לדלג לתוכן

תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

נוספו 1,483 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
מובן רחב יותר של המונח, קט'
מ (בוט החלפות: כלשהו;)
מ (מובן רחב יותר של המונח, קט')
'''תורה ועבודה''' הוא מונח המבטא את הקשר שיש בין ה[[זמן]] המוקדש ל[[מצוות תלמוד תורה|לימוד תורההתורה]] ובין הזמן המוקדש לה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]]. לרוב הדבר מתבטא בצורך לחלק את הזמן ביניהם כך שהאדם יוכל להתפרנס בכבוד, וגם ללמוד תורה, אך מדובר גם בשאלה [[ערך|ערכית]], לגבי מידת האפשרות של השילוב בין שניהם, והאם הדבר רצוי.
 
בקרב מרבית ה[[יהדות חרדית|חרדים]] כיום, מקובל להקדיש את כל היום ללימוד תורה, על אף חיי הדוחק הכרוכים בכך,. לעומת זאת בתקופה שקדמה ל[[שואה]], נהגו רבים מן החרדים ואף רבנים, לעסוק גם במשלוח יד כלשהו כגון קמעונות ומסחר. בניגוד לכך [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] רואה את השילוב בין התורה והעבודה כאפשרי ואף ראוי.
 
ה[[רמב"ם]]<ref name="רמבם">הלכות תלמוד תורה, פרק ג</ref> ידוע כמי שדוגל בשיטה לשלבבשילוב תורה ועבודה.
לעומתו פסקו אחרים<ref name="בית יוסף"> [[בית יוסף]] [[יורה דעה]], רמו.<br> [[רמ"א]] יורה דעה, רמו, כא</ref> שעדיף להקדיש את כל היום ללימוד תורה.
== התיחסות בהלכה==
== רקע ==
המחלוקת הראשונה בעניין מובאת בתלמוד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת ברכות]] לה,ב|תוכן=תנו רבנן "ואספת דגנך" - מה ת"ל? לפי שנא' (יהושע א) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן?! ת"ל "ואספת דגנך" - הנהג בהן מנהג דרך ארץ. דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר - אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח - תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים - שנא' (ישעיהו סא) "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן - שנא' (דברים יא) "ואספת דגנך", ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן - שנא' (דברים כח) "ועבדת את אויביך וגו'". אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.}}
 
==תורה ועבודה בדורות האחרונים==
===[[חרדים]]===
כיום, נהוג אצל רוב שכבות הציבור החרדי, להשתדל להקדיש את כל היום ללימוד תורה, הדבר מתבטא בראשיתו ב[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] המחנכים ללימוד מאסיבי של תורה תוך הזנחת הלימודים הכלליים (לימודי חול). הלימודים בתלמודי התורה מסתיימים לרוב בשעות הערב, כדי לנצל את רוב היום ללימוד.
לאחר מכן התלמידים נרשמים ל[[ישיבה|ישיבות]] שם נהוגים סדרי לימוד בכל שעות היממה. ההרשמה לישיבות כוללת גם דחיית הגיוס תוך שימוש בסעיף [[תורתו אומנותו]].
 
גם היום מקובל בקרב חוגים הנחשבים לחדשנים יותר ומכונים "[[חרדים מודרניים]]", לשלב תורה עם עבודה. חוגים אלה לרוב מחנכים את בניהם ללימוד תורה מלא, אם כי קיימים גם הורים חרדים המעדיפים לחנך את ילדיהם גם למסגרת של תורה ועבודה. כך למשל נהוג ב[[ישיבת היישוב החדש]]. כמו כן קיימים [[מכללה|מכללות]] ומסגרות הכשרה המיועדות לחרדים, שבהם מוכשרים החרדים לקבל תואר אקדמאי, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הכללי.
===[[דתיים לאומיים]]===
אצל הדתיים לאומיים מקובל לשלב תורה ועבודה, כך רוב [[בית ספר|בתי הספר]] לומדים לימודים כלליים ברמה גבוהה, מקובל גם לשלוח את הנערים ל[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] שם זוכים התלמידים ל[[תעודת בגרות]], שבהמשך תוכל לשמש אותם ללימודים [[אוניברסיטה|אקדמאים]].
 
===ציונות דתית===
עם זאת, רבים מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעתים גם אחריה. כך לדוגמה נהוג בישיבת [[מרכז הרב]]. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם ל[[ישיבת הסדר]] בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.
[[קובץ:Bneiakiva logo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הסמל של תנועת [[בני עקיבא]] הציונית-דתית. על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה.]]
מראשיתה, ראתה ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] את השילוב בין התורה והעבודה כעקרון מנחה בפעולתה. תנועת הנוער [[בני עקיבא]] אף חרתה על דגלה את המונח "תורה ועבודה". פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי [[שלמה זלמן שרגאי]]. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות. גם [[הקיבוץ הדתי|הקיבוצים הדתיים]] ראו בסיסמא זו כמייצגת את השקפת עולמם.
 
אצלכיום הדתייםמקובל לאומייםבקרב מקובלהציונות הדתית לשלב תורה ועבודה, כך רוב [[בית ספר|בתי הספר]] לומדים לימודים כלליים ברמה גבוהה, מקובל גם לשלוח את הנערים ל[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] שם זוכים התלמידים ל[[תעודת בגרות]], שבהמשך תוכל לשמש אותם ללימודים [[אוניברסיטה|אקדמאים]].
 
עם זאת, רביםחלק מן הדתיים הלאומיים, מעדיפים לקבל מעמד של בן ישיבה, עם סיום הלימודים התיכוניים או לפניהם, על מנת לדחות את הגיוס ולמלא את יומם בלימוד תורה, לפחות עד החתונה, ולעתים גם אחריה. כך לדוגמה נהוג בישיבת [[מרכז הרב]]. כמו כן חלקם מעדיפים להרשם ל[[ישיבת הסדר]] בה מתקיים הסדר עם הצבא כך שחלק מן זמן השירות מוקדש ללימודים בישיבה וחלקו לשירות צבאי.
== ראו גם ==
* [[תורתו אומנותו]]
{{הלכה}}
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:יהדות חרדית]]