התקה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
דף חדש: '''התקה''' (באנגלית: '''Displacement''') הוא מנגנון פסיכולוגי שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת [[דחף (…
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''התקה''' (באנגלית: '''Displacement''') הוא מנגנון [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת [[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] או רגש מסוים, מהאובייקט האמיתי שלו לעבר גורם אחר. המנגנון הוא אחד התהליכים הבסיסיים של התפקוד [[נפש|הנפשי]], והוא נמצא בין [[תסמין|הסימפטומים]] [[נוירוזה|הנוירוטים]] ומופיע בצורה כללית בכל המבנים של [[תת מודע|הלא-מודע]].
'''התקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Displacement''') הוא מנגנון [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת [[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] או רגש מסוים, מהאובייקט האמיתי שלו לעבר גורם אחר. המנגנון הוא אחד התהליכים הבסיסיים של התפקוד [[נפש|הנפשי]], והוא נמצא בין [[תסמין|הסימפטומים]] [[נוירוזה|הנוירוטים]] ומופיע בצורה כללית בכל המבנים של [[תת מודע|הלא-מודע]].


מטרת המננון היא הפחתת [[דחק|לחץ]], וניתן להבחין בו אצל בני-אדם במהלך היום-יום (לדוגמא: אב אשר ננזף במקום עבודתו חוזר לביתו ונטפל לילדיו). פעולות ההתקה קיימות גם אצל [[בעלי-חיים]] ותוארו בפירוט על-ידי [[אתולוגיה|אותולוגים]] (לדוגמא: [[דרוריים|ציפור דרור]] שניצב מול ראי נואש מכך שאינו מסוגל להגיע אל יריבו ומתחיל להכות במקורו בעץ).
מטרת המננון היא הפחתת [[דחק|לחץ]], וניתן להבחין בו אצל בני-אדם במהלך היום-יום (לדוגמא: אב אשר ננזף במקום עבודתו חוזר לביתו ונטפל לילדיו). פעולות ההתקה קיימות גם אצל [[בעלי-חיים]] ותוארו בפירוט על-ידי [[אתולוגיה|אותולוגים]] (לדוגמא: [[דרוריים|ציפור דרור]] שניצב מול ראי נואש מכך שאינו מסוגל להגיע אל יריבו ומתחיל להכות במקורו בעץ).

גרסה מ־11:19, 10 ביוני 2009

התקהאנגלית: Displacement) הוא מנגנון פסיכולוגי שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת דחף או רגש מסוים, מהאובייקט האמיתי שלו לעבר גורם אחר. המנגנון הוא אחד התהליכים הבסיסיים של התפקוד הנפשי, והוא נמצא בין הסימפטומים הנוירוטים ומופיע בצורה כללית בכל המבנים של הלא-מודע.

מטרת המננון היא הפחתת לחץ, וניתן להבחין בו אצל בני-אדם במהלך היום-יום (לדוגמא: אב אשר ננזף במקום עבודתו חוזר לביתו ונטפל לילדיו). פעולות ההתקה קיימות גם אצל בעלי-חיים ותוארו בפירוט על-ידי אותולוגים (לדוגמא: ציפור דרור שניצב מול ראי נואש מכך שאינו מסוגל להגיע אל יריבו ומתחיל להכות במקורו בעץ).

זיגמונד פרויד השתמש במונח בתיאוריה הפסיכו-אנאליטית שלו ובטכניקת הטיפול בפירוש חלומות. ההתקה כמנגנון חלימה באה לידי ביטוי בחלימה על אלמנט ניטראלי במקום על אלמנט משמעותי ומאיים. כך, למשל, נער עשוי לחלום שהוא מנשק את אחותו התאומה של נער אליו הוא מתקשה להודות שהוא נמשך.


קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.