושב ל[[ארץ ישראל]] לאחר שלוש שנות שהות ב[[לונדון]]. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מבנק [[וולרו]] ב[[ירושלים]] תמורת [[שיק]] שמשך.
+בשנת [[1890]] החליט זרח ברנט לבנות את השכונה בכל זאת. הוא החליט כי בגיל 47 שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה ב[[פתח תקווה]] שנמנה עם מקימיה, ושב ל[[ארץ ישראל]] לאחר שלוש שנות שהות ב[[לונדון]]. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מבנק [[וולרו]] ב[[ירושלים]] תמורת [[שיק]] שמשך.
 ברנט הזמין [[מהנדס]] שיסמן את השטח שקנה, וביום [[1 באוגוסט]] [[1890]] הוא הזמין לטקס הנחת [[אבן הפינה]] את נכבדי יפו ואת סוחרי ה[[אתרוג|אתרוגים]] מירושלים שהיו עימו בקשרי מסחר. עבור אלה שהתקשו בהליכה בחול ברנט אף שכר [[חמור|חמורים]]. למרות זאת חלק מהמוזמנים לא בא והיו מבני יפו שלעגו לו.