לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "אי רובינזון קרוזו"

אין תקציר עריכה
[[אי]] '''רובינזון קרוזו''', הידוע גם כ'''מס א-טירה''' (Más a Tierra), הוא [[אי וולקני]] השייך ל[[ארכיפלג]] של [[איי חואן פרננדס]] ה[[צ'ילה|צ'יליאנים]], הממוקמים בדרום [[האוקיינוס השקט]], כ-640 קילומטר מערבית ליבשת [[אמריקה הדרומית]].
 
האי, שגודלו כ-90 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-630 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על [[דיג]] ותיירותו[[תיירות]].
 
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לראשונה בשנת [[1574]] על ידי המלחה[[מלח]] הספרדיה[[ספרד|ספרדי]] חואן פרננדס. בשנת [[1704]] ננטש על האי מלח צעיר בשם [[אלכסנדר סלקירק]], במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה ל[[רומן]] "[[רובינזון קרוזו]]" מאת הסופר [[דניאל דפו]], שפורסם לראשונה בשנת [[1719]]. במהלך המאותה[[המאה ה-17|מאות והה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] שימש האי כמקור מסתור לשודדיל[[שודדי ים]].
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] טובעה אניית צי [[גרמניה|גרמנית]] באחד ממפרציומ[[מפרץ|מפרציו]] של האי, כיום שרידיה מהוות מקור משיכה תיירותי לצוללניםל[[צוללן|צוללנים]].
 
בשנת [[1966]] שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקוליים תיירותים.
 
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי [[אונסק"ו]] כשמורה ביוספרית ומהווה את מקום הגידול של כ104כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים.
 
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:איים באוקיינוס השקט|רובינזון קרוזו]]