מלאכת אוכל נפש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה
←‏ביום טוב: יש שהתירו הדלקת אש בגפרור
שורה 6: שורה 6:


==ביום טוב==
==ביום טוב==
ב[[שבת]] אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר [[בישול|לבשל]] לאכילת היום. כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה.
ב[[שבת]] אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר [[בישול|לבשל]] לאכילת היום, וזאת על פי הפסוק "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" ([[שמות]], י"ב, ט"ז). כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה.


ה[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.
ה[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג.
כמו כן.
כמו כן, נאסרה בו קדיחת [[אש]] חדשה בכל דרך שהיא משפשוף [[צור (סלע)|אבנים]] ועד הדלקה על-ידי [[גפרור]] או [[מצית]].


==במשכון==
==במשכון==

גרסה מ־13:55, 27 במאי 2009

אוכל נפש בהלכה, הוא הגדרה הלכתית המשמשת בשני עניינים :

1. אוכל נפש שמלאכתו מותרת ביום טוב.

2. כלי מלאכת אוכל נפש אסורים בלקיחה עבור משכון.

ביום טוב

בשבת אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר לבשל לאכילת היום, וזאת על פי הפסוק "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" (שמות, י"ב, ט"ז). כך הותרו שחיטה, לישה, אפייה וכיוצא באלה.

החכמים אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון טחינה וניפוי הקמח וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג. כמו כן.

במשכון

איסור משכון כלי אוכל נפש הוא משום משום "כי נפש הוא חבל" (דברים, כ"ד ו'). מדובר בכלים המשמשים למאכל ממש כמו ריחיים של תבואה וסכין שחיטה.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.